הומוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: נכון אבל לא מדויק. אופן הכתיבה מבלבל..
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: נכון אבל לא מדויק. אופן הכתיבה מבלבל..
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
ההומוס מעניק לאדמה צבע חום כהה

הוּמוּס, או רַקְבּוּבִית בעברית[1], (מלטינית: Humus, הוּמוּס, אדמה), הוא סך החומרים האורגניים המצויים בקרקע אשר הגיעו לנקודה יציבה ממנה לא ימשיכו להתפרק. הומוס ממוצע מכיל מינרלים חיוניים לצמחים, כגון: ברזל, אשלגן, חנקן, זרחן ומנגן, בעל חומציות נייטרלית, מכיל אנזימים ובקטריות המועילים לצמחים ומכיל ריכוז גבוה של חומצות הומיות ופולביות. חומרים אלה הכרחיים לקיומה של אדמה פורייה ממנה יכולים צמחים וגידולים חקלאיים לשאוב את המרכיבים הנחוצים לשגשוגם. הומוס יכול להישאר בקרקע במשך מאות ואלפי שנים.

בלשון הדיבור, קיים לפעמים בלבול בין מונח זה לבין המונח "קומפוסט" (בעברית: דְּשונֶת), המתייחס לתרכובת של חומרים אורגניים שעברו תהליך של פירוק ביולוגי, שבסופו המוצר המוגמר הוא הומוס המשמש כדשן.

הכנת הומוס לשימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הומוס נוצר באופן טבעי בעשיית דשונת (קומפוסט) ומשמש כתוסף לקרקע בעלת איכות חומר אורגני ירודה, פוריות נמוכה ומבנה חסר. יתרונות הוספת הומוס הם בין היתר: שיפור המבנה הפיזיקלי של הקרקע, שיפור יכולת ספיחת המים, אוורור טוב יותר, גיבוש תלכידים באדמות חוליות, עידוד התפתחות מהירה של מיקרואורגניזמים המועילים לצמחים, זירוז צימוח וגטטיבי (vegetative) בשלבי החיים הראשונים של הצמח.

בגלל תהליך הכנתו הארוך, הקומפוסט נקי מחיידקים מחוללי מחלות, נקי מזרעים של עשבים, פריך וחסר ריח ונוח מאוד לפיזור. הקומפוסט לא צורך חנקן בעת פירוקו ולכן אין לו תחרות עם הצמחים. בדרך-כלל רוב תהליכי הפירוק בקומפוסט מסתיימים תוך מספר חודשים ונותר בו רק הומוס יציב.

חוסר בהומוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצות למען איכות הסביבה מוחות במרץ נגד ההשפעה ההרסנית של תעשיית החקלאות המודרנית על רמות ההומוס באדמה, שנעשית באמצעות שימוש בדשנים כימיים וחומרים מזיקים אחרים שמובילים לטענתם למעגל קסמים בו נראה כי רק עזרה כימית יכולה לכאורה לאפשר גידולים חקלאיים מוצלחים.

שיטות חקלאיות אלטרנטיביות רבות מנסות לרפא את האדמה באמצעות הוספה של הומוס. שיטות שהונהגו במשך דורות במקומות מסוימים בעולם למטרה זו הביאו ללא ידיעת החקלאים לאסון. למשל, במדינות מתפתחות במזרח אסיה, נהוג להוסיף צואת אדם ישירות על אדמות הגידול כדי להעלות בהן את רמת ההומוס, דבר שמסייע לעיתים קרובות בהפצת מחלות. החקלאות האלטרנטיבית המערבית מעודדת שימוש בקומפוסט כדי להוכיח שהוספת זבל אורגני לאדמה בצורה מדעית יכולה לשקם את האדמה ולהשיב לה את רמות ההומוס המקוריות, זאת בנוסף לרצון לצמצם את כמות האשפה הנשלחת למטמנות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מילון למונחי הביולוגיה הכללית (תשס"ט), אושר במליאת האקדמיה ללשון העברית ביום 29 ביוני 2009; רשימת מונחי איכות הסביבה (תשע"א), אושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית ביום 6 ביוני 2011