הורנבוסטל-זאקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הוֹרְנְבּוֹסְטֶל-זאקס (או זאקס-הורנבוסטל; Hornbostel–Sachs) היא שיטה לסיווג כלי נגינה אשר פותחה בברלין על ידי שני חלוצי האתנומוזיקולוגיה, אריך מוריץ פון הורנבוסטל (Erich Moritz von Hornbostel) וקורט זאקס (Curt Sachs), שניהם יהודים שנאלצו לעזוב את גרמניה עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון.

השיטה פורסמה לראשונה בשנת 1914 בכתב העת לאתנולוגיה Zeitschrift für Ethnologie. תרגום לאנגלית פורסם רק בשנת 1961 בכתב העת Galpin Society Journal. במהלך השנים צצו ביקורות על השיטה ואף פותחו שיטות נוספות, אך היא נשארה כשיטה הנפוצה ביותר לסיווג כלי נגינה על ידי אתנומוזיקולוגים ואורגנולוגים.

השיטה מבוססת על שיטת סיווג מוקדמת יותר אשר פותחה בשלהי המאה ה-19 על ידי ויקטור מהילון, אוצר אוסף כלי הנגינה של קונסרבטוריון בריסל. המערכת של מהילון הייתה אחת הראשונות לסווג את כלי הנגינה לפי אופן הפקת הצליל בהם, אולם הייתה מוגבלת ברובה לכלי נגינה מערביים. יתרונה של מערכת הורנבוסטל-זאקס הוא באפשרות לסווג בה כל כלי ללא תלות בשיכותו לתרבות זו או אחרת.

בסיס המערכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשמית, מערכת הורנבוסטל-זאקס מבוססת על השיטה העשרונית של דיואי. יש בה ארבע רמות על אשר מחולקות לדרגות משנה. בסך הכול ישנן יותר מ-300 חלוקות יסוד.

חלוקות העל והחלוקות שמתחתיהן:[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1. אידיופוניים: הצליל מופק באמצעות הרעדת גוף הכלי עצמו. בסיווג זה נכללים רוב כלי ההקשה למעט התופים.
    • 11. אידיופוניים-הקשה: הכלי רועד כתוצאה מנקישה עליו, לדוגמה- פעמון.
    • 12. אידיופוניים-פריטה: הכלי רועד כתוצאה מפריטה עליו, לדוגמה- נבל פה.
    • 13. אידיופוניים-חיכוך: הכלי רועד כתוצאה מחיכוך, לדוגמה- מסור מוזיקלי.
    • 14. אידיופוניים-נשיפה: הכלי רועד כתוצאה ממשב אוויר, לדוגמה- פעמוני רוח.
  • 2. ממברנופוניים: הצליל מופק באמצעות רעידת ממברנה מתוחה. בקבוצה זו נכללים רוב התופים.
    • 21. ממברנופוניים-הקשה: הממברנה רועדת כתוצאה מהקשה עליה. לדוגמה, תוף.
    • 22. ממברנופוניים-פריטה: הממברנה רועדת כתוצאה ממיתר אשר מוטח בה. ישנן דעות על כך שקבוצה זו צריכה להיכלל דווקא בלי הנגינה הכורדופוניים.
    • 23. ממברנופוניים-חיכוך: הממברנה רועדת כתוצאה מחיכוך היד או חפץ אחר.
    • 24. ממברנופוניים-זמזום: קבוצת כלים אשר בהם הכלי רק משנה צליל אחר באמצעות הרעדת ממברנה, לדוגמה: קאזו.
  • 3. קורדופוניים: הצליל מופק באמצעות רעד מיתר או קבוצת מיתרים. בקבוצה זו נכללים רבים מכלי המיתר המערביים וכן כלי מקלדת כדוגמת הפסנתר והצ'מבלו.
    • 31. קורדופוניים פשוטים: כלי נגינה בהם מהותו של הכלי הוא מיתר או קבוצת מיתרים מתוחה. בכלי יכול להיות רכיב תהודה, אולם סילוקו לא יפגע ביכולת הנגינה בו (אך קרוב לודאי שישנה את הצליל). בקבוצה זו נמצא לדוגמה הפסנתר.
    • 32. קורדופוניים מורכבים: כלי נגינה אקוסטיים או אלקטרו-אקוסטיים, אשר רכיב התהודה בהם מהווה חלק בלתי נפרד מן הכלי ובלעדיו לא יופק הצליל. לדוגמה: כינור.
  • 4. אירופוניים: הצליל מופק באמצעות רעד אוויר. כלי הנגינה עצמו אינו רועד ואין בו מיתרים או ממברנות.
    • 41. אירופוניים חופשיים: האוויר הרועד אינו נמצא בתוך הכלי עצמו, לדוגמה: מפוחית.
    • 42. כלי נשיפה: האוויר הרועד נמצע בתוך הכלי עצמו. בקבוצה זו נמצאים רוב כלי הנשיפה המערביים, לדוגמה: אבוב.

