ברט הלינגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ברט הלינגר

ברט הלינגר (נולד כ"אנטון הלינגר" ב-6 בדצמבר 1925 בעיירה לימן שבבאדן, גרמניה) הוא פסיכותרפיסט גרמני העוסק בשיטת טיפול הידועה כקונסטלציה משפחתית או קונסטלציה מערכתית. בשנים האחרונות, עבודתו התפתחה מעבר לפורמטים אלה למה שהוא מכנה "תנועות רוח-מחשבה" (Movements of The Spirit Mind). ישנם כמה אלפי מנחים, יועצים ומטפלים מקצועיים ברחבי העולם אשר מושפעים מהלינגר ברמה כזו או אחרת. הם ממשיכים ליישם את התובנות המקוריות שלו במגוון רחב של נושאים אישיים, ארגוניים ופוליטיים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנטון הלינגר נולד למשפחה קתולית בגרמניה בשנת 1925. הלינגר עצמו ציין כי אמונתם הקתולית של הוריו העניקה לכל המשפחה חסינות מפני אמונה בעיוותי הנאציזם. בגיל 10, הוא עזב את משפחתו כדי ללמוד במנזר קתולי אשר נוהל על ידי המסדר אשר בו, מאוחר יותר, הוא הוסמך לכומר ונשלח לדרום אפריקה כמיסיונר.

ארגון הנוער ההיטלראי המקומי ניסה לגייס את הלינגר בנעוריו, אך ללא הצלחה. כתוצאה מכך הוא נחשד "כאויב העם". בשנת 1942 הלינגר גויס לצבא הגרמני הסדיר והשתתף בלחימה בחזית המערבית. ב-1945 הוא נתפס ונלכד כשבוי מלחמה במחנה בעלות הברית בבלגיה. לאחר שנמלט ממחנה השבויים, הלינגר שב לגרמניה, הצטרף למסדר קתולי ואימץ את השם הדתי "Suitbert" שהוא מקור שמו הפרטי "ברט". הוא למד פילוסופיה ותאולוגיה באוניברסיטת וירצבורג כחלק מהסמכתו לכומר. בשנות ה-50 המוקדמות הלינגר נשלח לדרום אפריקה והוצב כמיסיונר לשבט הזולו. שם המשיך את לימודיו באוניברסיטת פיטרמריצבורג ובאוניברסיטת דרום אפריקה וקיבל תואר ראשון ותעודת הוראה אוניברסיטאית שאיפשרה לו ללמד בבתי ספר תיכוניים ציבוריים.

הלינגר חי בדרום אפריקה במשך 16 שנים. במהלך שנים אלו כיהן ככומר בקהילה, כמורה ולבסוף, כמנהל בית ספר גדול לסטודנטים אפריקניים. בנוסף, הייתה לו אחריות מנהלית כלפי כל מחוז הבישוף הכלל 150 בתי ספר. הוא למד לדבר באופן שוטף בשפת הזולו, השתתף בטקסים שלהם והשיג הבנה מעמיקה על תפיסת עולמם הייחודית.

בשנות ה-60 המוקדמות השתתף הלינגר במפגשי דינמיקה קבוצתית אשר הונחו על ידי אנשי דת אנגליקניים בדרום אפריקה. מפגשים אלו, אשר כללו אנשי דת מגזעים ומזרמי נצרות שונים, הניחו את היסודות אשר הובילו לעזיבתו את הכמורה הקתולית. מנחי הקבוצה פעלו מתוך אוריינטציה פנומנולוגית. הם עסקו בזיהוי התוכן החיוני מתוך המגוון הנוכחי, ללא הכוונה, ללא פחד, ללא דעות קדומות, תוך הסתמכות אך ורק על מה שנראה. הלינגר התרשם עמוקות משיטות אלה אשר הראו שניגודים אכן יכולים להפוך לשלם בעזרת כבוד הדדי.

תחילת עניינו של הלינגר בפנומנולוגיה התרחשה בד בבד עם התרת נדריו לכמורה. הלינגר מספר כיצד אחד המנחים שאל את הקבוצה, "מה יותר חשוב לך, אנשים או האידאלים שלך? את מי מתוכם היית מקריב למען האחר?" זו לא הייתה רק חידה פילוסופית עבור הלינגר. הוא היה רגיש מאוד לאופן שבו המשטר הנאצי הקריב בני אדם בשירות האידאלים. הוא אומר, "במובן מסוים, השאלה הזו שינתה את חיי. נטייה בסיסית כלפי אנשים עיצבה את כל עבודתי מאז".

לאחר שעזב את הכמורה, פגש הלינגר את אשתו הראשונה, הרטה, והתחתן זמן קצר לאחר ששב לגרמניה. בתחילת שנות ה-70 הוא בילה מספר שנים בווינה ולמד קורס קלאסי בפסיכואנליזה באגודה הוינאית לפסיכולוגיית עומק (Wiener Arbeitskreis für Tiefenpsychologie). לאחר מכן, השלים את הכשרתו במוסד ההכשרה לפסיכואנליזה במינכן (Arbeitsgemeinschaft Münchner für Psychoanalyse) והתקבל כחבר פעיל באיגוד המקצועי שלהם.

ב-1973, הלינגר עזב את גרמניה בפעם השנייה ונסע לארצות הברית כדי ללמוד במשך תשעה חודשים אצל ארתור ג'נוב. שם פגש בהשפעות חשובות רבות אשר עיצבו את גישתו. אחת ההשפעות המשמעותיות ביותר היה אריק ברן וניתוח עסקאות ((Transactional Analysis.

מתקרב לגיל 70, הלינגר לא תיעד את תובנותיו ואת גישתו ואף לא הכשיר סטודנטים לעבודה עם שיטותיו. הוא אישר לפסיכיאטר הגרמני גונטהארד וובר להקליט ולערוך סדרה של תמלילי סדנה. וובר פרסם את הספר בשנת 1993 תחת הכותרת "Zweierlei Glück" ("מזל טוב פתאומי"; או "ההזדמנות שנייה"]. במהלך 15 השנים שלאחר מכן, הלינגר כתב בעצמו או במשותף 30 ספרים, מתוכם 'הכרה בקיים' תורגם לעברית על ידי ג'ודי הירשפלד וישי גסטר.

הלינגר נסע ברחבי העולם, והעביר הרצאות, סדנאות וקורסי הכשרה בכל רחבי אירופה, ארצות הברית, מרכז ודרום אמריקה, רוסיה, סין ויפן וביקר גם בישראל.

התנהגותו הייחודית של הלינגר עוררה, לא פעם, סערה וביקורת על ידי כמה מהעמיתים והתומכים שלו, כאשר השתמש בהצהרות גורפות שהפחיתו סוגיות מורכבות לאמירת שורש יחידה או על ידי דיבור ללקוחות לעתים בנימה עוקצנית או רודנית. מתרגלים רבים התרחקו מדמות היסוד של השיטה, אך רבים אחרים ממשיכים את הקשר ומשלבים התפתחויות נוספות לתוך שיטות העבודה שלהם.

הלינגר ואשתו השנייה מריה סופי הלינגר מפעילים את "בית הספר הלינגר".