דניאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דניאל בגוב האריות - תבליט בחזית מלון דניאל בהרצליה פיתוח
דניאל והאריות - פסל בחזית הכנסייה של סנט טרופים בארל (צרפת)

בתנ"ך, דָּנִיֵּאל‏‏‏[1], או בשמו הבבלי בֵּלְטְשַׁאצַּר‏‏‏[2], היה מילדי האצולה היהודים שנלקחו מישראל בידי נבוכדנצר השני מלך בבל, בימי יהויקים מלך יהודה. נבוכדנצר גידלם במלכותו במיטב החינוך הבבלי, כדי שישמשו לו כיועצים. יחד עם דניאל גדלו בבית המלך חנניה, מישאל ועזריה אך הוא היה המנהיג שביניהם. דניאל התפרסם בחצר מלך בבל כפותר חלומות ועקב כך עלה לגדולה. מעשיו יחד עם מעשיהם של שלושת חבריו, מסופרים בספר דניאל.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלכות בבל[עריכת קוד מקור | עריכה]

על דניאל מסופר כי הצטיין במיוחד בהבנת דברים נסתרים. "וְהַיְלָדִים הָאֵלֶּה אַרְבַּעְתָּם, נָתַן לָהֶם הָאֱלֹהִים מַדָּע וְהַשְׂכֵּל בְּכָל סֵפֶר וְחָכְמָה, וְדָנִיֵּאל הֵבִין בְּכָל חָזוֹן וַחֲלֹמוֹת." (דניאל א יז) תחילת עלייתו של דניאל לגדולה הייתה כאשר נלקח על ידי אשפנז שר נבוכדנצר, לשרת לפני המלך, והמלך מתרשם לטובה ממנו ומחבריו מאוד‏[3]. בהמשך הצליח לגלות למלך נבוכדנצר מהו החלום שהטריד את מנוחתו ושתוכנו נשכח ממנו, משימה בה נכשלו כל חכמי בבל האחרים ואשר בשל כך פקד נבוכדנצר על הוצאתם להורג. לאחר שסיפר ופתר את החלום מונה דניאל להיות רב החרטומים של המלך נבוכדנצר, ועל פי בקשתו ממנה נבוכדנצר גם את חנניה, מישאל ועזריה לתפקידים בכירים בממלכה.

דניאל היה פותר חלומות בחסד עליון. חלק מפתרונותיו התגשמו לעיני כול, וחלקם הם דברי נבואה לטווח ארוך. החלום הראשון המתואר בספר דניאל הוא חלומו הנ"ל של נבוכדנצר הרואה פסל המורכב מארבעה חלקים המתנפץ על ידי אבן שנהפכת להר גדול. פתרונו של דניאל הוא שהפסל מסמל ארבע מלכויות – ראשו של הפסל הוא מלכות נבוכדנצר, ושאר חלקי גופו שלוש מלכויות נוספות. האבן מסמלת את מלכות האלוהים שתשלוט לנצח. לאחר שדניאל פותר את חלום הצלם של נבוכדנצר, נבוכדנצר כל כך מתפעל מדניאל עד שהוא מבקש לנסך לו מנחה, ולסגוד לו כאילו היה אל. לאחר מכן פותר דניאל חלום נוסף לנבוכדנצר וגם חלום זה עוסק בנבוכדנצר עצמו - החלום מתאר את שאיפתו למלוך על העולם כולו, עד כדי האלהת עצמו, ואת עונשו של נבוכדנצר על שאיפתו זאת - נבוכדנצר ייתקף בשיגעון ויצא להתגורר עם חיות היער. עיקר המסר של דניאל הוא שהשלטון המוחלט הוא ביד אלהים לבדו.

על מעמדו והיחס אליו ניתן ללמוד מדבריו של מלך בבל אליו:

"בֵּלְטְשַׁאצַּר, רַב חַרְטֻמַיָּא, דִּי אֲנָה יִדְעֵת דִּי רוּחַ אֱלָהִין קַדִּישִׁין בָּךְ, וְכָל רָז לָא אָנֵס לָךְ, חֶזְוֵי חֶלְמִי דִי חֲזֵית וּפִשְׁרֵהּ אֱמַר" (דניאל ד ו) ובתרגום ש' ל' גורדון: "בֵּלְטְשַׁאצַּר רַב הַחַרְטֻמִּים, אֲשֶׁר אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי רוּחַ אֱלֹהִים קְדוֹשִׁים בָּךְ, וְכָל רָז אֵינוֹ מוֹנֵעַ אוֹתְךָ, חֶזְיוֹנוֹת חֲלוֹמִי אֲשֶׁר רָאִיתִי וּפִתְרוֹנוֹ אֱמֹר."

