בריום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לנתן - בריום - צסיום
 
Sr
Ba
Ra  
 
 
Ba-TableImage.png
כללי
מספר אטומי 56
סמל כימי Ba
סדרה כימית מתכת אלקלית עפרורית
צפיפות 3510 kg/m3
מראה
אפור כסוף
Barium unter Argon Schutzgas Atmosphäre.jpg
תכונות אטומיות
משקל אטומי 137.327 amu
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 18, 18, 8, 2
תכונות פיזיקליות
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
טמפרטורת התכה 1000.15K (727°C)
טמפרטורת רתיחה 2143.15K (1870°C)
לחץ אדים 98Pa ב-371K
מהירות הקול 1620 מטר לשנייה בK
שונות
אלקטרושליליות 0.89
קיבול חום סגולי 204 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 3 106/m·Ω
מוליכות תרמית 18.4 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 502.9 kJ/mol

באריום (Barium) הוא יסוד כימי ממשפחת המתכות האלקליות-עפרוריות שסמלו הכימי Ba ומספרו האטומי 56.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באריום הוא יסוד מתכתי שמזכיר מבחינה כימית את היסוד סידן. בצורתו הטהורה הוא רך, וצבעו כסוף-לבן שמזכיר עופרת. כשנחשף לאוויר הוא מתחמצן במהירות. כמו כן, הוא מאוד פעיל כשבא במגע עם מים או כוהל.

גבישים דנדריטים של באריום במבחנת זכוכית המלאה בגז ארגון להגנה מחמצון. דרגת הניקיון הגבוהה (99.99%) מושגת באמצעות זיקוק.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבאריום שימושים במצתים, שפופרות ריק, זיקוקים ומנורות פלואורסצנטיות. שימושים נוספים:

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באריום (ביוונית: באריס - "βαρύς" - "כבד") זוהה ב-1774 על ידי קרל וילהלם שלה ומוצה ב-1808 על ידי האמפרי דייווי באנגליה.

צורה בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להפיק באריום מהמינרל בריט (BaSO4), אך מכיוון שהוא מתחמצן במהירות כשנחשף לאוויר, קשה להפיק אותו בצורתו הטהורה.

בצורה מסחרית, באריום מופק באמצעות אלקטרוליזה של BaCl2.

תרכובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרכובותיו החשובות ביותר הן באריום כלורי (BaCl2), באריום דו-חמצני (BaO2), באריום גופרתי (BaSO4), באריום פחמתי (BaCO3), באריום כלורט (Ba(ClO3)2) וBa(NO3)2.

מלחיו בוערים בלהבה ירוקה.

אמצעי זהירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל תרכובות הבאריום המסיסות במים או חומצה הן רעילות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]