הו, הו יוליה

הו, הו יוליה הוא מחזה הומוריסטי שנכתב על ידי אפרים קישון בשנת 1972. קישון מציג במחזה את המשך קורותיהם של רומאו ויוליה לולא התאבדו. הוא מציג אותם כזוג נשוי טיפוסי, ושם ללעג את ה"אהבה הגדולה" שלהם המתוארת במחזה המקורי של ויליאם שייקספיר. בהצגה המקורית, אריק לביא ואשתו שושיק שני שיחקו את הדמויות הראשיות.

תקציר העלילה

המחזה מתחיל בהצגת חייהם של רומאו ויוליה: שלמעשה הם הצליחו להתחמק מההתאבדויות ושדבר זה לא קרה מעולם, שהם חיים בעוני, שהם נוטים לריב על דברים קטנים, שיש להם בת מרדנית ששונאת אותם (לוקרציה), ושרומאו מחכה לכך שאימה של יוליה תמות, בשביל שהוא יוכל לרשת את כל כספה.
באמצע ריב של רומאו ויוליה, מגיעה רוחו של ויליאם שייקספיר אשר התעוררה מהוויכוחים, בטענה שהם חרגו מהמחזה שכתב ודורש לתקן זאת. כאשר הם מסרבים לחזור לסוף המקורי של המחזה (כלומר להתאבד), מחליט שייקספיר לתקן זאת בכך שיגרום לשניהם להרוג אחד את השני על ידי הרעלה. בסוף המחזה שייקספיר בורח עם בתם לוקרציה, ונותן להם להרעיל אחד את השני. לאחר שנראה ששניהם מתים, הם מתעוררים שוב, וחוזרים לריבים הישנים שלהם.

דמויות

• רומאו מונטגיו - רומאו מתואר כאידיוט, שמן, עצלן וחמדן, שכל מה שהוא מחכה לו זה מותה של החותנת שלו, על מנת לזכות בכל כספה, מפני שהוא ויוליה הם היורשים היחידים.

• יוליה מונטגיו - אשתו של רומאו. מתוארת כאישה נוחה לכעוס ודעתנית.

• לורנצו - הכומר שחיתן את רומאו ויוליה במחזה של שייקספיר. הוא מתואר כאדם סנילי המתבלבל בין מחזותיו הרבים של שייקספיר, כמו המלט.

• לוקרציה מונטגיו - בתם של רומאו ויוליה. היא מתוארת כילדה מרדנית ששונאת את הוריה.

• האומנת - האומנת של יוליה מן המחזה המקורי. מתוארת כזקנה חלושה, אשר מנהלת רומן עם רומאו.

• ויליאם שייקספיר - המחזאי שיצר את רומאו ויוליה מתעורר כאשר הוא מגלה שהדמויות שלו אינן נוהגות על פי המחזה שהוא כתב. הוא עושה הכול על מנת להחזיר את המצב לקדמותו, למצב שבו רומאו ויוליה מתים, ובינתיים מתאהב בלוקרציה.

במחזה המקורי, דמויותיהם של רומאו ולורנצו מגולמות על ידי אותו שחקן, ואילו יוליה, לוקרציה והאומנת מגולמות על ידי אותה שחקנית, כפרודיה על התיאטרון בתקופת שייקספיר, שבו גילמו השחקנים יותר מדמות אחת.

ערך זה הוא קצרמר בנושא תרבות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.