דוכסות סקסוניה-קובורג-אייזנך
 | |
| ממשל | |
|---|---|
| משטר | מונרכיה |
| שפה נפוצה | גרמנית |
| עיר בירה | קובורג |
| גאוגרפיה | |
| יבשת | אירופה |
| היסטוריה | |
| הקמה |
חלוקת ארפורט איחוד הדוכסות עם דוכסות סקסוניה-אייזנך |
| תאריך |
1572 1633 |
| פירוק |
חלוקת הדוכסות לסקסוניה-קובורג וסקסוניה-אייזנך חלוקת הדוכסות בין סקסוניה-ויימאר לסקסוניה-אלטנבורג |
| תאריך |
1596 1638 |
| ישות קודמת |
דוכסות סקסוניה-ויימאר |
| ישות יורשת |
.svg){kind=small} דוכסות סקסוניה-אלטנבורג דוכסות סקסוניה-ויימאר |
  | |
דוכסות סקסוניה-קובורג-אייזנך (גרמנית: Sachsen-Coburg-Eisenach, נהגה "זקסן-קובורג-אייזנך") הוא שמה של דוכסות גרמנית בתורינגיה, שהתקיימה למשך תקופה קצרה, ופוצלה אחרי כן לדוכסות סקסוניה-קובורג ולדוכסות סקסוניה-אייזנך.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית וטין החזיק בנחלות נרחבות בסקסוניה, סקסוניה-אנהלט, ותורינגיה. בשנת 1485 פוצלה הנחלה בין בניו של פרידריך השני, הנסיך הבוחר מסקסוניה; ארנסט, הנסיך הבוחר מסקסוניה קיבל את החלק המערבי (תורינגיה), ואילו אלברכט השלישי, דוכס סקסוניה קיבל את החלק המזרחי (סקסוניה). בשנת 1547 ויתר יוהאן פרידריך מסקסוניה על תואר הנסיך הבוחר לאחיינו מוריץ מסקסוניה, בעקבות המלחמה השמלקלדית, וקיבל את התואר דוכס סקסוניה. לאחר מותו פוצלה הדוכסות בין בניו; יוהאן פרידריך השני, דוכס סקסוניה קיבל את אזור אייזנך וקובורג, יוהאן וילהלם, דוכס סקסוניה-ויימאר קיבל את אזור ויימאר, ואילו יוהאן פרידריך השלישי, דוכס סקסוניה-גותה קיבל את אזור גותה.
בשנת 1566 ירש יוהאן וילהלם, דוכס סקסוניה-ויימאר את אחיו, אך בשנת 1572 שוב פוצלה הדוכסות בין יוהאן וילהלם, דוכס סקסוניה-ויימאר לבין אחייניו יוהאן קזימיר, דוכס סקסוניה-קובורג ויוהאן ארנסט, דוכס סקסוניה-אייזנך. בתחילה שלטו האחים בשותפות, אולם בשנת 1596 חילקו את הנחלה ביניהם; יוהאן קזימיר קיבל את אזור קובורג ויוהאן ארנסט קיבל את אזור אייזנך. בשנת 1633 מת יוהאן קזימיר ללא ילדים, ויוהאן ארנסט ירש את נחלתו, אולם בשנת 1638 מת גם הוא ללא ילדים, והנחלה פוצלה בין דוכסות סקסוניה-ויימאר לדוכסות סקסוניה-אלטנבורג. הדוכסויות לא התאחדו שוב במהלך החלוקות השונות, עד להקמתה של תורינגיה בשנת 1920.