אמנות גותית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קתדרלת שארטר - האמנות הגותית החלה כעיטורים של האדריכלות הגותית והתרחבה בהמשך לסגנון אמנות עצמאי שהיה נפוץ בשיא ימי הביניים.
הכניסה המערבית (המלכותית) של קתדרלת שארטר. פסלים אלה, משנת 1145 לערך, הם אחת הדוגמאות הראשונות של הפיסול הגותי.

אמנות גותית הוא סגנון אמנותי שהיה נפוץ במשך כ-200 שנים בשיא ימי הביניים. מקורו של סגנון זה בצרפת בשלהי התקופה הרומנסקית במאה ה-12. סגנון זה החל בעיטורי קתדרלות גותיות ברחבי צרפת ובמהרה נפוץ ברחבי אירופה במשך כ-200 שנים. בשלהי המאה ה-14 הפך הסגנון הגותי לסגנון המכונה סגנון גותי בינלאומי אשר לו מאפיינים חילוניים יותר. סגנון אמנות זה היה הסגנון האמנותי העיקרי באירופה עד שלהי המאה ה-15 וראשית תקופת הרנסאנס.

סגנון זה כלל אלמנטים אדריכליים, פיסוליים, ואף ניתן היה לראותו בריהוט, בצורפות, בויטראז'ים ובפרסקאות. הסגנון כלל אלמנטים דתיים רבים, ומטרתו הייתה להמחיש את חשיבות הדת והסיפורים הדתיים והשפעתם על כל הפנים של החברה. הנחת היסוד הייתה שתושבי אירופה ברובם אינם יודעים לקרוא, והסגנון ניסה להעביר את סיפורי הקודש באמצעות המחזתם - הן באמצעות תיאורים ישירים והן באמצעות אלגוריות. מסיבה זו סגנון זה היה נפוץ בעיקר בכנסיות ובקתדרלות.

רק בשלהי ימי הביניים, עם התפתחות המסחר, ייסוד האוניברסיטאות והתפתחותו של מעמד ביניים בורגני נוצר סגנון גותי חילוני, אשר התפתח לסגנון הרנסאנס.

אדריכלות גותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אדריכלות גותית

האדריכלות הגותית הייתה סגנון אדריכלי שהופיע באמצע המאה ה-12 בצרפת, והתפשט בגרסאות שונות ברחבי אירופה עד דעיכתו ההדרגתית במאה ה-16. האדריכלות הגותית החלה כאדריכלות כנסיות, מנזרים וקתדרלות אך בהדרגה השתפשטה גם לטירות, מבני ממשל וציבור ואף מבנים פרטיים. האדריכלות הגותית התאפיינה במבנים תמירים, מורכבים ומפוארים, שהיו מפותחים, יפים, מלאי אור, נועזים ואווריריים יותר מאדריכלות הרומנסק שקדמה לה. מטרת האדריכלות הגותית הייתה לפאר את אלוהים באמצעות בניית כנסיות בעלות אדריכלות נועזת, גדולה ומורכבת - שגם תכניס יראת שמיים בקרב האוכלוסייה המבקרת בכנסייה. האדריכלות הגותית נחשבת על ידי רבים לשיא שאליו הגיעה האדריכלות בימי הביניים ושיא של יכולתו הטכנולוגית של האדם בבנייה מלבנים. הסגנון והאווירה הרוחנית המיוחדת שהוא יוצר בחללי הפנים של המבנים הפכו את האדריכלות הגותית למושא השראה חשוב בקרב אדריכלים ואמנים רבים. סביב האדריכלות הגותית התפתחה האמנות הגותית, שהתבטאה בפיסול, ציור, צורפות, עיצוב רהיטים וחפצי קודש, זיגוג חלונות ויטראז' ועוד.

הפיסול הגותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פיסול גותי

ראשיתה של האמנות הגותית בפסלים שהוצבו בכנסיות הגותיות שנבנו בצרפת. לקראת המאה ה-12 החלה באירופה תקופה של פריחה דתית, תרבות, אדריכלית וכלכלית. הערים גדלו והתחזקו והמסחר פרח. כוחה של הכנסייה בתקופה זו היה רב, ועושרה העצום התבסס הן על נחלות ורכוש והן על תרומות מצד אצילים ופשוטי העם. בערים, הבישופים היו בעלי מעמד רם והשפעה רבה ולעתים אף ניהלו רבעים שלמים.

