דן שביט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דן שביט (יליד 1944) הוא סופר ישראלי.
שביט נולד בקיבוץ כפר סאלד למשפחה מראשוני הקיבוץ. הוא נכדו של חוקר האמנות גרשם קורט פרייער. שביט למד ספרות ואנגלית באוניברסיטת חיפה, ובמשך שנים אחדות עסק בהוראה בבית הספר האזורי הר וגיא.
בשנות השבעים ערך את "בקיבוץ", בטאון הקיבוץ המאוחד, והשתתף במערכת כתב העת "שדמות". ספרו הראשון, קובץ סיפורים בשם "באוטובוס האחרון", יצא לאור בשנת 1972. מאז הוציא לאור שבעה ספרים נוספים, בהם רומנים ונובלות, וכן קובץ שיחות עם יצחק בן אהרן. מלבד הכתיבה עוסק שביט גם בציור ורישום והציג בכמה תערוכות.
שביט זכה פעמיים בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים: בשנת 1986 ובשנת 2003.
דן שביט מתגורר בכפר סאלד ועובד כעורך בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
[עריכה] ספריו
- באוטובוס האחרון - סיפורים. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1972
- אווה ואברהם. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1978
- מסע לשבעה קולות. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1983
- שיחות עם בן אהרן. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1984
- אנה ואני. הוצאת עם עובד, 1986
- משורר מתכוון להתאבד. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1989
- בכל פעם שהוא מתאהב. הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרי סימן קריאה, 1996
- כמו לילה אחרון. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2001
- פתאום ראיתי אותו. הוצאת ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 2004
[עריכה] קישורים חיצוניים
- דן שביט ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- דן שביט בלקסיקון הסופרים העברים בהווה
- דן שביט, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- דן שביט, שתי פנטזיות קטנות, ynet
- דן שביט, פנטזיה קטנה ליום הזיכרון, ynet, 27.04.09
- עריכה היא חווית קריאה מועצמת, ריאיון, ynet, 17.06.09
