נתרן
|
|||||
| כללי | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| מספר אטומי | 11 | ||||
| סמל כימי | Na | ||||
| סדרה כימית | מתכת אלקלית | ||||
| צפיפות | 968 kg/m3 | ||||
| מראה | לבן כסוף |
||||
| תכונות אטומיות | |||||
| משקל אטומי | 22.989770 amu | ||||
| רדיוס ואן דר ואלס | 227 pm | ||||
| סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה | 2, 8, 1 | ||||
| תכונות פיזיקליות | |||||
| מצב צבירה בטמפ' החדר | מוצק | ||||
| טמפרטורת התכה | 370.87K (97.72°C) | ||||
| טמפרטורת רתיחה | 1156.15K (883°C) | ||||
| לחץ אדים | 1.43×10-5Pa ב-1234K | ||||
| מהירות הקול | 3200 מטר לשנייה ב293.15K | ||||
| שונות | |||||
| אלקטרושליליות | 0.93 | ||||
| קיבול חום סגולי | 1230 J/(kg·K) | ||||
| מוליכות חשמלית | 21 106/m·Ω | ||||
| מוליכות תרמית | 141 W/(m·K) | ||||
| אנרגיית יינון ראשונה | 495.8 kJ/mol | ||||
נתרן (לטינית: Natrium) הוא יסוד כימי ממשפחת המתכות האלקליות, סמלו הכימי Na ומספרו האטומי 11.
נתרן הוא מינרל חשוב והוא נפוץ בעיקר בנוזל החוץ תאי.
תוכן עניינים |
תכונות[עריכה]
כמו מתכות אלקליות אחרות, נתרן הוא רך, קל, לבן כסוף, יסוד פעיל ולא נמצא בטבע בצורתו הטהורה. נתרן צף במים (צפיפותו 968, של מים מזוקקים 1000), נדלק, משחרר גז מימן ויוצר יוני הידרוקסיד. נתרן ניצת בקלות במים, אבל לא באוויר בטמפרטורה נמוכה מ־388K.
נתרן צובע להבה בצהוב כמודגם בתמונה, בשל פליטה ב-588.995nm וב-589.5924nm. קוים ספקטרליים אלה מאוד סמוכים זה לזה, ולכן הם מכונים דובלט הנתרן. הם גם סומנו, היסטורית, על ידי D1 ו-D2. תחת לחץ כבד, נתרן משנה פאזה ועובר למצב צבירה נוזל לעומת חומרים אחרים הזקוקים לאנרגיה תרמית (חום) לשם כך.
בלחץ של 30 גיגהפאסקל (פי 300,000 מלחץ אטמוספירי בגובה פני הים) טמפרטורת ההיתוך של נתרן מתחילה לצנוח. בסביבות 100 גיגהפאסקל נתרן ניתך בטמפרטורת החדר.
הסבר הגיוני לתופעה יוצאת דופן זו של נתרן היא שליסוד זה יש אלקטרון חופשי אחד שנדחף קרוב יותר ל-10 האלקטרונים הנוספים סביב הגרעין כשמופעל עליו לחץ ויוצר משיכה שבמצב נורמלי לא הייתה מופיעה.
כשנתרן מוצק נמצא תחת לחץ מופיעים מספר מבנים גבישיים שמעידים על כך שיכול להיות שלנתרן נוזלי יש תכונות של מוליך על או נוזל-על.
פיסת נתרן מתכתי שתופל למים תנתר על פניהם עקב תגובה כימית עזה בינו לבין המים הפולטת חום רב וגורמת לשינוי מצב הצבירה של המתכת שעוד לא הגיבה למצב צבירה נוזל ולפליטת גז מימן:
:
משום כך נוהגים לשמור במעבדות נתרן טהור בתוך שמן.
שימושים[עריכה]
נתרן בצורתו המתכתית נחוץ בייצור אסטרים (ביחיד אסטר, קבוצה כימית), מתכת אלקלית זו היא גם מרכיב של מלח השולחן (NaCl) שהכרחי לחיים. שימושים נוספים:
- בסגסוגות מסוימות משפר את המבנה.