האדריכלות והאמנות הגותיות התפתחו בצרפת, בעיקר באחוזות המלך (של בית קאפט) באיל דה פרנס (Ile de France) ובדגש על אזור העיר פריז ומחוזות שמפניה ופיקארדיה, בתחילת המאה ה-12 ומקובל לקבוע את לידתה ב-1140 השנה בה נבנו מחדש בידי אב המנזר ויועץ הכתר סוגריוס (Suger) הקצה המזרחי והחזית המערבית של בזיליקת סן דני סמוך לפריז שהייתה המבנה הראשון בעל מאפיינים אדריכליים גותיים (כיום, רק השער הדרומי שרד משיפוצים שנעשו בכנסייה במאה ה-13). תואר "הקתדרלה הגותית הראשונה" מיוחס לקתדרלת סנט אטיין בסנס (Sens) שבנייתה החלה ב-1142. ב-1145 נבנתה מחדש החזית המערבית של קתדרלת שארטר (Chartres) בסגנון גותי מוקדם, ובה החל להתפתח הפיסול הגותי. הקתדרלה הגותית הנודעת ביותר היא כנראה קתדרלת נוטרדאם בפריז, שבנייתה החלה בשנת 1163 והושלמה ב-1345, בה יש שילוב של אדריכלות גותית מוקדמת ואדריכלות גותית בשיאה.

סגנון הפיסול הצרפתי התפשט לגרמניה עת נבנתה קתדרלת במברג בשנת 1225 ובהדרגה גם הגיע לאנגליה ולאיטליה.

בין השנים 1140 עד למאה ה-16 (שיא ושלהי ימי הביניים), רוב הקתדרלות במערב אירופה נבנו בסגנון גותי ועוטרו בפיסול גותי ואמנות גותית.

בניגוד לפיסול הרומנסק המפורט, הרגשני והאינדיוודואלי, הפיסול הגותי הוא חלק מתוכנית כוללת בה כל פרט הוא חלק מאחדות אורגאנית שמטרה העברת מסר דתי בצורה תמציתית, מנומקת ורציונלית ללא רגשנות, קישוטים ופירוט יתר. הפיסול הגותי נועד לקריאה הן על ידי פשוטי העם שמתמקדים רק בדימויים המרכזיים והן על ידי המלומדים שיודעים לקרוא את פיסול השוליים כהנמקה וחיזוק למסר המרכזי.

חלונות ויטראז'[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנות חלונות הויטראז' החלה עוד בתקופת הרומנסק אך הגיעה לשיאה בתקופת האדריכלות הגותית, שבאמצעות חידושיה הטכנולוגיים אפשרה בניית חלונות ענק במבנה. דבר זה אפשר יצירת ויטראז'ים מורכבים יותר, עשירים יותר וצבעוניים יותר. החלונות סיפרו במשחקי אור וצבע סיפורים מהתנ"ך והברית החדשה לצד סיפורי קדושים נוצריים. חלק מהחלונות הכילו את הסמלים של מי שתרם את הכסף ליצירתם. חלון הרוזטה הוא חלון עגול בצורת פרח שאפיין את האדריכלות הגותית, בעיקר בצרפת.

הציור הגותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הציור הגותי החל כאמצעי להמחשת מסרים תאולוגיים וסצנות דתיות מהברית הישנה, הברית החדשה וסיפורי קדושים. בהמשך, התפתח הציור הגותי ותיאר גם סצינות חילוניות כגון חקלאות, סיפורי אבירים ועוד. בתחילת דרכו התאפיין הציור הגותי בתשומת לב לפרטים (בייחוד מעולם הטבע), אך שימוש בפרספקטיבה דו-ממדית ("דמויות שטוחות"). ככל שהתפתח הציור הגותי, ובפרט בסוף ימי הביניים ובאיטליה, נוספה גם פרפקטיבה יותר טבעית לציורים. לעתים קרובות השתמש הציור הגותי באלמנטים אדריכליים (עמודים וקשתות) או צמחיים (עצים, פרחים, צמחים מטפסים) כדי ל"מסגר" תמונה או כדי להפריד בין סצנות שונות שמופיעות באותו ציור.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


זרמים באמנות הציור

יוון העתיקהרומא העתיקהביזנטיוןמנייריזםבארוקרוקוקו
נאו-קלאסיציזםרומנטיציזםפרה-רפאליטיםאר-נובוריאליזםאימפרסיוניזםפוסט אימפרסיוניזםנאו-אימפרסיוניזםפוינטיליזם

זרמים בציור במאה העשרים

אמנות מופשטתקוביזםאקספרסיוניזםפוטוריזםקונסטרוקטיביזםסוריאליזםאקספרסיוניזם מופשטפוביזםפופ ארטאופ ארטנאו-גאודאדא

פורטל האמנות