גריגורי אושפוליס
 | |
| לידה |
26 בדצמבר 1923 כפר נובו-דאוגלשקאי מחוז משנה איגנלינה , ליטא  |
|---|---|
| פטירה |
1997 (בגיל 73 בערך) אַשְׁדּוֹד, ישראל |
| מקום קבורה |
אשדוד |
| מדינה |
ברית המועצות |
| השכלה |
אוניברסיטת וילנה |
| השתייכות |
 הצבא האדום |
| תקופת הפעילות | 1942–1947 (כ־5 שנים) |
| דרגה |
 מיור |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד צוות תותח בדיוויזיית חיל רגלים ה-16 קצין פוליטי | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
 גיבור ברית המועצות עיטור לנין  עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה מדרגה ראשונה | |
  | |
גריגורי סאולוביץ' אושפוליס (ברוסית: Григорий Саульевич Ушполис; בליטאית: גריגוריוס אושפוליס, Ušpolis Grigorijus; 26 בדצמבר 1923 – 1997) היה חייל יהודי בצבא האדום במלחמת העולם השנייה, גיבור ברית המועצות.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד כהירש אושפול במשפחת איכרים יהודים בכפר נובו-דאוגלשקאי מחוז משנה איגנלינה שבליטא. למד בחדר מגיל צעיר עזר להוריו לעבד את החלקה החקלאית שלהם.
לאחר הפלישה הנאצית לברית המועצות וכיבוש ליטא, הצליחה משחתו להימלט לטטרסטן. גריגורי עבד לפרנסתו כמפעיל טרקטור.
בפברואר 1942 התנדב לשירות הצבאי והוצב בדיוויזיית חיל רגלים ה-16, אשר הורכבה מיוצאי ליטא. הוא שובץ לשירת ביחידת הארטילריה של הדיוויזיה. מפקד צוות תותח נ"ט גריגורי אושפוליסן הצטיין בקרב שנערך באוקטובר 1944 באזור פגייגיאי שבמערב ליטא. צוות התותח בפיקודו שנע במערכים קדמיים יחד עם יחידות חיל רגלים, פגע בטנקים גרמנים ועצר את התקדמותם. במהלך הקרב נפגעו קשה כל חיילי הצוות של אושפוליס והוא נותר לבד ליד התותח. למרות זאת המשיך לתפעל את התותח ולירות בכינון ישיר על הגרמנים. הוא הצליח לפגוע בשני טנקים גרמנים ולאחר שהתותח שלו נפגע - השבית טנק נוסף באמצעות רימונים. על מעשה גבורה זה הוענק לרב-טוראי גריגורי אושפוליס תואר גיבור ברית המועצות. בנוסף, החליט מפקד היחידה להעלות אותו לדרגת קצין - סגן משנה. במהלך הקרב נפצע גריגורי קשה. לאחר שהחלים - נשלח להכשרה קצרה לתפקיד של קצין פוליטי. הוא המשיך לשרת בצבא עד שנת 1947 אז פרש מהשירות בדרגת מיור.
לאחר שהשתחרר מן השירות הצבאי למד משפטים באוניברסיטת וילנה. מ-1954 ועד צאתו לפנסיה ב-1986 עבד במנגנון המפלגה הקומוניסטית בליטא. התגורר בווילנה. בשנת 1992 עלה עם משפחתו לישראל. בארץ התגורר באשדוד. היה פעיל בארגון וותיקי מלחמת העולם השנייה. כתב ספר זיכרונות, אשר יצא לאור זמן קצר לפני מותו. נפטר בשנת 1997. בתחילת שנות ה-2000 הוצב פסל לזכרו בכפר בטטרסטן, שבו הוא התגורר לפני הגיוס לצבא האדום.