בית אל (יישוב מקראי)
בֵּית אֵל הוא יישוב מקראי קדום, צפונית לירושלים.
לדעתם של מספר חוקרי מקרא, ובהם משה דוד קאסוטו, נקראה בית אל בשמה עוד בתקופה הכנענית ושכן בה מקדש לאל הכנעני "אל".[1]
תוכן עניינים |
[עריכה] בית אל במקרא
בספר בראשית נאמר כי תחנתו השנייה של אברהם בארץ ישראל הייתה בין בית אל לבין העי.[2]
על פי המסופר בבראשית[3] יעקב אבינו מחדש את השם בית אל ליישוב שנקרא קודם לוז, בשל החלום שהוא חולם על הסולם והמלאכים העולים ויורדים בו, כאשר הוא בורח מפני עשו לחרן. באותו מקום הוא נודר נדר ומקדיש מצבה לשם אלוהיו. לאחר מכן כאשר אלוהים מתגלה בפניו ומבקש ממנו לשוב לארץ, הוא מתגלה אליו בשם "האל בית אל".[4]
לאחר אונס דינה[5], יעקב חוזר שוב לבית אל, וזוכה שם להתגלות אלוהית שמשנה את שמו מיעקב לישראל, ושמבטיחה לו שושלת של עם ומלכים שיצאו ממנו, ואת ירושת הארץ לצאצאיו. שם גם נקברה דבורה, מינקת רבקה.[6]
על פי ספר יהושע, (ט"ז 1, י"ח 13), בית אל היה הגבול בין נחלת שבט בנימין לנחלת שבט אפרים. בתחילת ספר שופטים[7] מסופר כיצד כשבני יוסף כבשו את העיר הם נעזרו בתושב העיר כדי לגלות את פתחה ובתמורה שלחו אותו ואת משפחתו. על פי הכתוב בספר שופטים[8] בית אל נחשבה לעיר מקודשת מכיוון שבו הייתה התגלותו של אלוהים בחלום יעקב, ולכן במלחמת פלגש בגבעה בשעת משבר הולכים רוב השבטים לבית אל, לשאול האם להמשיך במלחמה כנגד שבט בנימין. בספר שמואל[9] בית אל נזכרת כעיר ששמואל הנביא עובר בה כאשר הוא מסתובב בארץ לשפוט את ישראל.
בתקופת הפילוג בין ממלכת יהודה וממלכת ישראל, הציב ירבעם בן נבט מלך ישראל אחד מעגלי הזהב בבית-אל, ששימשה אתר פולחני מרכזי בממלכת ישראל. שלוש מאות שנה אחר כך ניתץ המלך יאשיהו את הַמזבח בבית אל במסגרת הרפורמות הדתיות שלו לריכוז הפולחן בבית המקדש בירושלים.
[עריכה] ארכאולוגיה בתל בית אל
לדעת רוב החוקרים מזוהה בית אל הקדומה עם הכפר ביתין, שיושב על הפאה הדרומית-מזרחית של העיר הקדומה ונמצא דרומית-מזרחית לבית אל המודרנית. הראשון שזיהה את העיר היה אדוארד רובינסון ב-1838. אחריו, גילה ויליאם פוקסוול אולברייט ב-1927 חומת עיר, וטען כי מדובר בבית אל הכנענית והישראלית. נערכו בה ארבע מחזורי חפירות ארכאולוגיות בין השנים 1934 ו-1960. מהתקופה הכנענית התיכונה הראשונה נמצאו במה, סכיני צור, עצמות בעלי חיים וכתמי דם. העיר הוקפה חומה רק בתקופה הכנענית התיכונה השנייה, ומתקופה זו נמצאו בה מקדש, כלי חרס פולחניים ועצמות בעלי חיים. נמצאו גם חותמות וצלמיות עשתורת. בתקופה הישראלית נראה כי העיר ירדה ממעמדה. הבתים היו פחות מפוארים וכלי החרס פשוטים.
[עריכה] בית אל בהר אפרים
על דבורה הנביאה נאמר כי מקום מושבה היה תחת תומר דבורה, בין הרמה ובין בית בהר אפרים.[10] לדעת יואל אליצור שני יישובים אלו היו בנחלת אפרים ואינם זהים לרמה ובית אל שהיו בנחלת שבט בנימין. לדבריו, יש לזהות את בית אל שבהר אפרים עם הכפר ביתילו שנמצא כ-12 ק"מ צפונית-מערבית לרמאללה, מדרום ליישוב החדש חלמיש-נווה צוף. הצעה זאת נתמכת גם על ידי מחברי אטלס דעת מקרא.[11][12]
[עריכה] קישורים חיצוניים
- בית אל, באנציקלופדיית המקרא של "גשר"
- גליה דורון, בית אל, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- יצחק מייטליס, ההיו כמה בית אל?, באתר "דעת"
- חגי בן ארצי, ויקרא את שם המקום ההוא בית-אל, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- ישראל הורוביץ, בית אל, בתוך: ארץ ישראל ושכנותיה, וינה תרפ"ג (1923), עמ' 124-120, באתר HebrewBooks
- פרטים ותמונות על תל בית אל
[עריכה] הערות שוליים
- ^ משה דוד קאסוטו, הכתובים המקבילים: סעיף 3 - השמות הפרטיים והאטימולוגיה שלהם, בית אל, באתר "מקראנט"
- ^ ספר בראשית, פרק יב, ח.
- ^ ספר בראשית, פרק כח, יט.
- ^ ספר בראשית, פרק לא, יג.
- ^ ספר בראשית, פרק לה.
- ^ ספר בראשית, פרק לה, א-טו.
- ^ ספר שופטים, פרק א, כב-כו.
- ^ ספר שופטים, פרק כ, כו.
- ^ ספר שמואל א, פרק ז, טז.
- ^ ספר שופטים, פרק ד, ה.
- ^ יהודה אליצור ויהודה קיל, אטלס דעת מקרא, עמ' 251-250.
- ^ היכן נמצא "תומר דבורה"
