חרן
חרן (Harran), עיר קדוּמה, עוד מהתקופה השׁוּמֵרִית והאַכָּדִית, ששכנה במעלה נהר הבַּלִיח' שבטורקיה של ימינו. היא נזכרת בתעודות אַשׁוּרִיוֹת מהמאה ה-19 לפנה"ס, ומתעודות ממארי מהמאה ה-18 לפנה"ס, כמרכזם של שבטים נודדים בשם בני ימין. כיום זהו אתר ארכאולוגי הנמצא בטורקיה ליד הגבול הסורי, סמוך לפרת. בימי קדם שימשה חרן כמרכז מסחרי למסחר עם העיר צור. כיום פוקדים אותה תיירים אשר מבקשים להתרשם מצורת החיים הקדומה ומבתי הבוץ.
היסטוריה [עריכה]
במאות 16-13 לפני הספירה נשלטה העיר בידי ממלכת מִיתָנִי, שבצפון מסופוטמיה (ראו גם ארם נהריים). בתקופה זו ישבו בחרן השֵׁמִים-המערביים. כמו אור, גם חרן הייתה בתקופה זו מרכז דתי גדול, ובו התקיים פולחן אל הירח - סין. בסביבות 1270 לפני הספירה נכבשה העיר בידי שלמנאסר הראשון מלך אשור. בתקופת דעיכת ממלכת אשור נשלטה העיר בידי האֲרָמִים, ועם התחזקות ממלכתם שבו האַשׁוּרִים והשתלטו עליה. לאחר נפילת ממלכת אשור הייתה העיר תחת שלטון בבל, ועם נפילתה של זו במאה השישית לפני הספירה עברה העיר לשלטון המַדִים והכַּשְׂדִים.
חרן במקרא [עריכה]
בספר בראשית מוזכרת חרן פעמים רבות: מכמקום אשר בו השתקע תרח אביו של אברהם לאחר שברח מאור כַּשְׂדִּים (בראשית י"א 31). על פי ספר בראשית נדד אברם מחרן לארץ כנען (בראשית י"ב 5-4); נחור אחיו נשאר בחרן (פרק כ"ד 10); לשם חזר אליעזר, עבד אברם, כדי לחפש אישה ליצחק (פרק כ"ד); ושם נשא יעקב את נשותיו לאה ורחל, בנות לבן, נכד נחור (פרקים כ"ז 43, כ"ח 10 ואילך).
