מיכאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המלאך מיכאל מכניע את השטן, ציור מאת גווידו רני, משנת 1631

המלאך מיכאל הוא דמות יהודית מיתולוגית, המופיעה בקבלה היהודית ובאמונות העממיות. משמעות השם בעברית היא "מי כאל", כלומר שבח לאל שאין כמותו. השם "מיכאל" בגרסותיו השונות (כדוגמת מייקל או מיכאיל) נפוץ מאוד בעולם כשם פרטי.

מיכאל הוא אחד מארבעת המלאכים (מיכאל, גבריאל, אוריאל ורפאל) העומדים לפני כיסא הכבוד ותפקידם להשגיח ולשמור על ארבע כנפות הארץ.

בתנ"ך עצמו אין בדרך כלל אזכור מפורש של שמות המלאכים. אולם מיכאל מוזכר שלוש פעמים בסוף ספר דניאל:

וְשַׂר מַלְכוּת פָּרַס עֹמֵד לְנֶגְדִּי עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם, וְהִנֵּה מִיכָאֵל אַחַד הַשָּׂרִים הָרִאשֹׁנִים בָּא לְעָזְרֵנִי, וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי שָׁם אֵצֶל מַלְכֵי פָרָס

דניאל, י', י"ג

אֲבָל אַגִּיד לְךָ אֶת הָרָשׁוּם בִּכְתָב אֱמֶת, וְאֵין אֶחָד מִתְחַזֵּק עִמִּי, עַל-אֵלֶּה, כִּי אִם-מִיכָאֵל שַׂרְכֶם

דניאל, י', כ"א

וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל, הָעֹמֵד עַל-בְּנֵי עַמֶּךָ, וְהָיְתָה עֵת צָרָה אֲשֶׁר לֹא נִהְיְתָה מִהְיוֹת גּוֹי עַד הָעֵת הַהִיא, וּבָעֵת הַהִיא יִמָּלֵט עַמְּךָ כָּל הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר

דניאל, י"ב, א'

בזמנם של חז"ל, עלתה הטענה, למשל על ידי האמורא רבי שמעון בן לקיש, כי שמות המלאכים הם שמות באכדית ובבבלית, שהובאו לארץ עם חזרתם של גולי בבל[דרוש מקור]. חוקרים וארכאולוגים מודרניים נוטים להסכים לטענה זאת.

מתוך שבעת המלאכים העיקריים במיתולוגיה היהודית, רק שלושה מוזכרים במפורש בשמם: מיכאל, גבריאל, ורפאל. ארבעת המלאכים העיקריים הנוספים, במיתולוגיה היהודית, (אוריאל, רגואל, שריאל, ירחמיאל) מוזכרים בספרות החיצונית, בספר חנוך, החל מהמאה השנייה לספירה.

במסורות הנוצריות המלאך מיכאל מוזכר בחזון יוחנן. בנוסף, מיכאל נחשב כקדוש המגן של צנחנים, והפך לסמל אותו מקעקעים רבים מהצנחנים הנוצרים על גופם, לשם הגנה.

על פי האמונה הבוגומילית המלאך מיכאל הוא הבן הצעיר של האל (הבן הבכור הוא השטן) וישו הוא גלגול שלו בגוף אדם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Perseus-slays-medusa.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.