החד-קרן הוורודה הבלתי נראית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המחשה של החד-קרן הוורודה הבלתי נראית, המצוירת בצורת מטען

החד-קרן הוורודה הבלתי נראיתאנגלית: Invisible Pink Unicorn) היא דמות פרודית של אלה. הדמות מלעיגה טיעונים דתיים שמסתמכים על אי יכולת בני אדם להפריך או להוכיח קיומם של אלים, כדי להוכיח שאלים קיימים. כמו שאי אפשר להוכיח או להפריך את קיומו של אלוהים, אי אפשר להוכיח או להפריך את קיומה של אלה שהיא חד-קרן בלתי נראה. לרוב ממחישים את הדמות באמצעות ציור של חד-קרן ורוד שנמצא בשלבי היעלמות, או על ידי משטח ריק.

אתאיסטים וספקנים משתמשים לפעמים בדמות כדי להגחיך טיעונים דתיים, על ידי החלפת המילה "אלוהים" בביטוי "החד-קרן הוורודה הבלתי נראית".‏[1][2] ההיגיון מאחורי הדמות הוא שמכיוון שאי אפשר לראות אותה, ידוע שהיא בלתי נראית, וששאר תכונותיה מבוססות על אמונה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתייחסות הראשונה לדמות הייתה בקבוצת הדיון alt.atheism ב-7 ביולי 1990, אך היא פותחה על ידי קבוצת סטודנטים ב-ISCA בין השנים 19941995, ואיתה פותחה אמונה דתית אבסורדית שמפורטת במניפסט. המניפסט מציין תכונות נוספות של הדמות, כגון חיבה ללחם עם צימוקים, ובמשך הזמן תכונות נוספות הוספו לדמות בוויכוחים הומוריסטיים, כגון הענשתה את הלא-מאמינים על ידי דקירתם בקרנה - דבר שמזכיר עקיצת יתוש, וקיומו של שטן לדמות זו - הצדף הסגול של האבדון, אחד מעבדיה של החד-קרן שגורש מהמרעה שלה לאחר שחטא, כשניסה לשכנע את קהל מאמיניה כי היא אוהבת פיצה עם פפרוני ופטריות יותר משהיא אוהבת פיצה עם אננס וירך חזיר.

בנוסף, במשך השנים נוצרו ציורים שלה "מתגלה" במקומות שונים, ונוצר לוגו לדת פרודית זו.

אימוץ הדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996 אומץ רעיון דומה לחד-קרן הבלתי נראית כאמצעי לימוד במחנה הקיץ הראשון לחשיבה חופשית בארצות הברית. אחת מהמשימות שקיבלו המחנאים הייתה לנסות להוכיח שחד-קרנים בלתי נראים, שמשמשים כמטאפורה לאלים, אינם קיימים.

ריצ'רד דוקינס בספרו "יש אלוהים?" התייחס לדמות באומרו שהיא החביבה ביותר על פילוסופים מבין שאר הטיעונים כנגד הדת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]