בריום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לנתן - בריום - צסיום
 
Sr
Ba
Ra  
 
 
Ba-TableImage.png
כללי
מספר אטומי 56
סמל כימי Ba
סדרה כימית מתכת אלקלית עפרורית
צפיפות 3510 kg/m3
מראה
אפור כסוף
Barium unter Argon Schutzgas Atmosphäre.jpg
תכונות אטומיות
משקל אטומי 137.327 amu
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 18, 18, 8, 2
תכונות פיזיקליות
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
טמפרטורת התכה 1000.15K (727°C)
טמפרטורת רתיחה 2143.15K (1870°C)
לחץ אדים 98Pa ב-371K
מהירות הקול 1620 מטר לשנייה בK
שונות
אלקטרושליליות 0.89
קיבול חום סגולי 204 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 3 106/m·Ω
מוליכות תרמית 18.4 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 502.9 kJ/mol

באריום (Barium) הוא יסוד כימי ממשפחת המתכות האלקליות-עפרוריות שסמלו הכימי Ba ומספרו האטומי 56.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באריום הוא יסוד מתכתי שמזכיר מבחינה כימית את היסוד סידן. בצורתו הטהורה הוא רך, וצבעו כסוף-לבן שמזכיר עופרת. כשנחשף לאוויר הוא מתחמצן במהירות. כמו כן, הוא מאוד פעיל כשבא במגע עם מים או כוהל.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבאריום שימושים במצתים, שפופרות ריק, זיקוקים ומנורות פלואורסצנטיות. שימושים נוספים:

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באריום (ביוונית: באריס - "βαρύς" - "כבד") זוהה ב-1774 על ידי קרל וילהלם שלה ומוצה ב-1808 על ידי האמפרי דייווי באנגליה.

צורה בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להפיק באריום מהמינרל בריט (BaSO4), אך מכיוון שהוא מתחמצן במהירות כשנחשף לאוויר, קשה להפיק אותו בצורתו הטהורה.

בצורה מסחרית, באריום מופק באמצעות אלקטרוליזה של BaCl2.

תרכובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרכובותיו החשובות ביותר הן באריום כלורי (BaCl2), באריום דו-חמצני (BaO2), באריום גופרתי (BaSO4), באריום פחמתי (BaCO3), באריום כלורט (Ba(ClO3)2) וBa(NO3)2.

מלחיו בוערים בלהבה ירוקה.

אמצעי זהירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל תרכובות הבאריום המסיסות במים או חומצה הן רעילות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]