גם בימי נכדו בלשאצר, מתארת המלכה את דניאל באופן דומה:

יֵשׁ אִישׁ בְּמַלְכוּתֶךָ, אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים קְדוֹשִׁים בּוֹ, וּבִימֵי אָבִיךָ הֶאָרָה וְהַשְׂכֵּל וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אֱלֹהִים נִמְצָאָה בוֹ; וְהַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶצַּר אָבִיךָ, לְרַב חַרְטֻמִּים, אַשָּׁפִים, כַּשְׂדִּים, קוֹסְמִים הֱקִימוֹ אָבִיךָ הַמֶּלֶךְ.

ספר דניאל בתרגום גורדון, ה' י"א

דניאל לא נזכר במעשה הפסל בבקעת דורא, ועל פי פרשנות חז"ל היה באותה עת בשליחות של מלך בבל‏[4]. על פי פרשנות המהרש"א, היה זה ניסיון של מלך בבל למלט את דניאל מאותו גזרה, מאחר שמלך בבל רחש לו כבוד רב עד כדי האלהתו של דניאל, אך לא היה יכול לעשות כנגד רצון עמו. ע"פ מדרש אחר דניאל כן היה בבקעת דורא באותו זמן, והוא זה שגרם לפירוק הפסל.

לאחר מות נבוכדנצר נראה שקרנו של דניאל שוקעת, כיוון שבפעם הבאה שהוא מוזעק לפתור חלום הוא אינו נמצא בחצר ואינו מוכר בה, אלא נקרא לבוא ממשרה שולית. דניאל מצליח לפתור כתב חידה שמופיע על כותל הארמון של בלשאצר, מלך בבל, בעת משתה בלשאצר: "מנא מנא תקל ופרסין". לפי הסברו, אלוהים מנה את מלכותו של בלשאצר והחליט לחלק אותה בין מדי ופרס. סיפור זה הונצח בציור מפורסם של הצייר ההולנדי רמברנדט.

משתה בלשאצר, רמבראנדט

לאחר שדניאל פותר את כתב החידה, מלבישים אותו בגדי מלכות וממנים אותו לשליט השלישי במעלה בממלכת בבל‏‏‏[5].

במלכות פרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שקרנה של פרס עולה, דניאל נעשה לאחד מחשובי המלכות בחצר הפרסית. וניסיון נוסף נגזר עליו כאשר הוא מתמנה לראש השרים של דריווש המדי, ואלו שמקנאים בו על מעמדו הרם, מתמרנים את המלך להשליך כל אדם שיתפלל לאל מלבדו לגוב אריות, וכופים על המלך להשליך לגוב האריות את דניאל, שממשיך להתפלל כמנהגו אל ה' ולעבר ירושלים שלוש פעמים ביום, אך האריות לא נוגעים בו לרעה. לעומת זאת, המלשינים מוצאים את מותם בשיניהם, בפקודת המלך. אלוהי ישראל מוכר על ידי המלך וזוכה לכבוד רב. ניכרים קווי דמיון בולטים בין מעשה זה, שבמרכזו עומד דניאל לבדו, לבין מעשה כבשן האש, שבמרכזו עומדים חנניה, מישאל ועזריה בלי דניאל. דניאל חולם בעצמו חיזיון על ארבע המלכויות, חזיון שהוא למעשה הרחבה של חזיון הצלם של נבוכדנצר, ובכך מניח תשתית לצפיית העתיד. בספר מודגשת מאוד חוסר היכולת של דניאל להבין בעצמו את החזיונות - ככל הנראה כדי להדגיש שהעיסוק בעתיד הוא בלתי אפשרי בלי סיוע אלוהי ובכך מביע הכתוב את הסתייגותו מן העיסוק באסכטולוגיה.

