דין רדין
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
 | |
| לידה |
29 בפברואר 1952 (בן 72)  |
|---|---|
| ענף מדעי |
פאראפסיכולוגיה |
|
www | |
  | |
ד"ר דין רדין (באנגלית: Dean Radin) נולד ב-29 בפברואר 1952. הוא מדען אמריקאי הנודע בניסויים חדשניים שערך בחקר התודעה ותופעות פאראפסיכולוגיות. הוא מדען ראשי במכון למדעים נואטיים (IONS), פרופסור לפסיכולוגיה אינטגרלית וטרנספרסונלית במכון קליפורניה למחקרים אינטגרליים (CIIS) ויושב ראש חבר המנהלים של "קוגניג'ניקס", חברה העוסקת במחקר הביוטכנולוגי ומפתחת תרופות על בסיס RNA לטיפול בבעיות נפשיות.[1][2][3]
רעיונותיו ועבודתו של רדין זכו לביקורת על ידי מדענים ופילוסופים ספקנים לגבי טענות פאר-נורמליות.[4] [5] [6] הביקורת על ספרו הראשון של ראדין "היקום המודע", שהופיעה ב-Nature רדין התעלם מתרמיות ידועות בתחום, עשה שגיאות סטטיסטיות והתעלם מהסברים לא-פארא-נורמליים סבירים לנתונים פרא-פסיכולוגיים.[7]
תולדות חיים וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דין רדין נולד ב-29 בפברואר 1952 לג'רום והילדה רדין. הוא גדל בבית יהודי, אך הוא אגנוסטי ואינו מחזיק באמונות דתיות.[3]
רדין החל את הקריירה המקצועית שלו ככנר, ניגן במשך חמש שנים. הוא סיים תואר ראשון ושני בהצטיינות יתרה בהנדסת חשמל ופיזיקה באוניברסיטת מסצ'וסטס (אמהרסט) ובאוניברסיטת אילינוי, אורבנה-שמפיין (UIUC). בשנת 1979 סיים תואר דוקטור בפסיכולוגיה, גם הוא מ-UIUC.[2][3]
לאחר לימודיו בין השנים 1979–1993, הוא עבד במעבדות של חברות טלקומוניקציה, תחילה מעבדת בל (Bell) של AT&T ואחר כך ב-GTE (אנ'), ועסק במחקר ופיתוח מתקדם. כבר בתקופת עבודתו במעבדות בל, התחיל רדין לפרסם כמה מהניסויים שלו בפאראפסיכולוגיה, ובהמשך עבד באוניברסיטאות ומכונים שונים. בשנת 2001 הצטרף לצוות המכון למדעים נואטיים (IONS), ב-2016 החל את עבודתו במכון קליפורניה למחקרים אינטגרליים, ומ-2018 משמש רדין גם כיושב ראש חבר המנהלים של קוגניג'ניקס. הוא חבר באגודה הפאראפסיכולוגית (אנ') וכיהן כנשיאהּ בשנים 1988, 1993, 1998 ו-2005.[2][3]
הוא מחברם, או מחבר שותף, של מאות מאמרים אקדמיים, מדעיים, טכניים ופופולריים, 47 פרקים בספרים שונים, ושישה ספרים, מתוכם ארבעה רבי מכר: "היקום המודע" (1997 ,The conscious universe), "מוחות שזורים" (2006 ,Entangled Minds), "מעבר לנורמלי" (2013 ,Supernormal), ו"קסם אמיתי" (2018 ,Real Magic). ספרים אלה תורגמו לחמש עשרה שפות.[1][2]
רדין הוא מרצה אורח מבוקש באוניברסיטאות רבות, חברות מסחריות, וכן בגורמים ממשלתיים וצבאיים בארצות הברית ובמדינות אחרות. כמו כן, הוא מרואיין פופולרי במגוון תוכניות טלוויזיה ותוכניות דוקומנטריות.[3][2][1]
עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רדין חוקר אינטראקציות בין הנפש לחומר, ריפוי מרחוק, טלפתיה, תחושות מוקדמות ותקשור. רדין היה שותף במחקר "תודעת שדה", אשר הצביע על כך שהתגובה הנפשית של מיליוני אנשים לאירועים דרמטיים בעולם יכולה להשפיע על הסביבה. ניסוייו נערכו על פי הסטנדרטים המחמירים ביותר במדע, תחת סמיות כפולה ותוך בקרה מרבית על פרצות אפשריות במחקר, וכן תחת ביקורת עמיתים. ניסוייו שוחזרו בהצלחה על ידי חוקרים רבים אחרים, תוך שימוש במגוון מדדים פיזיולוגיים, כגון קצב לב והרחבת אישונים.[3]
