ג'ים ראיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ים ראיין
Jim Ryun
דיוקנו של ראיין בקונגרס האמריקאי
דיוקנו של ראיין בקונגרס האמריקאי
דיוקנו של ראיין בקונגרס האמריקאי
לידה 29 באפריל 1947 (בן 76)
ויצ'יטה, קנזס, ארצות הברית
שם מלא ג'יימס רונלד ראיין
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת המדינה של קנזס
אוניברסיטת קנזס
עיסוק פוליטיקאי, ספורטאי
מפלגה המפלגה הרפובליקנית
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס השני של קנזס
27 בנובמבר 19963 בינואר 2007
(10 שנים)
מידע כללי
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
משקל 76 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.88 מטרים
ספורט
ענף ספורט אתלטיקה
הישגים
שיאים אישיים

800 יארד: 1:44.9 דקות
1,500 מ': 3:33.1 דקות
מייל: 3:51.1 דקות
ריצת 2 מייל: 8:25.1 דקות

5,000 מ': 13:38.2 דקות
מאזן מדליות
אתלטיקה
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
המשחקים האולימפיים
כסף מקסיקו 1968 ריצת 1500 מטר
ג'ים ראיין בתור כתב ספורט (1966)

ג'יימס "ג'ים" רונלד ראייןאנגלית: James Ronald Ryun;‏ נולד ב-29 באפריל 1947) הוא אתלט עבר אמריקאי, סגן אלוף אולימפי (מקסיקו 1968) ושיאן עולם (1967–1974) בריצת 1500 מטר ושיאן עולם (1966–1975) בריצת מייל ושיאן עולם לנוער (1966–1997) בריצת 800 מטר. ייצג את ארצות הברית בשלוש אולימפיאדות (טוקיו 1964, מקסיקו 1968 ומינכן 1972).

לאחר פרישתו מספורט היה פעיל פוליטית, וייצג את קנזס בבית הנבחרים של ארצות הברית. ב-24 ביולי 2020, העניק לו נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ את מדליית החירות הנשיאותית.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיין נולד וגדל בויצ'יטה שבקנזס. למד בתיכון ב"בית הספר המזרחי של ויצ'יטה". ב-1966 החל ללמוד צילום עיתונות באוניברסיטת קנזס, לימודים אותם סיים ב-1970. החל מ-1981 ראיין ומשפחתו גרים בלורנס שבקנזס.

קריירה ספורטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

1964[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיין ירד לראשונה מ-4 דקות בריצת מייל (3:59.0 דקות).

במבחנים האמריקאיים לאולימפיאדת טוקיו שנערכו בניו יורק בתחילת יולי 1964 הוא זכה במדליית ארד בריצת 1500 מטר בתוצאה של 3:41.9 דקות, אחרי דירול ברלסון (3:41.2 דקות) וטום אוהרה (3:41.5 דקות). במשחקים האולימפיים עצמם הוא סיים במקום 18 בריצת 1500 מטר בתוצאה של 3:55.0 דקות, בשלב המוקדמות הוא קבע תוצאה של 3:44.4 דקות. הוא היה האתלט האמריקאי הצעיר ביותר שהשתתף באולימפיאדה.

1965[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1965 השיג את התוצאה הטובה בעולם לגילו בריצת 1500 מטר (3:55.3 דקות), שיא שהחזיק מעמד כ-36 שנים.

1966[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאן עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות שנערכה בברקלי, קליפורניה ב-17 ביולי 1966 קבע ראיין בריצת מייל שיא עולם חדש של 3:51.3 דקות, שיפור לשיא בן השנה של מישל ז'אזי (צר') מצרפת (3:53.6 דקות).

