הנוער ההיטלראי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דגל הנוער ההיטלראי

הנוער ההיטלראי או ה"היטלר יוגנד" (Hitlerjugend) היא תנועת נוער שפעלה בגרמניה עם עליית המפלגה הנאצית ועד לכיבושה של גרמניה בידי בעלות הברית. באותה תקופה נאסרה בגרמניה פעילות של כל תנועת נוער אחרת ועל ההורים חלה חובה לשלוח את ילדיהם אל התנועה. התנועה נוסדה ביוזמתו של אדולף היטלר, במטרה להטמיע בדור הצעיר את האידאולוגיה הנאצית ובכלל זה את תורת הגזע ועליונותו של הגזע הארי. התנועה תרמה לפולחן האישיות סביב דמותו של היטלר והייתה לה השפעה רבה על הלך הרוח בגרמניה ערב מלחמת העולם השנייה.

הילדים גויסו לשורות התנועה בגיל שש עד שמונה, בנים ובנות כאחד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני עליית הנאצים לשלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1919 הצטרף היטלר ל"מפלגת העובדים הגרמנית". לאחר שהפך לראש המפלגה, שינה את שמה ל"מפלגה הנאציונל-סוציאליסטית". ב-1926 הוקם הנוער ההיטלראי תחת הנהגתו של קורט גרובר כיורשת של תנועת הנוער הנאצית הקודמת "ליגת הנוער הנאציונל-סוציאליסטית" שהוצאה מחוץ לחוק אחרי כישלון הפוטש במינכן. הארגון התרחב משמעותית במקביל להתחזקותה של המפלגה הנאצית והתחיל לקיים קשרים עם ארגוני נוער גרמנים בחבל הסודטים ובמזרח.

ב-1930, בעקבות עצרת של הנוער ההיטלראי בברלין, שכללה נאומי הסתה של גבלס וגרובר, החלו הרשויות הגרמניות להצר את צעדי התנועה: הן אסרו על תלמידים להצטרף לתנועה באיומי סילוק מבית הספר וקנסות, ועל התנועה להפיץ תעמולה ולקיים מצעדים. עם זאת, האיסורים האלו נעקפו על ידי הנוער ההיטלראי בדרך של נתינת שמות חדשים לתאים מקומיים כמו "חברי הטבע". ב-1931, בעקבות ביקורת עליו, פוטר גרובר מתפקידו כמנהיג הנוער ההיטלראי והוחלף בבאלדור פון שיראך, שקיבל את התואר החדש של "רייכסיוגנדפיהרר" (מנהיג הנוער ברייך). חברי הנוער ההיטלראי לקחו חלק מרכזי במסעי הבחירות של המפלגה הנאצית. הנוער ההיטלראי הוצא אל מחוץ לחוק ב-1932, בניסיון לעצור את האלימות הפוליטית, אבל האיסור בוטל אחרי כמה חודשים.

עליית הנאצים לשלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום עלייתו של היטלר לשלטון ב-1933 מנה הנוער ההיטלראי 107,000 חברים. זמן קצר אחרי עליית היטלר לשלטון, נטמעו ארגוני הנוער השמרנים בנוער ההיטלראי, ואילו ארגוני הנוער של השמאל הוצאו מחוץ לחוק. ב-1939 הפכה החברות בארגון חובה לכל ילד גרמני. הנוער ההיטלראי לקח גם חלק בליל הבדולח.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הנוער ההיטלראי לקח על עצמו לסייע במאמץ המלחמתי. חברי הארגון חילקו תלושי מזון, עברו מדלת לדלת ואספו גרוטאות מתכת ועוד חומרים הנחוצים לתעשיית המלחמה. בשנת 1940 פון שיראך התגייס לצבא והוחלף על ידי ארתור אקסמן כמנהיג הנוער ההיטלראי. חברי הארגון גם איישו עמדות נ"מ וככל שמצבה של גרמניה התדרדר, כך גויסו יותר ויותר חברים לכוחות המזוינים וגיל המגויסים ירד. ב-1944 הוקמה דוויזית וואפן אס אס בשם "היטלריוגנד" שהייתה מורכבת ממתנדבי הנוער ההיטלראי. יחידות של הנוער ההיטלראי גם מילאו תפקיד חשוב בקרב על ברלין.

אחרי מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1945, אחרי הכניעה הגרמנית, בעלות הברית הוציאו את הנוער ההיטלראי מחוץ לחוק. חשדות נגד חבריו בפשעי מלחמה מעולם לא נבדקו יסודית בגלל גילם הצעיר של החברים. הסגל הבוגר של הנוער ההיטלראי, ובראשם באלדור פון שיראך, הועמד לדין באשמת פשעים נגד השלום.

אחרי המלחמה הושם דגש על חינוכם של הילדים שהיו חברים בנוער ההיטלראי. כל תנועות הנוער במערב הפכו לחוקיות שוב ובמזרח חברים לשעבר של הנוער ההיטלראי הצטרפו לתנועת הנוער הקומוניסטית הנוער הגרמני החופשי.

מבנה התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחנה אוהלים של הנוער ההיטלראי, 1933

הילדים היו "טירונים" עד גיל 10, אז הם עברו בחינות באתלטיקה, בהיסטוריה הגרמנית ובאידאולוגיה הנאצית. במידה והילד עבר את הבחינה הוא קיבל תעודת "חבר צעיר".

השלב הבא בהכשרת הילדים התחיל בגיל 14 ונמשך עד לגיל 18 והוא היה רווי אלימות וחינוך קשה. לאחר השלב הזה עברו הילדים, שהתבגרו בינתיים, לשירות הצבא או המדינה.

ב"נוער ההיטלראי" הושם דגש על חינוך שהועבר על ידי ילדים לילדים, על חלוקה לדרגות ועל נוהלי כבוד והשפלה. לנער בעל הדרגה הגבוהה יותר מותר היה להשפיל את חברו בעל הדרגה הנמוכה, וזה בעל הדרגה הנמוכה חייב היה לנהוג בכבוד ולשמור מרחק מחברו בעל הדרגה הגבוהה. הנערים שמרו על קודי התנהגות אלו גם מחוץ לפעילות התנועה, ותפיסה זו גרמה להם לנזק פסיכולוגי ומוסרי חמור.[דרוש מקור]

הנוער ההיטלראי הוציא לאור עיתון מפורסם שיצא בכל רחבי גרמניה ושמו "עיתון הנוער הגרמני" (Die deutsche Jugendzeitung) שהכיל תכנים גזעניים ואנטישמיים.

תהליך ההשתלטות על הנוער היה מהיר ומחוכם. דוגמה לסכנה של תנועה מסוג "הנוער ההיטלראי" במציאות של ימינו הודגמה בניסוי חברתי שנעשה בתיכון אמריקאי ועלילת הסרט "הנחשול" (The Wave) מבוססת עליו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]