גבריאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המלאך גבריאל באיקונין רוסי מן מאה ה-12.

במסורות של שלוש הדתות המונותאיסטיות המרכזיות גבריאל (ערבית: جبريل ג'בריל, לטינית: Gabrielus) הוא מלאך שמשרת כשליח האלוהים.

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במיתולוגיה היהודית גבריאל הוא אחד ממלאכי השרת. במקרא הוא מופיע בספר דניאל, במסגרת סיפורו של דניאל על ההתגלות שעבר.‏[1] מסורות מספרות שגבריאל הוא אחד מארבעת המלאכים העומדים לפני כיסא הכבוד ותפקידם להשגיח ולשמור על ארבע כנפות הארץ: מיכאל, גבריאל, אוריאל ורפאל[2].

באגדה‏‏‏[3] מוזכר כאחד משלושת המלאכים המופיעים לפני אברהם. על פי מקורות קבליים ‏‏‏[4] גבריאל הוא המלאך העומד לשמאלו של האל, כלומר מייצגה למעשה של מידת הדין והגבורה. כך, למשל, הוא מתואר בפיוט "המבדיל בין קדש לחול". בדומה, לבושו הוא מלבוש דין ועשוי כעין "אש-אוכלה" לעומת מיכאל המיצג את החסד ומלבושו כעין "מים-וקרח".

בהתאם, לעתים מופיע גבריאל באגדה כשר של פורענות. הוא זה שהופך את סדום, הוא המכה את מחנה סנחריב בשעת מלחמתו עם חזקיהו והוא זה שתוקע קנה בים, עליו נוצר שרטון וממנו נבנית ממלכת רומי, אויבתם המושבעת של ישראל‏[5].

עם זאת, דמותו של גבריאל מקבלת גם פנים שונות. במדרש אחר מצוין דווקא גבריאל כמלאך המציל את חנניה, מישאל ועזריה מן הכבשן הבבלי ואת אברהם מכבשן נמרוד. בפיוטו של רבי משה אבן עזרא "אל נורא עלילה" מופיעים גבריאל, מיכאל ואליהו הנביא כמחישי הגאולה:
"מיכאל שר ישראל, אליהו וגבריאל/ יבשרו הגאולה בשעת הנעילה".

"...מיכאל שר של מים וגביראל שר של אש, אין מכבין זה את זה ..."

ספר התניא עמוד קיז, יב

חזון גבריאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חזון גבריאל

חזון גבריאל הוא טקסט אפוקליפטי הכתוב על אבן גיר שכנראה התגלתה ממזרח לים המלח. הטקסט מתוארך למאה הראשונה לפני הספירה, והוא נכתב ככל הנראה בעקבות דיכוי של מרד שפרץ אחר מותו של המלך הורדוס. הטקסט כתוב בגוף ראשון, בפי מי שמזהה את עצמו 'אני גבריאל', ככל הנראה גבריאל המלאך.

בנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנצרות מוכר המלאך גבריאל כ"מלאך המבשר", כלומר, המלאך שבישר על הולדת ישו הנוצרי לאמו מריה (מרים). בספר לוקאס שבברית החדשה מסופר שגבריאל מבשר את מרים "בשורה גדולה", בה הוא מודיע לה שהיא עתידה להוליד בן שיושיע את האנושות מן העוול והרשע‏[6].

המקום בו בישר גבריאל למרים על הולדת בנה נמצא על פי מסורת נוצרית בנצרת, במקום בו נמצאת כיום כנסיית הבשורה. בנצרת ישנה גם כנסייה אורתודוקסית יוונית מן המאה ה-18, המכונה "כנסיית גבריאל" על שם אותה התגלות.

באסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

באסלאם תופס המלאך גבריאל מקום של כבוד. גבריאל הוא מלאך ההתגלות של הנביא מוחמד, הוא העביר למחמד את ההתגלות הקוראנית ואת הבשורה על כך שנולד להיות נביא. שמו בערבית הוא גִ'בריל (جبريل) או ג'בראא'יל (جبرائيل).

בסורה 17 ובחדית' מתאר מוחמד כיצד העיר אותו המלאך גבריאל בשעה שנם את שנתו ליד הכעבה. המלאך הורה לו לעלות על חיה פלאית בעלת כנפיים, "קטנה מאתון אך גדולה מחמור", פניה פני אשה, גופה כגוף של סוס וזנבה כעין זנבו של טווס, וכינויה הוא אל-בוראק (הברק). על פי פקודת גבריאל עלה מוחמד על החיה הפלאית והגיע במהירות הבזק למקדש שלמה אשר באלאקסא, שייתכן שהוא בירושלים. שם הציע לו גבריאל לשתות יין או חלב, לפי בחירתו, ומוחמד בחר בחלב. אז אמר לו המלאך גבריאל שזו הדרך הנכונה עבורו ועבור חסידיו. לאחר מכן נשא אותו גבריאל השמימה והראה לו את שערי גן עדן, שם הנקודה שבה נפגשים תחילת המציאות עם סופה. באותו מפגש שמיימי גבריאל לוקח את מוחמד למפגש עם אללה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Collins, John J. "Gabriel." Pages 338-339 in Dictionary of Deities and Demons in the Bible. Edited by Karel van der Toorn, Bob Becking, and Pieter W. van der Horst. 2nd ed. Leiden: Brill, 1999. ISBN 90-04-11119-0

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דניאל ח, טז ושם בהמשך ט, כא
  2. ^ רפאל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
  3. ^ בבלי בבא מציעא, פו, ב‏
  4. ^ זהר וירא, רס"ב, ב'‏
  5. ^ בבלי שבת נו, א
  6. ^ הזן הבשורה על פי לוקאס, א, 26-38