הבשורה עם מרגרט הקדושה ואנסאנוס הקדוש
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | סימונה מרטיני וליפו ממי |
| תאריך יצירה |
1333  |
| טכניקה וחומרים | טמפרה ועלי זהב על עץ |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
|
| גובה |
|
| נתונים על היצירה | |
| זרם אמנותי |
אמנות גותית, גותיקה בינלאומית |
| מספר יצירה |
00284557 (גלריית אופיצי) |
| מיקום | גלריה אופיצי, פירנצה, איטליה |
  | |
"הבשורה עם מרגרט הקדושה ואנסאנוס הקדוש" הוא ציור מאת סימונה מרטיני וליפו ממי, המתאר את הבשורה למרים, אם ישו. העבודה נוצרה עבור מזבח צדדי של קתדרלת סיינה, והיא נמצאת היום באוסף גלריה אופיצי בפירנצה, איטליה .
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הציור נועד לעטר את מזבח אנסאנוס הקדוש בקתדרלת סיינה, הוא הוזמן כחלק מסדרה של ארבעה תיאורים של חיי מרים, ששובצו בארבעה מזבחות המוקדשות לקדושים פטרוני העיר. אלה כללו גם את הציור "לידת הבתולה" מאת אמברוג'ו לורנצטי. בנוסף כלל עיטור הכנסייה גם ציור לידה (1531), המפורק כיום ומיוחס לברטולומאו בולג'יני (אנ'), וכן ה"מאסטה" מאת דוצ'ו.
תאריך הציור מצוין בטקסט על גבי שבר מן המסגרת המקורית: "symon martini et lippvs memmi de senis me pinxervnt anno domini mcccxxxiii". חלק זה משובץ כיום במסגרת מן המאה ה-19. השערה היא שמרטיני צייר את הלוח המרכזי, בעוד שממי היה אחראי על ציור קדושים בצידי התיאור וארבעת הטונדו ובהם נביאים, המשובצים בחלק העליון[1]
הציור נשאר בקתדרלה עד לשנת 1799, אז הועבר על ידי לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה לפירנצה, בתמורה לשני בדים של לוקה ג'ורדאנו. מסגרת העץ המקורית, שנוצרה על ידי פאולו די קמפורגיו (Paolo di Camporegio), עוטרה בעלי זהב על ידי ממי. היא שופצה בשנת 1420 והוחלפה, כאמור, במסגרת מודרנית במאה ה-19.
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
היצירה בנויה בתוך מסגרת בעלת מאפיינים אדריכליים-גותיים, היוצרת מתכונת של טריפטיכון. הפנל המרכזי מתאר את הבשורה למרים. המלאך גבריאל מופיע בצידו השמאלי של התיאור. הוא אוחז בידו ענף עץ זית ומצביע על יונה, המסמלת את רוח הקודש. מפיו של המלאך יוצאת הבשורה בצורה של טקסט בלטינית: ave" gratia plena dominvs tecvm" ("שמחי, ברוכת החסד. יהוה עמך"). מרים מתוארת יושבת על גבי כס מפואר, לובשת גלימה כחולה ועליה דגם עיטורי. היא מחזיקה בידה ספר פתוח. בינה לבין המלאך ניצב כד ובו חבצלות לבנות. מרים מתוארת כשהיא נבהלת מן הבשורה. הדבר מתבטא בתנוחת הגוף המעוקלת.
שני הלוחות הצדיים מתארים את אנסאנוס הקדוש (משמאל), ודמות נשית, המזוהה עם מקסימה הקדוש (St. Maxima) [2] או מרגרט הקדושה (St. Margaret), מימין. מעל תיאורים אלו ארבעה טונדו ועליהם דמויות של נביאים: ירמיהו, יחזקאל, ישעיהו ודניאל.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Cricco, Giorgio; Francesco Paolo Di Teodoro (2004). Itinerario nell'arte. Bologna: Zanichelli. ISBN 978-88-08-10877-7.
- ^ Page at Florence museums website