- אחד ממרכיבי הסבון (בשילוב עם חומצות שומן)
- משמש בהחלקת מתכות.
- טיהור מתכות מותכות.
- נורות נתרן צורכות חשמל באופן יעיל יותר מנורות להט (בצריכת חשמל להספק).
- נתרן נוזלי קיבל שימוש כנוזל מעביר חום בכמה סוגים של כורים גרעיניים.
תרכובות נתרן הם כימיקלים חשובים לתעשייות הזכוכית, מתכת, נייר, נפט, סבון וטקסטיל. בין תרכובות הנתרן החשובות ביותר נמצאות:
מלח שולחן (NaCl), סודה לשתייה (NaHCO3), סודה קאוסטית (NaOH) ובורקס (Na2B4O7)
תרכובות[עריכה]
נתרן כלורי (מלח שולחן, NaCl) התרכובת הנפוצה ביותר של נתרן. נתרן לא מופיע רק בשילוב עם כלור ויש לו מספר מינרלים נוספים כגון Na3AlF6, Na2Al2Si3O10-2H2O ועוד.
היסטוריה[עריכה]
נתרן (באנגלית Sodium ממקור Soda) בודד לראשונה ב־1807 על ידי האמפרי דייווי באלקטרוליזה של סודה קאוסטית (NaOH). באירופה של ימי הביניים תרכובת נתרן הייתה תרופה לכאבי ראש. סמלו של נתרן, Na בא מהתרכובת Natrium בלטינית, שמקורה בשם Nitron ביוונית שהוא סוג של מלח טבעי.
איזוטופים של נתרן[עריכה]
| סמל | Z(p) | N(n) | מסה איזוטופית (u) |
זמן מחצית חיים | ספין גרעיני | שכיחות האיזוטופ (כשבר מולרי מהיסוד) |
טווח השינוי הטבעי (כשבר מולרי מהיסוד) |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| התרגשות אנרגטית | |||||||
| הערות | |||||||
| 18Na | 11 | 7 | 18.02597(5) | 1.3(4)E-21 s | (1-)# | ||
| 19Na | 11 | 8 | 19.013877(13) | <40 ns | (5/2+)# | ||
| 20Na | 11 | 9 | 20.007351(7) | 447.9(23) ms | 2+ | ||
| 21Na | 11 | 10 | 20.9976552(8) | 22.49(4) s | 3/2+ | ||
| 22Na | 11 | 11 | 21.9944364(4) | 2.6027(10) yr | 3+ | ||
| פולט פוזיטרונים. | |||||||
| 22mNa | 583.03(9) keV | 244(6) ns | 1+ | ||||
| 23Na | 11 | 12 | 22.9897692809(29) | יציב | 3/2+ | 1.0000 | |
| היחשפות לקרינת נייטרונים חמורה גורמת להפיכת 23Na ל 24Na בפלזמה שבדם. | |||||||
| 24Na | 11 | 13 | 23.99096278(8) | 14.9590(12) h | 4+ | ||
| 24mNa | 472.207(9) keV | 20.20(7) ms | 1+ | ||||
| 25Na | 11 | 14 | 24.9899540(13) | 59.1(6) s | 5/2+ | ||
| 26Na | 11 | 15 | 25.992633(6) | 1.077(5) s | 3+ | ||
| 27Na | 11 | 16 | 26.994077(4) | 301(6) ms | 5/2+ | ||
| 28Na | 11 | 17 | 27.998938(14) | 30.5(4) ms | 1+ | ||
| 29Na | 11 | 18 | 29.002861(14) | 44.9(12) ms | 3/2(+#) | ||
| 30Na | 11 | 19 | 30.008976(27) | 48.4(17) ms | 2+ | ||
| 31Na | 11 | 20 | 31.01359(23) | 17.0(4) ms | (3/2+) | ||
| 32Na | 11 | 21 | 32.02047(38) | 12.9(7) ms | (3-,4-) | ||
| 33Na | 11 | 22 | 33.02672(94) | 8.2(2) ms | 3/2+# | ||
| 34Na | 11 | 23 | 34.03517(96)# | 5.5(10) ms | 1+ | ||
| 35Na | 11 | 24 | 35.04249(102)# | 1.5(5) ms | 3/2+# | ||
| 36Na | 11 | 25 | 36.05148(102)# | <260 ns | |||
| 37Na | 11 | 26 | 37.05934(103)# | 1# ms [>1.5 µs] | 3/2+# | ||
צורה בטבע[עריכה]
נתרן מהווה 2.83% ממשקלו של קרום כדור הארץ והוא היסוד השישי הנפוץ ביותר[1]. כיום מייצרים נתרן באופן מסחרי באלקטרוליזה של מלח שולחן, שיטה זו יותר זולה מהשיטה הקודמת שהייתה אלקטרוליזה של נתרן הידרוקסידי.
