גביע האלופות של חבר המדינות (ברוסית: Кубок чемпионов Содружества) - או בשמו המלא גביע אלופות חבר המדינות והמדינות הבלטיות (Кубок чемпионов Стран Содружества СНГ и Балтии) - הוא טורניר כדורגל הנערך בחסות פיפ"א, החל מינואר 1993 ברציפות בין מדינות ברית המועצות לשעבר. הטורניר מנוהל על ידי התאחדות הכדורגל הרוסית.
הטורניר תוכנן להיות טורניר הכדורגל החשוב ביותר בין מועדוני הכדורגל של מדינות ברית המועצות לשעבר, אף שתוכנן להיערך בכמה מדינות, הוא נערך עד כה רק במוסקבה ובסנקט פטרבורג וחשיבותו הלכה ופחתה עם השנים, עד כי במשחקים השתתפה גם נבחרת רוסיה בכדורגל לנוער וקבוצות הכדורגל הרוסיות והאוקראיניות נוטות לשלוח את שחקני הנוער שלהן לטורניר.
מאז ינואר 2012 הטורניר הוא טורניר בין נבחרות הנוער בכדורגל של חבר המדינות.
היסטוריה [עריכה]
ביולי 1992 התקיימה ישיבתה של התאחדות פדרציות הכדורגל של חבר המדינות (Ассоциации федераций футбола СНГ) שהחליטה לערוך את טורניר גביע אלופות חבר המדינות, שנערך לראשונה ב-25 בינואר 1993 ועד כה נערך מדי שנה ב-25 בינואר.
הייתה הצעה לערוך את הטורניר בפגרת הקיץ, אך כיוון שלוח הזמנים של הליגות ב-15 המדינות המשתתפות לא היה שונה הוחלט להשאיר והוא נערך במחצית השנייה של ינואר, בעת פגרת החורף.
גביע אלופות חבר המדינות מרכז תחת קורת גג אחת את 15 פדרציות הכדורגל של חבר המדינות, ולכן זוכה הטורניר לתמיכה וסיוע של אותן פדרציות ושל פיפ"א ואופ"א.
בשני הטורנירים הראשונים לא השתתפו קבוצות הכדורגל האוקראיניות, לכן הקבוצות הרוסיות היו הפייבוריטיות (המועדפות) לזכות. מאז צירופה של אוקראינה לטורניר, ב-1995, החל הטורניר לצבור פופולאריות רבה כאשר מפגש בין ספרטק מוסקבה לדינמו קייב מעורר התעניינות רבה מצד אוהדי שני הקבוצות וחובבי הכדורגל בכלל בחבר המדינות ובמדינות ברית המועצות לשעבר.
ב-5 בנובמבר 2011, באסיפת מארגני הטורניר, הוחלט כי מבנה הליגה ישונה ובמקום טורניר תחרותי בין מועדוני כדורגל הוחלט לערוך החל משנת 2012 טורניר בקרב נבחרות הנוער של 15 הרפובליקות הסובייטיות לשעבר, כחלק ממאמצים להעלות את הפופולריות שלו.
ההגמוניה של ספרטק [עריכה]
כיוון שאוקראינה סירבה להשתתף בטורנירים הראשונים, הייתה ספרטק מוסקבה הפייבוריטית הקבועה לזכות בגביע, נוסף לשליטתה הבלתי מעורערת על הליגה הרוסית. את טורניר 1993, ספרטק זכתה בטורניר אחרי 25 שערים שהבקיעה לאורך הטורניר כולו וספגה רק שער בודד אחד. ב-1994 המצב לא השתנה כמעט, ספרטק זכתה שוב, בהפרש שערים של 28:2. בעונת 1995 הצטרפו גם הקבוצות האוקראיניות (למעשה סגנית האלופה שחטאר דונצק שהפסידה בחצי הגמר לדינמו טביליסי), אך זה לא השפיע כהוא זה על המצב - ספרטק זכתה שוב בגביע בהפרש שערים של 21:2.
