יהושע בן נון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לפי המתואר בתנ"ך, יהושע בן נון היה מנהיג עם ישראל בתקופת כיבוש הארץ. יהושע הוא בן שבט אפרים ומחבר ספר יהושע על פי המסורת היהודית, ומנהיג העם אחרי מותו של משה רבנו.
לפי המסורת נולד יהושע במצרים, והיה בן 42 בזמן יציאת מצרים. יהושע מוזכר לראשונה בקרב שניהלו בני ישראל מול עמלק ברפידים, קרב אותו ניהל יהושע. לאחר מכן היה יהושע אחד משנים עשר המרגלים שנשלחו לתור את הארץ, יחד עם כלב בן יפונה. בהזדמנות זו, הוסיף לו משה את האות י' לשמו, שהיה בתחילה "הושע" (במדבר יג, טז). יהושע היה משרתו של משה ותלמידו. כאשר עלה משה להר סיני לקבל את לוחות הברית, ליווה אותו יהושע חלק מן הדרך.
לאחר מותו של משה, שמינה את יהושע ליורשו, הכניס יהושע את בני ישראל לארץ כנען, וניהל את מסע כיבוש הארץ, החל ביריחו והעי, דרך הניצחון על חמשת המלכים במקדה (שם אמר "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון"), וכיבוש לבנה, לכיש, עגלון, חברון ודביר, ועד לקדש ברנע בדרום, עזה במערב וחצור בצפון.
תוכן עניינים |
[עריכה] משפחתו של יהושע
על האיש עצמו נמסרים בספר יהושע פרטים מעטים. בניגוד לדמויות אחרות במקרא, הכתוב לא מוסר שום דבר על המקורבים אליו או על בני משפחתו, פרט להיותו בן שבט אפרים.
על פי המדרש, יהושע בן נון, תלמידו של משה רבנו, נישא עם רחב, מיריחו וכך כתוב:
| אמר רב נחמן: חולדה מבני בניו של יהושע הייתה. כתיב הכא (מלכים ב כב) "בן חַרחַס" וכתיב התם (יהושע כ"ד) "בתמנת חרס". איתיביה (היקשה) רב עינא סבא ( הזקן) לרב נחמן שמונה נביאים והם כהנים יצאו מרחב הזונה, ואלו הן: נֵריָּה, ברוך, ושרָיָה, מחסיָה, ירמיה, חלקיה, חנמאל, ושַלוּם. רבי יהודה אומר: אף חולדה הנביאה מבני בניה של רחב הזונה הייתה. כתיב הכא (נאמר כאן) "בן תקוה" וכתיב התם (נאמר שם) (יהושע ב') "את תקות חוט השני" ! - אמר ליה: עינא סבא (עינא הזקן)! ואמרי לה: פתיא אוכמא (סיר שחור, כלומר, עמית בתורה שיגע והשחיר פניו עליה) מיני ומינך תסתיים שמעתא (ממני וממך תסתיים השמועה, שאנחנו יכולים לצרף את שתי השמועות ולומר:) דאיגיירא ונסבה יהושע (שרחב התגיירה ונשא אותה יהושע) (מגילה דף יד ע"ב). המדרש מגדיל לעשות ומוסיף לרשימה: "ויש אומרין אף יחזקאל ובוזי" (ספרי זוטא פרק י ד"ה וכי. | ||
|הפלת חומות יריחו, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet]]
[עריכה] מקום קבורתו
יהושע היה בן 110 שנה במותו. יום מותו מתוארך בכ"ו בניסן. מקום קבורתו של יהושע בו נון הוא בתמנת-סרח שבהר אפרים כמו שכתוב בספר יהושע:
| וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ, בְּתִמְנַת-סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר-אֶפְרָיִם, מִצְּפוֹן, לְהַר-גָּעַשׁ | ||
| -- יהושע כ"ד, ל' | ||
בספר כפתור ופרח כתוב "ורבים משטחים שם על הקבר המיוחס ליהושע בן נון וכן נמצא בספרי המסעות הנאמנות במאות עברו"[1]. על פי מסורות יהודיות, שומרוניות ומוסלמיות, נמצאים במקום קבריהם של יהושע בן נון, אביו-נון וכלב בן-יפנה. בתוך מבנה הקבר המיוחס להם גדל עץ אלה-ארצישראלית עתיק וגדול ממדים. עולי רגל מציינים כי נהגו להשתטח על הקברים משנת 1258.
