מחנה קיץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מחנה קיץ של ימקא.

מחנה קיץאנגלית: Camp או Summer camp) הוא אתר נופש ופנאי ייעודי עבור ילדים ובני נוער לחודשי הקיץ. אתר זה המשמש לפעילות נופש ופעילות חינוך, מהווה קייטנה בתנאי פנימיה או מגורי-שדה (על בסיס אוהלים). לרוב, עיקר הפעילות באתר מתמקדת בפעילות ספורט ובפעילות בטבע ובשטחים פתוחים (כגון ניווט, בנייה מחנאית, בישול בתנאי שדה, תחרויות, ולעתים אף שחייה או שיט בקאנו) ומיועדת להקנות לקייטנים המתגוררים במחנה יכולות הישרדות בתנאי שטח. בשל שהיית החניכים במחנה גם בלילה ניתן לקיים במסגרת המחנה פעילויות ליליות כגון צפייה בכוכבים והדלקת מדורות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצורך במחנות הקיץ, ובנוהג של תושבי הערים לשלוח את ילדיהם לנופש בכפר בחודשי הקיץ, התפתח רק לאחר היווצרות מעמד בורגני אמיד בשלהי המאה ה-19. קודם למהפכה התעשייתית אוכלוסיית הערים הייתה קטנה ותושביהם לרוב לא יצאו את הערים. האריסטוקרטים נהגו לנפוש בבתי קיץ כפריים, אולם מושג הפנאי והנופש לא היה מקובל בקרב המעמדות הנמוכים. המהפכה התעשייתית היא שהובילה לעיור נרחב באירופה, והצפיפות הרבה בערים, לצד הזיהום הרב שבהם, הביא את המעמד הבורגני (אשר יכול היה לשאת בנטל הכלכלי) לבחור בנופש כפרי עבור ילדיו. ככל הנראה מחנה הקיץ הראשון היה מחנה קיץ דתי שנוסד בהרי האלפים בשווייץ בשנת 1876.

בשלהי המאה ה-20 התפתחו מחנות הקיץ וכיום המונח כולל גם מחנות קיץ בקמפוסי אוניברסיטאות בהם עיקר היכולות הנלמדות אינן קשורות לספורט ולהישרדות בשטח. מחנות קיץ אלה מתמקדים הקייטנים בלימוד שפה, באמנות, במוזיקה, במתמטיקה ובמדעים. סוג נוסף של מחנות קיץ שהתפתח בשלהי המאה ה-20 הן מחנות דיאטה בהן מתמקד מחנה הקיץ בהורדת המשקל של הקייטנים באמצעות ספורט, וחינוך לתזונה נכונה, לצד פיקוח על המזון הנאכל.

מחנות קיץ רבים ברחבי העולם מאורגנים על ידי ארגוני דת, המנסים במהלך השהות במחנה להקנות לקייטנים ערכי דת.

מחנות קיץ ברחבי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מגדל צופי" בנוי מסנדות, מסוג המבנים המוקמים במחנות קיץ של תנועות הנוער בישראל

בעוד שמוסד הקייטנות נפוץ מאד בישראל, והורים רבים שולחים את ילדיהם לקייטנות במהלך חופשת הקיץ, מוסד מחנות הקיץ המתפרשים על תקופה של מספר שבועות, בהם הילד אינו חוזר הביתה, כפי שמקובל ברוב מדינות העולם, אינו נפוץ בישראל.

מחנות הקיץ נערכים בדרך כלל על ידי תנועות הנוער ביערות וחורשות וכוללים הקמת מבנים מסנדות, בישול במטבחי שדה ותחרויות ספורט ושדאות. המחנה נמשך בין שלושה ימים לעשרה ולרוב מוקם ומופעל על ידי בני שכבות בוגרות עבור החניכים הצעירים יותר. המחנה מאפשר הכרות ועירוב בין קבוצות של אותה תנועת נוער מאזורים שונים בארץ.

במקביל קיימות (עבור אוכלוסייה מבוססת במיוחד) גם קייטנות בהן נשלחים הילדים לארצות אירופה לצורך לימוד שפה זרה ("סאמר סקול"), או מחנות קיץ הפועלים באוניברסיטאות תוך התמקדות במדע וטכנולוגיה.

בקרב אוכלוסייה חרדית אמידה נפוצה בשנים האחרונות שליחת ילדים ל"קעמפ", הדומה במתכונתו למחנה קיץ בארצות הברית, תוך התאמתו לתכנים של אוכלוסייה זו‏[1].

בכפר הנוער מאיר שפיה מתקיים איקמפ, מחנה קיץ בינלאומי בן 3 מחזורים.

ארצות הברית וקנדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדי שנה נופשים בארצות הברית למעלה מ-10 מיליון ילדים בכ-12,000 מחנות קיץ. מרבית המחנות מופעלים על ידי ארגוני דת, ועל ידי תנועות נוער כגון הצופים.

70% ממחנות הקיץ בקנדה מופעלים על ידי ארגוני דת שונים.

חלק גדול של היהדות החרדית נוהג לצאת בחודשי הקיץ למחנות קיץ ("קאנטריס"), בעיקר בהרי קטסקיל. לחצרות חסידיות ולישיבות ישנם מחנות משלהם. אחד המחנות הראשונים הוא גן ישראל של חסידות חב"ד.

צרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצרפת קשורים מחנות הקיץ לתרבות הפנאי של חודשי הקיץ (הוקאנס). המחנות מכונים בשם "מושבות החופש" (בצרפתית: colonie de vacances) או "מרכזי חופש" (centre de vacances), וכ-25% מילדי צרפת משתתפים במחנות אלה מדי שנה.

רוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחנות הקיץ הראשונים ברוסיה הופעלו זמן קצר לאחר הקמת ברית המועצות. מחנות אלה כונו בשם "מחנות החלוצים הצעירים" ונועדו להנחלת התעמולה הסובייטית בקרב בני הנוער, ומומנו על ידי הממשל הסובייטי. מספר המחנות גדל במהלך השנים בשנת 1973 פעלו בברית המועצות כ-40,000 מחנות קיץ בהם נכחו למעלה מ-9 מיליון ילדים. לאחר נפילת ברית המועצות פחת מספר המחנות והן הפכו למחנות פרטיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]