לאחר פרסומה המקורי של השיטה, נוספה קבוצה חמישית נוספת - אלקטרופוניים, כלים אשר הצליל מופק בהם על ידי זרם חשמלי, כגון: סינתסייזר. פרנסיס ויליאם גלפין (Francis William Galpin) הוסיף קבוצה זו בחלוקה שלו, אשר דומה יותר לחלוקה של מהילון. לדוגמה: בספרו על כלים מוזיקליים אירופאים, הוא מחלק את הכלים האלקטרופוניים לשלוש חלוקות משנה כתלות באופן יצירת הצליל ("באמצעות מתנד", "אלקטרו-מגנטיים" ו"אלקטרו-סטטיים") ובנוסף, חילק גם את אלה פעמיים נוספות כתלות באמצעי השליטה. אולם, למרות שזאקס היה מודע לקבוצה זו, היא מעולם לא נוספה רשמית ואין שום אזכור שלה בפרסום המקורי של 1914.

יישום השיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבר לחלוקה לעיל, ישנן עוד מספר חלוקות משנה. כך לדוגמה הקסילופון נמצא בקבוצה הוא 111.212 (נקודות מתוספות לאחר כל ספרה שלישית על מנת להקל על הקריאה). מספר סידורי גבוה אינו מצביע בהכרח על מורכבותו של הכלי. הביוגל לדוגמה שיך לקבוצה שמספרה הסידורי הוא 423.121.22 למרות שהוא נחשב לכלי פשוט יחסית (הוא צינור מתכת מכופף אשר נושפים בו בדומה לחצוצרה אך אין בו שסתומים או נקבי אצבוע). המספרים בקבוצה זו מעידים כי:

  • 4- הוא אירופוני.
  • 42- האוויר הרועד נמצא בתוך הכלי.
  • 423- שפתי הנגן מרעידות במישרין את האוויר (בניגוד לקלרינט לדוגמה, שבו פיסת קנה היא המרעידה).
  • 423.1- שפתי הנגן הן האמצעי היחיד שמשנה את גובה הצליל (כלומר, אין בו שסתומים או נקבי אצבוע).
  • 423.12- הכלי צינורי לעומת כלים בעלי צורת קונכייה.
  • 423.121- הנגן נושף בקצה הצינור ולא בצידו.
  • 423.121.2- הצינור מכופף ולא ישר.
  • 423.121.22- לכלי ישנה פיה.

מספר זה לא מזהה פרטנית את הביוגל אלא את כל הכלים אשר עונים למאפינים הנ"ל.

סיומות וכלים מורכבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המספר שצוין לעיל, יכולים לבוא עוד מספר סיומות, לדוגמה: הספרה 8 מציינת כי לכלי ישנה מקלדת ואילו הספרה 9 מציינת כי הכלי מופעל מכנית. בנוסף לאלה ישנן מספר סיומות ייחודיות לכול אחת מקבוצות העל אשר מציינות פרטים הנחשבים לא מהותיים לטבעו של הכלי. בקבוצת הממברנופוניים לדוגמה, הסיומות יכולות לציין האם עור התוף מודבק, ממוסמר או נקשר לגוף התוף. בקבוצת הכורדופוניים, סיומות יכולות לצין האם פריטה על המיתרים נעשית באמצעות ציפורן או מפרט.

ישנן דרכים לסווג כלים באמצעות שיטה זו אפילו אם יש להם מאפיינים העונים ליותר מקבוצה אחת. לכלים אלו יהיה בדרך כלל מספר סידורי גבוה במיוחד הכולל בתוכו גם פסיקים ומקפים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]