אמצעי זהירות[עריכה]
אבקת נתרן נפיצה ביותר במים ורעילה, בין אם היא משולבת עם חומרים אחרים ובין אם אינה משולבת. נתרן מצריך טיפול זהיר ואיחסון באטמוספירה אדישה כימית או תחת שמן.
תפקיד ביולוגי[עריכה]
ליוני נתרן תפקידים פיזיולוגיים רבים, המשותפים לכל בעלי החיים. אחד החשובים שבתפקידים אלו הוא כניסה ויציאה של יוני נתרן דרך משאבות נתרן-אשלגן בקרום התא לשליטה על נפח התא, להכנסה של חומרים לתוך התאים ולהוצאתם מתוכם (הוצאת סידן באמצעות משאבות נתרן-סידן והוצאת מימן באמצעות משאבות נתרן-מימן), וכן ליצירת המתח החשמלי שמהווה את בסיס הפעולה של תאי עצב ותאי שריר.
וויסות נפח התאים על ידי שליטה על ריכוז יוני הנתרן בתוכם כך שנוצר שינוי לחץ הידרוסטטי המוביל למעבר מים באוסמוזה לתוך התאים או החוצה מתוכם, הוא המנגנון המווסת את נפח הדם בכלי הדם ובכך מווסת את לחץ הדם ואת ערך ההגבה שלו.
חשיבותם של יוני הנתרן בביולוגיה מתבטאת בקיומם של קולטני טעם מיוחדים לצורך זיהוים בלשונותיהם של בעלי חיים רבים וכתוצאה מכך, ביכולתם של בעלי חיים רבים לחוש בטעם מלוח. קולטנים אלה מגיבים לנוכחות יוני נתרן יותר מאשר יונים אחרים, דוגמת יוני ליתיום (+Li), יוני אמוניום (+NH4) ובמידה מסוימת גם יוני אשלגן (+K) ויוני סידן (2+Ca), אך אלו מורגשים לעתים כתערובת של טעמים או כטעמים שאינם מליחות.
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
| הטבלה המחזורית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| H | He | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Li | Be | B | C | N | O | F | Ne | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Na | Mg | Al | Si | P | S | Cl | Ar | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
| K | Ca | Sc | Ti | V | Cr | Mn | Fe | Co | Ni | Cu | Zn | Ga | Ge | As | Se | Br | Kr | |||||||||||||||||||||||||
| Rb | Sr | Y | Zr | Nb | Mo | Tc | Ru | Rh | Pd | Ag | Cd | In | Sn | Sb | Te | I | Xe | |||||||||||||||||||||||||
| Cs | Ba | La | Ce | Pr | Nd | Pm | Sm | Eu | Gd | Tb | Dy | Ho | Er | Tm | Yb | Lu | Hf | Ta | W | Re | Os | Ir | Pt | Au | Hg | Tl | Pb | Bi | Po | At | Rn | |||||||||||
| Fr | Ra | Ac | Th | Pa | U | Np | Pu | Am | Cm | Bk | Cf | Es | Fm | Md | No | Lr | Rf | Db | Sg | Bh | Hs | Mt | Ds | Rg | Cn | Uut | Fl | Uup | Lv | Uus | Uuo | |||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
: