השוטר אזולאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
השוטר אזולאי
ThePolicemanOriginal.jpg
כרזת הסרט
בימוי: אפרים קישון
הפקה: אפרים קישון
איציק קול
מתי רז
תסריט: אפרים קישון
עריכה: אנה גורית
שחקנים ראשיים: שייקה אופיר
זהרירה חריפאי
ניצה שאול
אבנר חזקיהו
יוסף שילוח
מוזיקה: נורית הירש
צילום: דוד גורפינקל
מדינה: Flag of Israel.svg  ישראל
הקרנת בכורה: 1971
משך הקרנה: 87 דקות
שפת הסרט: עברית
פרסים: גלובוס הזהב לסרט הזר
מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר
דף הסרט ב-IMDb

השוטר אזולאי הוא סרט ישראלי קומי-דרמטי שכתב וביים אפרים קישון בשנת 1971. הסרט היה סרטו הראשון של קישון שלא התבסס על הומורסקות קיימות של קישון. הסרט זכה להצלחה קופתית וביקורתית, היה מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר וזכה בפרס גלובוס הזהב לסרט הזר, בפרס הסרט הזר בפסטיבל הסרטים של ברצלונה, בפרס הבמאי בפסטיבל מונטה-קרלו ובפרס השופטים באטלנטה.

התסריט[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישון כתב את התסריט במיוחד למידתו של שייקה אופיר, כהרחבה לדמות השוטר השלומיאלי, התמים וטוב הלב (שעד לסרט זה - היה חסר שם), שאותה גילם אופיר בשניים מסרטיו הקודמים של קישון, "ארבינקא" (1967) ו-"תעלת בלאומילך" (1969). לצידו של אופיר מופיעים בסרט כמה משחקניו הקבועים של קישון, זהרירה חריפאי, ואבנר חזקיהו, ולצידם ניצה שאול, איצקו רחמימוב ויוסף שילוח.

את המוזיקה ושיר הנושא המוכר של הסרט כתבה המלחינה נורית הירש. המלים לשיר הנושא נכתבו על ידי אהוד מנור, ומבצע אותו בסרט אושיק לוי.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"השוטר אזולאי" מתאר את חייו של אברהם אזולאי, שוטר ביפו אשר במשך כל עשרים שנות שרותו במשטרה נותר בתפקיד שוטר מקוף פשוט בדרגת רב-שוטר. הסיבה העיקרית לכך היא כשלונותיו החוזרים בביצוע משימות שיטור פשוטות הנובעים מתמימותו וטוב לבו. אזולאי אינו מבחין בפריצות המתרחשות במשמרתו, מתקשה בביצוע מעצרים בגלל לבו הרחום, נכון להאמין לסיפורים כוזבים בעליל של הפושעים בהם הוא נתקל.

כשלונותיו החוזרים של אזולאי מביאים את מפקד התחנה, פקד לפקוביץ' (אבנר חזקיהו) ומפקדו הישיר הסמל בז'רנו (איצקו רחמימוב) למסקנה כי אין לחדש את חוזה העסקתו, אף שלבם נכמר עליו. בינתיים, אזולאי שאינו מודע לחרב המרחפת מעל ראשו, מתאהב בזונת רחוב בשם מימי (ניצה שאול). אזולאי לוקח מהתחנה את תמונתה של מימי ומסליקה בארנקו. אשתו המרירה, החולנית והמנועה מללדת, בטי (זהרירה חריפאי), מוצאת את תמונתה של מימי קורעת אותה בעלבון, אך בחשאי אזולאי מדביק את התמונה מחדש. בתקופה זו אזולאי לעתים חולם בהקיץ על רגעי החתונה עם מימי.

כאשר פקד לפקוביץ' רומז לאזולאי כי הוא עומד בפני הדחה, הוא מנסה בכל כוחו לרשום לזכותו הישג שיותיר אותו במשטרה ומקפיד להביא ללפקוביץ' שקית בורקס שאפתה בטי, אשתו. ללא ידיעתו, מתגייסים לעזרתו פושעי השטח הגדול ביפו ובראשם עמר (יוסף שילוח), המחליטים לביים מעשה פשע, אותו לכאורה יחשוף אזולאי, ובכך יימנעו פיטוריו. אחרי שאזולאי התמים והשלומיאל מתקשה בחשיפת מעשה הפשע המבוים על אף הרמזים הגסים שמותירים לו הפושעים, הוא "מסכל" את מעשה הפשע וזוכה בפעם הראשונה להערכת עמיתיו ומפקדיו. אזולאי מועלה בדרגה, לאות הערכה, אך חוזהו לא מחודש והוא מפוטר משירותו במשטרה.

