הוועד האנטי-ציוני של הציבור הסובייטי
הוועד האנטי-ציוני של הציבור הסובייטי (ברוסית: Антисионистский комитет советской общественности, АКСО) הוקם ב-29 במרץ 1983 על ידי מזכירות הוועד המרכזי שאישרה החלטה 101/62ГС "לתמוך בהצעה של אגף התעמולה של הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות והק.ג.ב. בדבר הקמה של ועד אנטי ציוני...".
[עריכה] היסטוריה
בתחילת שנות ה-80 נצטרכו השלטונות הסובייטים נשק תעמולתי חדש למלחמה הקרה, כמו גם לתנועת הדיסידנטים המתגברת בתוך ברית המועצות, וכך להוביל כביכול לאי-לגיטימציה של הציונות וכך לצמצם את העלייה היהודית מברית המועצות לישראל.
יהודים אתניים היוו את הליבה של הוועד. אחת מחברות הוועד, הבלרינה מאיה פליסטסקיה הייתה תחת איומים מצד השלטונות שאם לא תהיה חברה בוועד יישלל ממנה דרכונה ולא תוכל להופיע מחוץ לברית המועצות. השימוש ביהודים כדי להרוס מוסדות ותרבות יהודיים היה כדי למנוע האשמות של אנטישמיות מצד השלטונות. היהודים שהיו חברים בוועד כונו "יהודי כיס" ("карманные евреи"). בראש הוועד האנטי-ציוני עמד גנרל דוד דרגונסקי, פעמיים גיבור ברית המועצות וותיק מלחמת העולם השנייה (היה מפקד הבריגדה ה-55 של הטנקים), והיה ידוע בברית המועצות ומחוצה לה.
הוועד היה מקיים כנסים בו היו מבקרים את הציונות ומחליטים על דרכים לפעול נגדה. בנוסף לתעמולה השוטפת באמצעי תקשורת הוועד תכנן גם לערוך "סימפוזיום בינלאומי על הבעיות העכשוויות של האנטי-ציונות" ואף לקיים "קונגרס אנטי-ציוני בינלאומי". במרץ 1985, עם עליית מיכאיל גורבצ'וב לשלטון, איבד הוועד מחשיבותו, והתפרק סופית באוקטובר 1994. חלק מחומריו שימשו את התנועה הרדיקלית פאמיאט.
בתחילת שנות ה-90 חלק מחברי הוועד עלו ארצה.
