הוועד האנטי-ציוני של הציבור הסובייטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הוועד האנטי-ציוני של הציבור הסובייטירוסית: Антисионистский комитет советской общественности,‏ АКСО) הוקם ב-29 במרץ 1983 על ידי מזכירות הוועד המרכזי שאישרה החלטה 101/62ГС "לתמוך בהצעה של אגף התעמולה של הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות והק.ג.ב. בדבר הקמה של ועד אנטי ציוני...".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-80 נצטרכו השלטונות הסובייטים נשק תעמולתי חדש למלחמה הקרה, כמו גם לתנועת הדיסידנטים המתגברת בתוך ברית המועצות, וכך להוביל כביכול לאי-לגיטימציה של הציונות וכך לצמצם את העלייה היהודית מברית המועצות לישראל.

יהודים אתניים היוו את הליבו של הוועד. אחת מחברות הוועד, הבלרינה מאיה פליסצקיה הייתה תחת איומים מצד השלטונות שאם לא תהיה חברה בוועד יישלל ממנה דרכונה ולא תוכל להופיע מחוץ לברית המועצות. השימוש ביהודים כדי להרוס מוסדות ותרבות יהודיים היה כדי למנוע האשמות של אנטישמיות מצד השלטונות. היהודים שהיו חברים בוועד כונו בקרב בני עמם "יהודי כיס" ("карманные евреи"). בראש הוועד האנטי-ציוני עמד גנרל דוד דרגונסקי, פעמיים גיבור ברית המועצות שלחם במלחמת העולם השנייה והיה ידוע בברית המועצות ומחוצה לה.

לפי הצעותיהם, הכי קיצונים בגישתם מתוך חברי הוועד היו צזאר סולודר ובלאייב, בעוד זיבס וזימאנאס נחשבו מתונים יותר. ‏[1] הוועד היה מקיים כנסים בו היו מבקרים את הציונות ומחליטים על דרכים לפעול נגדה. בנוסף לתעמולה השוטפת באמצעי תקשורת הוועד תכנן גם לערוך "סימפוזיום בינלאומי על הבעיות העכשוויות של האנטי-ציונות" ואף לקיים "קונגרס אנטי-ציוני בינלאומי". במרץ 1985, עם עליית מיכאיל גורבצ'וב לשלטון, איבד הוועד מחשיבותו, והתפרק סופית באוקטובר 1994. חלק מחומריו שימשו את התנועה הרדיקלית פאמיאט.

בתחילת שנות ה-90 חלק מחברי הוועד עלו ארצה.

חברי הוועד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דוד דרגונסקי - יושב ראש הוועד.
  • מארק קרופקין - סגן יושב ראש. קרופקין עבד סגן עורך בהוצאה לאור "נובוסטי"
  • יורי קולסניקוב - סגן יוש ראש . באופן רשמי הוצג כסופר. כיום ידוע כי שמו האמיתי - יונה גולדשטיין. הוא היה קולונל דימוס בקג"ב. במהלך מלחמת העולם השנייה היה מפקד יחידת פרטיזנים סובייטים ולאחריה ביצע משימות ריגול ברומניה ובארץ ישראל, שם פעל במסווה של עולה מרומניה.
  • סמואל זיבס - פרופסור בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת מוסקבה
  • גריגורי בונדרבסקי - פרופסור בפקולטה להיסטוריה.
  • אלינה ביסטריצקי - שחקנית תיאטרון וקולנוע
  • מרטין קבצ'ניק - פרופסור לכימיה , חבר באקדמיה למדעים של ברית המועצות
  • תיאודור אויזרמן - פרופסור לפילוסופיה , חבר באקדמיה למדעים של ברית המועצות
  • מטוויי בלנטר - מלחין
  • טטיאנה ליאוזנובה - במאית קולנוע
  • אהרן ורגליס - משורר יידי
  • צזאר סולודר - משורר ועיתונאי
  • בוריס שיינין - תסריטאי ובמאי קולנוע
  • היינריך הופמן - סופר. במהלך מלחמת הועלם השנייה היה טייס קרב , גיבור ברית המועצות.
  • יעקב פישמן - הרב של בית הכנסת הכורלי של מוסקבה. אולץ להצטרף וכשנפטר כעבור זמן קצר, הוחלף על ידי יורשו בתפקיד, הרב אדולף שייביץ'.
  • ולדימיר קודריאבצב - משפטן, חבר באקדמיה למדעים של ברית המועצות. הלא יהודי היחיד בין חברי הוועד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Benjamin Pinkus - The Jews of Soviet Union - the history of a national minorityCambridge University Press 1988

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בנימין פינקוס, עמוד 56