סצנת הסיום

סצנת הסיום של הסרט נחשבת בעיני רבים אחת הסצינות המרגשות ביותר בקולנוע הישראלי. אזולאי, שזכה סוף סוף להעלאה בדרגה אך פוטר, יוצא מבניין מטה המשטרה ועוצר בסמוך למגרש המסדרים בזמן שבו מבצעים השוטרים הטירונים חזרה לתרגילי סדר בפיקוד בז'רנו. כאשר הם חולפים על פניו, הם מצדיעים לכיוונו של אזולאי בהוראת בז'רנו. אזולאי, שרואה בהצדעה שבחזרה כהצדעה המיועדת אליו, מצדיע בחזרה בהתרגשות רבה עד כדי בכי.

סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

"השוטר אזולאי" היה טור-דה-פורס של שייקה אופיר, וקישון התמסר באהבה ובלא תנאי לעיצוב דמותו של השוטר על ידי אופיר כציר המניע המרכזי בעלילה. אופיר גילם את אזולאי כאדם בדרך ללא מוצא: לכוד בנישואים לא מאושרים ותחת לחץ מתמיד, פנימי וחיצוני, לעשות את הדבר האחד שהוא אינו רוצה ואינו יכול לעשות: ללמוד את חוקי המשחק שבאמצעותם אנשים מתקדמים בחיים.

אזולאי מפגין בכמה מקרים את יכולתו לדבר עם אנשים שונים בשפתם. הוא מפגין שליטה בצרפתית כאשר הוא מדריך שוטרים אורחים מצרפת שבאו לבקר במטה המשטרה. כאשר באים השוטרים לפזר הפגנה של חרדים, הוא פונה אל החרדים ביידיש ומפגין את בקיאותו בתנ"ך, ובכך הופך את ההפגנה האלימה לשיח חכמים. פעם אחר פעם הוא מפגין את יכולתו לראות את האדם שמאחרי התפקיד: הפושע, הזונה, או המפגין הם עבורו בני אדם כמותו, לא ישויות אנונימיות.

תפישת עולמו הפסימית של קישון מתבטאת בזיהוי שלו בין "התקדמות בחיים" ובין רמיסתם של אנשים אחרים. אזולאי של אופיר אינו מסוגל לכך. הוא מעדיף לסייר בלילות כשוטר מקוף פשוט, משום שהמגע עם אנשים אחרים מעניק לו סיפוק. עונשו הוא השלכה ממסלול החיים היחידי האפשרי עבורו.

סרט המשך[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפרים קישון שקל ליצור סרט המשך, בו אזולאי הינו נהג מונית, אשר בסופו של דבר חוזר לשירות במשטרה.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפצה בינלאומית של הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט השוטר אזולאי הופץ ברחבי העולם בהפצה בינלאומית בדרך כלל תחת השם The Policeman (מילולית: השוטר). הסרט הוקרן לראשונה בארצות-הברית באוקטובר 1971.

מועמדויות וזכיות בפרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השוטר אזולאי במדיות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1997 שודרה בטלוויזיה החינוכית הישראלית התוכנית "הכל אנשים" בהנחייתו של מודי בר-און. אחד מפרקי הסדרה הוקדש לדמותו הבדיונית של השוטר אזולאי.

פרסומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופיר גילם את דמותו של השוטר אזולאי בפרסומת לבנק דיסקונט. שנים לאחר מותו, באישור אלמנתו, פרסומת זו היוותה בסיס לפרסומת חדשה יותר, בהשתתפותם של מודי בר-און וישראל קטורזה, כמחווה לאופיר המנוח.

הצגת התיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2009 הועלתה הגרסה הבימתית של הסרט בתיאטרון "הבימה" בכיכובו של מוני מושונוב. בעיבוד הבימתי, שנכתב על ידי דניאל לפין ובוים על ידי מיכה לבינסון, משתתפים בין היתר אריה מוסקונה (לפקוביץ'), דב רייזר, שלומי קוריאט (עמר), רוברט הניג (פרנץ קישהונט), גבי עמרני (אלברט, "התימני"), רותי לנדאו (בטי) וקבוצת בוגרי בית הספר הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]