ההצגה במקדש (אמברוג'ו לורנצטי)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | אמברוג'ו לורנצטי |
| תאריך יצירה | 1342 |
| טכניקה וחומרים | טמפרה ועלי זהב על לוח עץ |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
168 ס״מ  |
| גובה |
257 ס״מ |
| נתונים על היצירה | |
| מספר יצירה |
00284616 (גלריית אופיצי) |
| מיקום | גלריית אופיצי, פירנצה, איטליה |
  | |
"ההצגה במקדש" (1342) הוא ציור מאת אמברוג'ו לורנצטי.
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציור זה הוא אחת מן העבודות הגדולות שיצר לורנצטי, ואחת מחמש עבודות שבהן מופיעה חתימתו. הציור הוזמן כחלק ממחזור של עבודות בנושא מרים, אם ישו, שהוזמנו בין השנים 1350-1330 מאמנים שונים עבור קתדרלת סיינה, ובהן "הבשורה עם מרגרט הקדושה ואנסאנוס הקדוש", "לידת הבתולה" וה"מאסטה". שני מקורות מן המאה ה-15 מתארים את העבודה כטריפטיך, שצדדיו מתארים את המלאך מיכאל והמרטיר קרסצנטיוס הקדוש (אנ'), שהחזיק את ראשו הערוף בידיו.
העתקים של הציור נוצרו על ידי האמנים ג'ובאני די פאולו (אנ') וברטולו די פרדי (אנ'). בשלב כלשהו פורק הציור, וחלקו המרכזי הוצג במנזר בסיינה. פרדיננד השלישי, הדוכס הגדול של טוסקנה, העביר את הציור לטוסקנה בשנת 1822, והחל משנת 1913 הוא נמצא באוסף גלריית אופיצי.
נושא הציור הוא הבאתו של ישו אל בית המקדש השני על ידי מרים ויוסף הקדוש. במישור הקדמי שש דמויות: הדמות השמאלית היא יוסף, המופיע מאחורי שתי נשים. לפניהן מתוארת מרים, כשהיא אוחזת בבד לבן שבו היה עטוף התינוק. מן העבר השני מתואר שמעון הקדוש, האוחז את ישו התינוק בידיו, וחנה הנביאה (אנ'). במישור האחורי מתואר מזבח ולצדו שתי דמויות העוסקות בפולחן ובהקרבת יונה. התיאור מתרחש במבנה כנסייה מפוארת. היא מרוצפת שיש בדגם גאומטרי בן שלושה צבעים, ותקרתה היא סדרה של קמרונות צולבים ועליהם דוגמה של כוכבים. בדומה לעיטורי כנסיות רבות, גם צערך העיטור בציור זה מצביעה על פרשנות נוצרית של פרה-פיגורציה לסיפורי התנ"ך, המהווים רקע להבאתו של ישו לבית המקדש. על אחת הלונטות שבכנסייה מופיע תיאור של מלאכים האוחזים מעין מדליון ובו דמותו של ישו. תיאורים נוספים הם של שני פסלים - של משה האוחז את לוחות הברית ויהושע בן נון, האוחז כגלגל השמש. אלו מתוארים כפסלי שי על גבי העמודים. מעל הכניסה מופיעות עוד שתי דמויות - אלו הם משה ומלאכי, האוחזים בידיהם מגילות ובהן פסוקים מן הברית הישנה.
תיאור החלל נוצר על ידי שימוש בנקודת מגוז, היוצרת תחושת חלל פרספקטיבי.[1]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו: מישורי, אליק, תולדות האמנות: מבוא כללי, האוניברסיטה הפתוחה, רעננה, 2000, עמ' 60–61