1967[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות שנערכה בבייקרספילד, קליפורניה ב-23 ביוני 1967 קבע ראיין שיא עולם חדש בריצת המייל של 3:51.1 דקות, שיפור לשיא שקבע שנה קודם לכן. שיא זה החזיק מעמד 8 שנים ונשבר על ידי פילברט ביי (אנ') מטנזניה (3:51.0 דקות). שבועיים לאחר מכן, בתחרות שנערכה בלוס אנג'לס ב-8 ביולי אותה שנה הוא קבע בריצת 1500 מטר שיא עולם חדש של 3:33.1 דקות, שיפור לשיא בן 7 השנים של הרב אליוט מאוסטרליה (3:35.6 דקות). שיא זה החזיק מעמד 7 שנים ונשבר על ידי פילברט ביי (3:32.2 דקות).

1968[עריכת קוד מקור | עריכה]

במבחנים האמריקאיים לאולימפיאדת מקסיקו סיטי שנערכו בסיירה נבדה, קליפורניה בסוף יוני 1968 הוא זכה במדליית זהב בריצת 1500 מטר בתוצאה של 3:49.0 דקות, לפני מרטי ליקורי (3:49.5 דקות) וטום וון רודן (3:49.8 דקות).

סגן אלוף אולימפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחקים האולימפיים עצמם הוא זכה במדליית כסף בריצת 1500 מטר בתוצאה של 3:37.89 דקות, אחרי קיפצ'וגה קיינו מקניה שקבע שיא אולימפי חדש של 3:34.91 דקות ולפני בודו טומלר (אנ') ממערב גרמניה (3:39.08 דקות).

לאחר אולימפיאדת מקסיקו חלה נסיגה בהישגיו של ראיין עקב בעיות בריאותיות ומשבר נפשי ורק ב-1971 החל לחזור למסלול.

1972[עריכת קוד מקור | עריכה]

במבחנים האמריקאים לאולימפיאדת מינכן שנערכו יוג'ין, אורגון בתחילת יולי הוא זכה במדליית זהב בתוצאה של 3:41.5 דקות, לפני דייב ווטל (3:42.3 דקות) ובוב וילר (3:42.4 דקות). במשחקים האולימפיים עצמם, בשלב המוקדמות הוא נפל ונפסל. אף שהוועדה האולימפית הכירה בכך שהוא הוכשל היא סרבה להחזירו לתחרות.

באותה שנה קבע בריצת 5000 מטר שיא אישי חדש של 13:38.2 דקות ואת התוצאה השלישית בטיבה בכל הזמנים בריצת מייל (3:52.8 דקות).

לאחר 1972 עבר ראיין לריצות מקצועיות במסגרת "איגוד הריצה הבינלאומי" שם השתתף בתחרויות במשך כשנתיים.[2]

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב-1996 התמודד ראיין בבחירת המועמד הרפובליקני של קנזס ונבחר. בהמשך התחרה מול המועמד הדמוקרטי, ניצח גם אותו ונבחר לייצג את קנזס בבית הנבחרים של ארצות הברית.
  • ב-1998 התחרה בשנית וניצח.
  • ב-2000 התחרה בשלישית וניצח.
  • ב-2004 התחרה ברביעית וניצח.
  • ב-2006 התחרה בפעם החמישית אך נוצח בהפרש קטן.
  • ב-2008 התחרה בפעם השישית ונוצח שוב.

בתקופת פעילותו הפוליטית יישר ראיין קו עם הקבוצה השמרנית בבית הנבחרים וב-2006 אף הוגדר כחבר הקונגרס השמרני ביותר.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיין נישא לאשתו אן ב-1969 ולזוג נולדו 4 ילדים.

אותות הערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מעניק לראיין את מדליית החירות הנשיאותית, 24 ביולי 2020

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הגיבורים שבינינו (Heroes Among Us), הוצאת "בית האוצר" (Treasure House), 2002
  • האומץ לרוץ (The Courage to Run), הוצאת "ריגל" (Regal), 2006
  • המרדף אחר הזהב - סיפורו של ג'ים ראיין (Quest of Gold - The Jim Ryun Story), הוצאת "הרפר קולינס" (HarperCollins Publishers), 1984.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ים ראיין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]