קביעת מקום קבורתו של יהושע בן נון מוצאת תמיכה גם במימצאים גאולוגיים. במורדות השומרון בין רנטיס בכביש "חוצה בנימין", צפונה, עד לקטע המערבי של כביש שכם - טול כרם, נתגלו כ-20 ריכוזים של גופים וולקניים. אחד מהם נמצא בח'רבת ערארה דרומית לכביש חוצה שומרון[2], כק"מ מזרחה מצומת מסחה. ח'רבת ערארה נמצאת על הר בגובה 377 מ'. בצלע ההר נחשפים סלעים געשיים . החשיפה היא בצורת שפך ואפשר לזהות את ההר כ"הר געש".
מצפון להר מתנשא מצוק משונן ובראשו מבנה ריבועי קטן. זהו שיך עבדאללה. והרי יהושע בן נון כונה "עבד ה'" .כאמור בספר יהושע :
| וַיְהִי, אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, עֶבֶד יְהוָה--בֶּן-מֵאָה וָעֶשֶׂר, שָׁנִים.. | ||
| -- יהושע כ"ד, כ"ט | ||
ובכן, קברו של יהושע בן נון אכן מצפון להר געש'. סביר להניח כי המבנה על צוק בין הר הגעש לבין קברו, הנמצא בדרך מיפו לשכם, קבל את שמו מיהושע בן נון.
[עריכה] אחרי מות יהושע
לאחר מותו של יהושע, לא קם מנהיג שירש את מקומו. העם הונהג על ידי זקני העם, ואחריהם בידי השופטים. יוחסו של יהושע בן נון: "ובני אפרים, שותלח; וברד בנו ותחת בנו, ואלעדה בנו ותחת בנו. וזבד בנו ושותלח בנו, ועזר ואלעד; והרגום, אנשי-גת הנולדים בארץ, כי ירדו, לקחת את-מקניהם. ויתאבל אפרים אביהם, ימים רבים; ויבאו אחיו, לנחמו. ויבא, אל-אשתו, ותהר, ותלד בן; ויקרא את-שמו בריעה, כי ברעה הייתה בביתו. ובתו שארה, ותבן את בית חורון התחתון (כיום בית עור א-תחתא) ואת העליון (כיום בית עור אל פוקא), ואת אזן שארה. כה ורפח בנו, ורשף ותלח בנו--ותחן בנו. לעדן בנו עמיהוד בנו, אלישמע בנו. נון בנו, יהושע בנו" (דברי הימים א',ז').
ביקורת המקרא מעלה תהיות באשר לפועלו של יהושע. ערים מסוימות שכבש יהושע על פי המקרא נכבשות מחדש בידי אחרים מאוחר יותר. העי, אשר מהווה את אחד הכיבושי המרשימים ביותר של יהושע, קרויה בשם המצביע על היותה תל חורבות. כמו כן, קיימת סברה כי שמו של יהושע לא היה שמו מלידה, אלא שם תפקודי - סמלי.
ד"ר דוד ענבר משער שיהושע בן נון היה בן לאב ששמו היה כשמם של המים הבראשיתיים שנמצאו, לפי המיתולוגיה המצרית, על פני כדור הארץ בטרם נגלתה היבשה. "נון" הינו, איפה, גם שם אלילי מצרי קדמון. השם "יהושע" הינו ככל הנראה שם מעוברת של המשפט המצרי "הנה אל האוויר ("שו" ) - גדול " ובמצרית עתיקה "איו - שו - עא" . ענבר מנסה לפתור את הסתירות הקיימות בספרי הכיבוש וההתנחלות ( יהושע ושופטים ) בטיעון שספר יהושע נכתב מרשומות סופרי מטהו של יהושע ועל כן מיוחסת כל מלאכת הכיבוש וההתנחלות ליהושע, בעוד שספר שופטים נכתב מנקודת הראיה של אנשי השבטים ועל כן אין לראות בהבדלים סתירות של ממש.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ספר כפתור ופרח, עמוד ס"ז
- ^ "חוצה- שומרון" (כביש 5), יוצא 22 ק"מ מצפון לתל אביב, הוא כביש הרוחב של ארץ ישראל ומסתיים, בכביש הבקעה (מספר 90 ) אורכו 75 ק"מ.
[עריכה] לקריאה נוספת
- אליהו עסיס, ממשה ליהושע ומנס לטבע: עיון ספרותי בפרקי הכיבוש בספר יהושע, ירושלים: מגנס, תשס"ה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- יהושע בן נון, באנציקלופדיה של מקראגשר
- גליה סמו, אודות יהושע בן נון, אתר מקראנט
- אלכסנדר רופא, יהושע בן נון בתולדות המסורת המקראית - עשרה פרקים, אתר מקראנט
- אלכס ליבק ברחבת המסגד הם רוקדים, הברסלבים עיתון הארץ