הירידה במעמד הטורניר [עריכה]
אף שבתחילה הקבוצות האוקראיניות סירבו להשתתף בטורניר, החל מ-1995 הן משתתפות באופן סדיר ואם תחילה שחטאר דונצק לא הציגה כדורגל משכנע בעונת 1995, הרי שדינמו קייב הפכה תוך שלוש שנים מכניסתה לטורניר למחזיקת גביע האלופות, ועשתה זאת 3 פעמים רצופות: ב-1996, 1997 וב-1998 ובשלושת הגמרים גברה הקבוצה על קבוצות רוסיות, ב-1996 גברה על אלניה ולדיקווקז ובשנים 1997-1998 גברה על יריבתה הרוסית המושבעת - ספרטק מוסקבה, כאשר משחק בין שני הקבוצות הפך לנצפה ביותר.
החל משנת 2000 מעמד הטורניר נמצא בירידה חדה, כאשר הקבוצות הרוסיות והאוקראיניות נוטות לשלוח את הסגל המשני שלהן לטורניר. הירידה במעמד הטורניר באה בעקבות הקמת טורניר הערוץ הראשון הרוסי, שהיה למתחרה משמעותי בחשיבות ההרכב של הקבוצות הרוסיות והאוקראיניות.
מבנה הליגה [עריכה]
בשנים 1993-1995 השתתפו 16 קבוצות כדורגל, שחולקו לארבעה בתים כאשר מנצחות הבתים העפילו לחצי הגמר.
בשנים 1996-1998 והחל משנת 2002, מעפילות מנצחת הבית והמקום השני בבית, כששלב הפלייאוף מתחיל מרבע הגמר, אף שב-2005 לוקומוטיב מוסקבה ודינמו קייב העפילו לחצי הגמר אוטומטית.
בשנים 1999-2000 משתתפות הטורניר חולקו לשתי ליגות בנות שני בתים, כאשר על ההעפלה לשלבי הגמר נאבקו שמונה קבוצות, משני המקומות הראשונים של הבית העליון בליגה הבכירה.
מאחר והטורניר נערך בין 15 מדינות חבר המדינות, לעתים את המקום ה-16 בטורניר נטלה נבחרת רוסיה בכדורגל עד גיל 21, או נבחרת רוסיה בכדורגל עד גיל 17 ולעתים אף קבוצות הנוער של הקבוצות הבכירות ברוסיה. ב-2007 אף הוזמנה קבוצת OFK בלגרד הסרבית.
החל מ-2012 בטורניר משתתפות רק נבחרות הכדורגל עד גיל 21 של מדינות ברית המועצות לשעבר.
ייחוד הטורניר [עריכה]
שני מדינות המשתתפות בטורניר מעוררות תמיד שערוריה רבתי, עקב הסכסוך הפוליטי הניטש ביניהן. קבוצות הכדורגל של ארמניה ואוזבקיסטן עוררו תמיד תרעומת בשל מלחמת נגורנו-קרבאך.
ב-2005, קבוצת פיוניק ירוואן נפגשה עם נפטצ'י באקו בשלב רבע הגמר, כאשר נפטצ'י ניצחה 2:0 והעפילה לחצי הגמר. ב-2006 שוב נפגשו שני הקבוצות האלה, הפעם בחצי הגמר, ופיוניק סירבה להתמודד מול הקבוצה האזרית בשל הבעיה הביטחונית והחשש ממהומות. חרף הבטחת התאחדות הכדורגל הרוסית כי תספק את כל אמצעי האבטחה הדרושים, פיוניק סירבה להשתתף בטורניר ונפסק לה הפסד טכני על אי הופעתה בחצי הגמר מול נפטצ'י באקו.
ב-2011 שוב אירע מקרה דומה הפעם בין קבוצת אינטר באקו האזרית וקבוצת מיקה ירוואן, שנטשה אף היא את הטורניר ונפסק ניצחון טכני לאינטר האזרית, שזכתה לבסוף בטורניר.
ב-2011 הוענק לראשונה פרס כספי למנצחת - מיליון דולר.
כל גמרי הגביע [עריכה]
הופעות לפי מדינה (עד 2011) [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
כדורגל
התאחדות הכדורגל הרוסית
התאחדות פדרציות הכדורגל של חבר המדינות
אסטוניה
ליטא
לטביה
טורקמניסטן
אוקראינה
פינלנד
ספרטק מוסקבה.svg){kind=small}
דינמו-93 מינסק
נפטצ'י באקו.svg){kind=small}
דינמו טביליסי
זימברו קישינב
דינמו טביליסי
נפטצ'י באקו
אקטובה
שחטיור סליהורסק