בדומה לחוקרים אחרים בתחום הפאראפסיכולוגיה, רדין ספג תכופות התקפות של ספקנים, ביניהם הסטטיסטיקאי אי ג'יי גוד (אנ'), הפסיכולוג ריי היימן (אנ'), הפיזיקאי ויקטור ג'יי שטנגר (אנ') והסופר רוברט טוד קרול (אנ'), אשר טענו כי מחקר פאראפסיכולוגי הוא הונאה, אינו נתמך על ידי מדענים, חשוף להטיות ולשגיאות סטטיסטיות, ונעדר תיאוריה אודות מנגנוני הפעילות הפאראפסיכולוגיים.[3]
בתגובה, רדין מכיר בכך שרוב האנשים הטוענים שיש להם יכולות פאראפסיכולוגיות הם כנראה "הזויים, חולי נפש או רמאים". עם זאת, הצטברות של ראיות אמפיריות, שנאספו על ידי רדין ומדענים אחרים, בתנאים מבוקרים היטב ופורסמו בכתבי עת מדעיים עם ביקורת עמיתים, השתכנע רדין כי כמה מטענות אלו הן מבוססות, ומעידות על פערים בתפיסת העולם המדעית הספקנית הרווחת.[3] לטענת רדין, המחקרים הפאראפסיכולוגיים מתבצעים בתנאים מחמירים ביותר, והתוצאות, במקרים רבים, מובהקות במידה רבה יותר בהשוואה למחקרים בתחומים אחרים. חרף זאת, ממצאים אלו נתקלים בחומת הכחשה ואף האשמה בתרמית.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
היקום המודע (1997)[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספר זה, עורך רדין מטה-אנליזה (טכניקה סטטיסטית לניתוח והשוואת תוצאות מחקרים) של כ-מאה שנות מחקר פאראפסיכולוגי. רדין שולל את האפשרות שאלפי חוקרים ביצעו ומבצעים הונאה וקשירת קשר מסיבית במשך עשרות שנים, וטוען שטלפתיה, ראיה מרחוק, ראיית הנולד (אנ'), טלקינזיס (המכונה גם אינטראקציה נפש-חומר), ואולי תופעות פאראפסיכולוגיות אחרות (למשל, אינטראקציות נפשיות עם אורגניזמים חיים) הן ללא עוררין תופעות ממשיות.[8]
מוחות שזורים: חוויות חוץ-חושיות במציאות קוונטית (2006)[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספר זה, דן רדין בעדויות עדכניות של המחקר הפאראפסיכולוגי, וממקם אותן בהקשר של שזירה קוונטית (Quantum Entanglement), תופעה בה חלקיקים נפרדים ומרוחקים זה מזה מקיימים קשר אינטראקטיבי האחד עם השני - כך ששינוי באחד החלקיקים משפיע על שינוי בשני. עם גילוי תופעה זו לראשונה, היו שסברו כי השזירה חלה רק על חלקיקים, אך מאז שנות ה-70 הצטברו עדויות כי האפקט מופיע גם ברמות מקרו. מומחי קוואנטים כמו הנרי סטאפ (אנ') טוענים שתופעה זו יכולה להתקיים גם בתהליכים מוחיים באופן שיוביל להשלכות על התודעה. על פי רדין, טענה זו היא הבסיס להבנת תופעות פאראפסיכולוגיות: אם ניתן להסב את המודעות ולהתמקד בזיכרון במוח, אפשר גם להתמקד בנקודה מרחבית רחוקה, כמו בצפייה מרחוק; והיות שקשרים קוונטיים אינם כבולים למרחב או לזמן, המודעות יכולה להתמקד גם באירועים עתידיים, כמו תחושה מוקדמת וראיית הנולד.[3]
