סטרונציום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איטריום - סטרונציום - רובידיום
 
Ca
Sr
Ba  
 
 
Sr-TableImage.png
כללי
מספר אטומי 38
סמל כימי Sr
סדרה כימית מתכת אלקלית עפרורית
צפיפות 2630 kg/m3
מראה לבן כסוף מתכתי
Strontium destilled crystals.jpg
תכונות אטומיות
משקל אטומי 87.62 amu
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 18, 8, 2
תכונות פיזיקליות
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
טמפרטורת התכה 1050.15K (777°C)
טמפרטורת רתיחה 1655.15K (1382°C)
לחץ אדים 246Pa ב-1042K
שונות
אלקטרושליליות 0.95
קיבול חום סגולי 300 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 7.62 106/m·Ω
מוליכות תרמית 35.3 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 549.5 kJ/mol

סטרונציום (Strontium) הוא יסוד כימי ממשפחת המתכות האלקליות העפרוריות שסמלו הכימי הוא Sr, ומספרו האטומי 38. הסטרונציום מגיב מאוד בתהליכים כימיים. Sr‏90 קיים בנשורת רדיואקטיבית.

תוכן עניינים

תכונות[עריכה]

סטרונציום הוא מתכת צהבהבה ומאוד פעילה מבחינה כימית. סטרונציום מגיב באוויר ולכן לא נמצא בטבע בצורתו החופשית, אלא בצורת מינרלים כמו סרונטיאנטיט וסלסטיט. סטרונציום רך יותר מסידן וכאשר בא במגע עם מים הוא מגיב ויוצר סטרונציום הידרוקסיד (Sr(OH)2) וגז מימן. כשסטרונציום בוער באוויר הוא יוצר תחמוצת סטרונציום (SrO) ואם הטמפרטורה היא מעל 380 מעלות צלזיוס נוצר גם סטרונציום חנקתי (Sr3N2).

שימושים[עריכה]

השימוש העיקרי בסטרונציום הוא בתור צבע בטלוויזיות CRT. שימושים נוספים:

  • בייצור מגנטים וזיקוק אבץ.
  • ל-SrTiO3 יש מקדם שבירה גבוה ולכן משתמשים בו במגוון יישומים באופטיקה.
  • לעתים נדירות SrTiO3 משמש בתור יהלום מלאכותי.
  • בזיקוקים, סטרונציום מעניק צבע אדום.
  • SrCl2 נמצא במשחות שיניים לשיניים רגישות.
  • בגנרטורים תרמואלקטריים לסטרונציום-90 שימוש בתור דלק גרעיני. Sr‏90 מפיק 0.46 ואט לגרם, בערך 15% פחות מ-Pu‏238 שהוא הדלק הגרעיני הנפוץ ביותר.
  • נמצא שסטרונציום יכול ליצור תרכובות עם פולרין שנוסחתן Sr(x)C60 (כאשר x הוא משתנה). בזכות תכונותיהן החשמליות המיוחדות, מדענים מקווים שבעתיד יוכלו לשמש בתור מוליך על בטמפרטורות גבוהות.

היסטוריה[עריכה]

ב-1790 אדייר קרואופורד (Adair Crawford) זיהה את המינרל סרונטיאנטיט בתור צורה שונה למינרל בריום וקרא לו על שם העיר הסקוטית "סטרונטיאן". סטרונציום בודד לראשונה על ידי סר האמפרי דייווי (Sir Humphry Davy) ב-1808 בעזרת אלקטרוליזה.

צורה בטבע[עריכה]

סטרונציום מהווה בטבע כ-0.034% מהסלעים הוולקנים, בעיקר בצורת SrSO4 וSrCO3. ניתן להכין סטרונציום מתכתי באלקטרוליזה של סטרונציום כלורי (SrCl2) ואשלגן כלורי (KCl). שיטה אחרת היא לחזר SrO בנוכחות אלומיניום בוואקום בטמפרטורה גבוהה כך:

 3SrO(s) + 2Al(s) \rarr 2Sr(g) + Al_2O_3(s)

לאחר עיבוי האדים מתקבל סטרונציום ברמת טיהור גבוהה למדי.

אמצעי זהירות[עריכה]

סטרונציום טהור מתלקח באוויר בצורה ספונטנית ולכן הוא נחשב חומר מסוכן.

תפקיד ביולוגי[עריכה]

גוף האדם מתייחס אל סטרונציום כמו אל סידן בגלל הדמיון בתכונות הכימיות. צורות יציבות של סטרונציום לא מהוות סכנה, אך סטרונציום-90 הרדיואקטיבי יכול לגרום למספר פגיעות בעצמות (כולל סרטן).

במחקר שבו נתנו סם נסיוני (שילוב סטרונציום עם חומצה רנלית) למדגם אנשים, מצאו קשר בין סטרונציום לצפיפות העצמות. צפיפות העצם אצל נשים שקיבלו את הסם הנסיוני גדלה ב-6.8%. לשם השוואה צפיפות העצם אצל נשים שקיבלו פלצבו גדלה ב-1.3%. שילוב זה מגדיל את צפיפות העצם מכיוון שחומצה רנלית מתמוססת בעצם ומאפשרת לסטרונציום לבנות אותה מחדש.

בנוסף לכך, כמויות זעירות של סטרונציום נמצאו בצמחים, אך לא הוכח שהוא חיוני להתפתחותם. ברפואה, למספר תרכובות סטרונציום תפקיד כתרופות נגד טטנוס ונגד דלקת עור.

קישורים חיצוניים[עריכה]