גומא פפירוס
 גומא פפירוס |
|
|---|---|
 |
|
| מצב שימור | |
|
מצב שימור: ללא חשש (LC)  |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | חד פסיגיים |
| סדרה: | דגנאים |
| משפחה: | גמאיים |
| סוג: | גומא |
| מין: | גומא פפירוס |
| שם מדעי | |
 Cyperus papyrus(ליניאוס) |
|
גומא פפירוס (שם מדעי: Cyperus papyrus) הוא עשבוני רב שנתי[1] חסר עלי כותרת הגדל בנהרות, נחלים וביצות. גובהו מגיע עד ל-4 או 5 מטרים.
תוכן עניינים |
תפוצה [עריכה]
גומא הפפירוס נפוץ בצפון אפריקה ומופיע גם בסיציליה ובישראל. הגומא נכחד כליל ממצרים, שנחשבה פעם למקומו הקלאסי של הפפירוס. בישראל גדל הצמח בעיקר בשמורת החולה. מעט פרטים מצוים גם בצפון מזרח הכנרת, בעמק החולה ובמקום יחיד בשרון[2]. כיום, גומא הפפירוס הגדל בר בישראל הוא צמח מוגן על פי חוק[3].
שימושים [עריכה]
הגומא שימש בעבר כחומר גלם להכנת גליונות של נייר הפפירוס. הצמח היה שכיח במצרים העתיקה וממנו הפיקו את הנייר הקדום. פפירוס קדום נמצא במצרים כבר מהאלף השלישי לפנה"ס, והוא שימש חומר הכתיבה העיקרי בעולם הקדום עד לתקופת ימי הביניים המוקדמים. הממצא הבוטני- ארכיאולוגי ממצרים כולל מאות דגימות וממצאים של גמא הפפירוס עד למאות השמינית-תשיעית לספירה. בנוסף, הצמח שימש ליצירת תעשייה של סלים, מחצלאות, חבלים, סירות וסנדלים.
הגומא ביהדות [עריכה]
הגומא שימש רבות לצרכים שונים כפי שנזכר בספרות חז"ל ובמקורות ימי הביניים עד לעת החדשה[4]. ה'גמא' נזכר ארבע פעמים במקרא כצמח מים מובהק: "היגאה גמא בלא בצה" (איוב ח יא). הוא נזכר גם בסמיכות ל'קנה' (ישעיהו לה ז). היו מתקינים ממנו כלים שונים, כמו 'תבת גמא' (שמות ב ג) וסירות : "השולח בים צירים ובכלי גמא על פני מים" (ישעיהו יח ב). על פי תרגומים ופירושים קדומים, הגמא הוא שם קיבוצי לצמחי מים שונים כמו Juncus ו-Scirpus (אגמון), ושם מיוחד לגמא הפפירוס, צמח המים שהיה שכיח במצרים התחתונה והיווה את סמלה[4].
קישורים חיצוניים [עריכה]
- גומא פפירוס באתר "צמח השדה"
הערות שוליים [עריכה]
- ^ http://www.wildflowers.co.il/hebrew/plant.asp?ID=229
- ^ צמח השדה
- ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה-2005
- ^ 4.0 4.1 זהר עמר, צמחי המקרא, ירושלים, תשע"ב, עמ' 218