מעבר לנורמלי: מדע, יוגה והעדות ליכולות נפשיות יוצאות דופן (2013)[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספר זה, חוקר רדין את טבען של תופעות פאראפסיכולוגיות בהקשר של יוגה והמסורת היוגית של סידהים (אנ'), כוחות על טבעיים. בסוטרות היוגה של פטנג'לי, ה"סידהים" מוצגים לא כקסומים או אלוהיים, אלא כתוצאה טבעית של תרגול מדיטציה אינטנסיבי. רדין מציע כי ניתן לחקור במעבדה, בניסויים מבוקרים, חלק מכוחות אלו. הספר דן אפוא בראיות שהצטברו לראיית הנולד, טלפתיה, ראיה מרחוק, ואינטראקציות נפש-חומר, וכן בניסויים שבוצעו עם מודטים מנוסים. כמו בספריו הקודמים של רדין, ספרו "מעבר לנורמלי" כולל תגובה נרחבת לדעות וביקורות ספקניות. הוא מסתיים בדיון כיצד הבנה טובה יותר של תופעות פאראפסיכולוגיות, המושגת באמצעות מחקר ניסויי, עשויה לתרום לפיתוח הבנה חדשה של המציאות בחשיבה המערבית.[3]
קסם אמיתי: חוכמה עתיקה, מדע מודרני ומדריך לכוחו הסודי של היקום (2018)[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספר זה רדין משתמש במונח קסם כמטאפורה למגוון תופעות פאראפסיכולוגיות, וטוען כי ניתן להשיג ידע באופן ספונטני או להביא לתוצאות מסוימות של אירועים על ידי השפעה מנטלית. על אף שחקר תופעות אלו נחשב שנוי במחלוקת, ישנן עדויות מן העבר כי דבר-מה שנחשב מאגי, לא שגרתי, או אפילו לא הגיוני, התגלה בסופו של דבר כבעל-ערך עם התפתחות והעמקת המחקר אודותיו.[9] בחלקו הארי של הספר דן רדין במחקרים מדעיים אשר תוצאותיהם מטילות ספק משמעותי על הרעיון שיכולות על-טבעיות אינן אמיתיות, זאת על סמך הסבירות הנמוכה בכך שמחקרים כה רבים יגיעו למסקנות דומות מתוך מקריות סטטיסטית בלבד.[9]
לסיום, רדין מציע שראוי להעמיק בחקר הפאראפסיכולוגיה כדי למצוא את הדרכים האפשריות שבהן קסם (במובן הפאראפסיכולוגי) עשוי להשתלב במודל עתידי של המציאות הפיזית. לשם כך, הוא בוחן חלק מהגישות התאורטיות והפילוסופיות הפוסט-מטריאליסטיות (אנ'), העוסקות במפגש האפשרי בין התודעה לעולם הפיזי, אשר מתייחסות לתודעה כתכונה יסודית מטבעה של המציאות הפיזית, באותה רמה בסיסית ובלתי ניתנת לצמצום כמו חומר ואנרגיה. בעוד שגישות אלו הן עדיין גולמיות יחסית בניסוחן, רדין טוען כי כניסתן לתחום המדעי מעידה על שינוי בולט בחשיבה על התודעה, שעשוי להיות חשוב בשנים הבאות.[9]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Dean Radin, MS, PhD, Institute of Noetic Science
- ^ 1 2 3 4 5 CURRICULUM VITAE, California Institute of Integral Studies, March 2021
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Dean Radin, Psi Encyclopedia
- ^ Milton, Julie and Richard Wiseman, Guidelines for Extrasensory Perception Research (Guidelines for Research in Parapsychology), April 28, 1997, ISBN 0900458747
- ^ Marc kreidler, Meta-Analysis and the Filedrawer Effect | Skeptical Inquirer, 2002-12-01 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Debating psychic experience: human potential or human illusion?, Santa Barbara, California: Praeger, 2010, ISBN 978-0-313-39261-0
- ^ I. J. Good, Where has the billion trillion gone?, Nature 389, 1997-10, עמ' 806–807 doi: 10.1038/39784
- ^ Dean Radin, The conscious universe: The scientific truth of psychic phenomena, ResearchGate, 2009
- ^ 1 2 3 Bryan J William, Real Magic: Ancient Wisdom, Modern Science, and a Guide to the Secret Power of the Universe by Dean Radin, ResearchGate, 2019