עם כל מעמדו הרם בחצרות המלכים, דניאל איננו שוכח את מוצאו. בהיותו שר במלכות פרס, מסופר עליו שהוא מתפלל לעבר ירושלים. וכן מסופר עליו כי לאחר שהוא מחשב את הקץ של שבעים שנה מזמן החורבן, הוא מתפלל על בניית בית המקדש בירושלים וחזרת עם ישראל אל ארץ ישראל: "אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה, וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעֲנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ" (דניאל ט יט). פסוקים אלו של תחינה לגאולת ישראל, שולבו בתפילות שבסידור.

דמותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חז"ל מפליגים בחכמתו ואומרים כי הייתה שקולה לכל חכמת חכמי האומות, "אם יהיו כל חכמי אומות העולם בכף מאזנים ודניאל איש חמודות בכף שנייה לא נמצא מכריע את כולם?" ‏‏‏[6] במקום אחר חז"ל מעירים כי הקץ התגלה רק לשני אנשים, יעקב ודניאל‏‏‏[7].

עם זאת, חז"ל מביעים את דעתם בתלמוד, כי דניאל נענש בגוב האריות מפני שהשׂיא עצה טובה למלך בבל, והיא שכדי למתק את הגזרה שנגזרה עליו לתת צדקה לעניים‏‏‏[8]. לפי דעה אחרת, המובאת בספרי, מעשה גוב האריות לא היה עונש, אלא אירע כדי שהקב"ה יקדש את שמו בעולם‏[9]. על פי חז"ל, התך שבמגילת אסתר הינו דניאל, ומקור שמו בכך ש"חתכוהו מגדולתו" או בכך ש"כל דברי המלכות נחתכים על פיו".‏‏‏[10]

נביא או חוזה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר דניאל לא מצוין האם דניאל היה נביא, כפי שמוזכר אצל נביאים אחרים, או שרק היה "חוזה". פרשנים נחלקו בדיעותיהם:

  • בגמרא משמע דרך אגב שדניאל לא היה נביא בניגוד לבני תקופתו חגי, זכריה ומלאכי. אולם כבר רש"י פירש שדניאל לא נשלח לעם בנבואה ולא שלא היה נביא ממש‏[11].
  • הרמב"ם חילק בין רמות שונות של נביאים ונבואה ומשייך את דניאל לרמה השנייה ולא כנביא רגיל‏[12].
  • הרמב"ן מגיב לרמב"ם בפירושו לתורה בטענה שדניאל לא היה כלל נביא‏[13].
  • אברהם אבן עזרא מזכיר בדרך אגב שדניאל היה נביא וכך מביא גם בשם קרובו ריה"ל[14].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏ה-י עיצורית (קרי: daniyel). השוו לדָנִאֵל‏, דמות קדומה וספק-מיתולוגית אשר מונה הנביא יחזקאל יחד עם נח ואיוב כשלישיית צדיקים (יחזקאל י"ד, יב-כ)
  2. ^ להבדיל מבלשאצר‎, שמו של מלך בבל. כינוי נוסף, שניתן לו בידי המלאך: "איש חמודות" (ספר דניאל י', י"א).‏
  3. ^ תבנית:תנך
  4. ^ תלמוד בבלי, סנהדרין צ"ג
  5. ^ "אֲזַי צִוָּה בֵּלְשַׁאצַּר וְהִלְבִּישׁוּ אֶת דָּנִיֵּאל אַרְגָּמָן וְרָבִיד שֶׁל זָהָב עַל צַוָּארוֹ, וְהִכְרִיזוּ עָלָיו, שֶׁיִּהְיֶה שׁוֹלֵט שְׁלִישִׁי בַּמַּלְכוּת." (ספר דניאל בתרגום גורדון, ה' כ"ט)‏
  6. ^ ‏תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף עז/א‏
  7. ^ ‏ מדרש שוחר טוב ל"א, ז'‏
  8. ^ ‏תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא דף ד/א‏.
  9. ^ ספרי, האזינו שו
  10. ^ שם, שם
  11. ^ מגילה ג א
  12. ^ מורה הנבוכים ב, מה
  13. ^ ‏בפרושו על בראשית יח, א‏
  14. ^ ‏בפרושו על קהלת ה, א וכן על שיה"ש ו, ה ועל דניאל ט, ב‏