בית אל (יישוב מקראי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שרידי מבנה בבית אל. מתוך "ארץ הקודש בתמונות", דניאל שייפ, 1894

בֵּית אֵל הוא תל מקראי צפונית לירושלים ובו שרידי יישוב מתקופת הברונזה ותקופה הברזל.

שם היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

"בית אל" נזכר לראשונה בתנ"ך בסיפור כניסתו של אברהם לארץ כנען. בפרשת חלום יעקב כתוב שיעקב קרא למקום "בית אל" ובספר שופטים כתוב שבני שבט יוסף כבשו את העיר וקראוה בית אל.‏[1] שני המקורות מדגישים ששמה הקודם של העיר היה "לוז" ובספר שופטים אף מסופר שהפליט שניצל מן העיר ובנה עיר אחרת בארץ החיתים קרא גם לה לוז. אך מהכתוב בעניין גבולות נחלות השבטים: "ויצא מבית אל לוזה", יש שהסיקו שמדובר בשני אתרים שונים, או שהעיר הייתה אחת, אך מקום היישוב נקרא "לוז" והאתר הפולחני נקרא "בית אל".‏[2]

לדעתם של מספר חוקרי מקרא, בית אל נקרא כך עוד בתקופה הכנענית ושכן בו מקדש לאל הכנעני "אל". פנחס נאמן כתב‏[3] שהתורה, שציותה: "אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים את אלהיהם [...] ואבדתם את שמם מן המקום ההוא", אינה מכירה בהעברת המסורת על קדושת המקומות מהכנענים אל עם ישראל ומייחסת את תחילת קריאת שם ה' על המקום לבני ישראל ולאביהם יעקב, בעקבות ההתגלות לה זכה במקום,‏[4]

בית אל במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלום סולם יעקב שהתרחש בבית אל, מיכאל לוקס לאופולד ווילמאן, 1691

בספר בראשית נאמר כי תחנתו השנייה של אברהם בארץ ישראל הייתה בין בית אל לבין העי.‏[5]

על פי המסופר בבראשית.‏[6] יעקב אבינו חלם במקום על "סולם יעקב" והמלאכים העולים ויורדים בו, כאשר ברח מפני עשו לחרן. כשקם נדר נדר והקים מצבה לשם אלוהיו. שנים לאחר מכן כאשר אלוהים התגלה בפניו וביקש ממנו לשוב לארץ ישראל, התגלה אליו בשם "האל בית אל".‏[7]

לאחר אונס דינה,‏[8] יעקב חוזר שוב לבית אל, וזוכה שם להתגלות אלוהית שמשנה את שמו מיעקב לישראל, ושמבטיחה לו שושלת של עם ומלכים שיצאו ממנו, ואת ירושת הארץ לצאצאיו. שם גם נקברה דבורה, מינקת רבקה.‏[9]

על פי ספר יהושע, (ט"ז 1, י"ח 13), בית אל היה הגבול בין נחלת שבט בנימין לנחלת שבט אפרים. בתחילת ספר שופטים.‏[10] מסופר כיצד כשבני יוסף כבשו את העיר הם נעזרו בתושב העיר כדי לגלות את פתחה ובתמורה שלחו אותו ואת משפחתו. על פי הכתוב בספר שופטים.‏[11] בית אל נחשבה לעיר מקודשת ובזמן פרשת פלגש בגבעה הייתה מקום ארון הברית ומקום מושבו של פנחס בן אלעזר הכהן. בשעת משבר הלכו השבטים לבית אל, לשאול האם להמשיך במלחמה כנגד שבט בנימין. בספר שמואל.‏[12] בית אל נזכרת כעיר ששמואל הנביא עובר בה כאשר הוא מסתובב בארץ לשפוט את ישראל.

בתקופת הפילוג בין ממלכת יהודה וממלכת ישראל, הציב ירבעם בן נבט מלך ישראל אחד מעגלי הזהב בבית-אל, ששימשה אתר פולחני מרכזי בממלכת ישראל. שלוש מאות שנה אחר כך ניתץ המלך יאשיהו את הַמזבח בבית אל במסגרת מאבקו בעבודת האלילים ובפולחן שהתבצע מחוץ לבית המקדש.

ארכאולוגיה בתל בית אל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדעת רוב החוקרים מזוהה בית אל הקדומה עם הכפר ביתין, שיושב על הפאה הדרומית-מזרחית של העיר הקדומה ונמצא דרומית-מזרחית לבית אל המודרנית. הראשון שזיהה את העיר היה אדוארד רובינסון ב-1838. אחריו, גילה ויליאם פוקסוול אולברייט ב-1927 חומת עיר, וטען כי מדובר בבית אל הכנענית והישראלית. נערכו בה ארבע מחזורי חפירות ארכאולוגיות בין השנים 1934 ו-1960. מהתקופה הכנענית התיכונה הראשונה נמצאו במה, סכיני צור, עצמות בעלי חיים וכתמי דם. העיר הוקפה חומה רק בתקופה הכנענית התיכונה השנייה, ומתקופה זו נמצאו בה מקדש, כלי חרס פולחניים ועצמות בעלי חיים. נמצאו גם חותמות וצלמיות עשתורת. בתקופה הישראלית נראה כי העיר ירדה ממעמדה. הבתים היו פחות מפוארים וכלי החרס פשוטים.

בית אל בהר אפרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על דבורה הנביאה נאמר כי מקום מושבה היה תחת תומר דבורה, בין הרמה ובין בית אל בהר אפרים.‏[13] לדעת יואל אליצור שני יישובים אלו היו בנחלת אפרים ואינם זהים לרמה ובית אל שהיו בנחלת שבט בנימין. לדבריו, יש לזהות את בית אל שבהר אפרים עם הכפר ביתילו שנמצא כ-12 ק"מ צפונית-מערבית לרמאללה, מדרום ליישוב החדש חלמיש-נווה צוף. הצעה זאת נתמכת גם על ידי מחברי אטלס דעת מקרא.‏[14][15]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית אל (יישוב מקראי) בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר שופטים, פרק א', פסוק כ"ג
  2. ^ יהודה אליצור, ‏"ויצא מבית אל לוזה" למהלכו של גבול בנימין-אפרים, באתר דעת
  3. ^ באנציקלופדיה גאוגרפית מקראית, תשכ"ו, לפי עיבוד מתוך דבריו המובא באתר דעת
  4. ^ ספר בראשית, פרק כ"ח יא'-יט': "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ ... וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי. ... וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה"
  5. ^ ספר בראשית, פרק י"ב, פסוק ח'
  6. ^ ספר בראשית, פרק כ"ח, פסוק י"ט
  7. ^ ספר בראשית, פרק ל"א, פסוק י"ג
  8. ^ ספר בראשית, פרק ל"ה.
  9. ^ ספר בראשית, פרק ל"ה, פסוקים א'-ט"ו
  10. ^ ספר שופטים, פרק א', פסוקים כ"ב-כ"ו
  11. ^ ספר שופטים, פרק כ', פסוק כ"ו
  12. ^ ספר שמואל א', פרק ז', פסוק ט"ז
  13. ^ ספר שופטים, פרק ד', פסוק ה'
  14. ^ יהודה אליצור ויהודה קיל, אטלס דעת מקרא, עמ' 251-250.
  15. ^ היכן נמצא "תומר דבורה"