בני ימין
בני ימין (בִּנִי יַמַינַ - Bini Yamina) היו קבוצה של שבטים נודדים (לפחות ארבעה) מהמאה ה-18 לפנה"ס בצפון מסופוטמיה באזור נהר הפרת התיכון. בני ימין הוזכרו תכופות בתעודות שנמצאו בגנזך המלכותי של מארי עיר ממלכה עתיקה שנחרבה במאה ה-18 לפנה"ס על ידי חמורבי.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
בני ימין היו נודדים למחצה שגידלו עדרי צאן גדולים והגיעו במסגרת נדודיהם עד למרכז סוריה. חלק מהשבטים התיישב באזור בבל, אך מרכזם היה בחרן שם נהגו להתכנס לטקס ברית ראשי "בני ימין" במקדש אלוהי הירח. זקני השבטים נקראו סיבוטו (sibutu) והיו מתכנסים להתיעצויות. מנהיגי בני ימין היו שרים ונסיכים שנקראו סוגאגו (sugagu).
שמו של אחד מהשבטים נקרא "יריחום". בני ימין מופיעים בטקסטים ממארי לצידם של שבטים נודדים אחרים שנקראו סותו ו"רַבּוּ" שישבו על הגדה המערבית של הפרת, ועל פי הטקסטים נקראו אחים של בני ימין. הטקסט מזכיר גם קבוצה שנקראת "בני שמאל" (בִּנִי שִׂמַל), בני הצפון, יושבי המחוזות שמצפון מערב לממלכת מארי. שם המעיד על קרבה לבני ימין.
יש הסוברים שזכר בני שמאל נשמר בממלכת בני שמאל שנקראה "יאדי", המוזכרת בתעודות מהמחצית הראשונה של האלף ה-1 לפנה"ס.[1] השמות: בני ימין ו-בני שמל הם שמות שמיים-מערביים (אמוריים).[2]
על פי תעודות מארי, בני ימין התנפלו מידי פעם על חבלי הארץ שנמצאו בין מארי, תִרְקַה ושַגַרַתֻם. הם עסקו בביזת התושבים ועדרי צאנם, ולעתים גם התיישבו בתוכם. מלכה של מארי זמרי-לים נלחם בהם, תפש את מלכיהם והרג את שר צבאם שתוארו היה דַוִידֻם. ניצחונו זה היה כה חשוב, עד שנקראו שתי שנות מלכות של זמרי-לים על שם הניצחון.[3]
השערת החוקרים היא שההתנגשויות של בני ימין עם מלכי מארי הם חלק מגל ההתפשטות האחרון של העמים השמיים-מערביים למזרח ולצפון מזרח. התפשטות זאת נבלמה במאה ה-18 לפנה"ס בעקבות התפשטות השבטים החורים (שמקורם בהרי הקווקז) דרומה לאזורים סביב מארי.
[עריכה] הקשר בין בנימין לבני ימין
קיימת תאוריה במחקר הגורסת שיש זהות בין בני ימין לבנימין המקראי. זיהוי זה נתמך במסורת המקראית לפיה מוצא האבות הוא מצפון מסופוטמיה בארם נהריים ובקשר בין חרן שהייתה עיר האבות ומקום כינוסם של שבטי בני ימין. קשר נוסף נמצא בין שמו של אחד השבטים "יריחום" לשמה של העיר יריחו באזור שבט בנימין בישראל. למרות עתיקותה של העיר, היא אינה מוזכרת במכתבי אל עמרנה ולא ברשימות המצריות של ערי כנען, והתאוריה גורסת שהשם יריחו ניתן לה בעקבות כיבוש בני ימין שהביאו את השם עימם מהעיר חרן. תאוריה זאת של שינוי שם נתמכת בשינוי שמות הערים שנמצא במקרא כגון שינוי השם "לוז" לבית אל, "קרית ספר" לדביר, "ליש" לדן ועוד.[1]
יש לציין שתאוריה זו סותרת את המסורת המקראית, לפיה בנימין נולד בכנען,[4] כשהוא היחיד מבני יעקב שלא נולד במסופוטמיה.
[עריכה] לקריאה נוספת
- שמואל ייבין, הערך: בנימין, אנציקלופדיה מקראית, כרך 2, ירושלים: מוסד ביאליק, עמ' 266-264.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- משה ענבר, 'תעודות מארי וההתנחלות', עת-מול, אוקטובר 1985, 63, באתר "מקראנט"
