דאיזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ורג' וושינגטון, מראשוני הדאיסטים המפורסמים באמריקה
ג'ורג' וושינגטון, מראשוני הדאיסטים המפורסמים באמריקה

דאיזם משמעו אמונה באל או בגורם ראשוני כלשהו בהתבסס רק על היגיון ולא על אמונה, מה שמבדיל את הדאיזם מהתאיזם מצד אחד, שהיא אמונה בדת שהיא שמעבר להיגיון, ומהאתאיזם מצד שני, שהיא חוסר אמונה מוחלט באל. דאיזם הוא לרוב מונח נרדף ל"דת הטבעית" או ל"דת התבונה" כפי שהיא מוצגת בכתבים מעידן האורות במאה ה-18.

תוכן עניינים

[עריכה] התגבשות הדאיזם

מקורו של הדאיזם הוא באירופה של המאה ה-17 ובמהלך המאה ה-18 צבר פופולריות באמריקה כתנועה מודרנית המושפעת מהצלחת השיטה המדעית. הדאיזם מדגיש את החשיבות של הסיבה והניסיון האישי לשאלות דתיות. דאיזם מתעסק עם אותן אמיתות שהאדם יכול לגלות דרך תהליך של מתן סיבה, עצמאי מכל התגלויות אלוהיות אם באמצעות פסלים וסמלים או אם באמצעות נביאים. רוב הדאיסטים סוברים שאלוהים הוא אל פסיבי, אל בורא שאינו מתערב בנעשה בעולם.

[עריכה] פופולריות במאה ה-18

הדאיזם נוצר כאמור על פי האמונה שהיקום נוצר על ידי אל שבהמשך לא התערב בנעשה ביקום. לפיזיקה הניוטונית לפיה הטבע מתנהג באופן התואם תחזיות מתמטיות שנעשו על פי חוקים טבעיים היה חלק חשוב בהתפתחות הדאיזם. משוער שהוגי הדעות הדאיסטים התרשמו מדרכו של אייזק ניוטון באמצעותה ניתן ליישב נושאים שנחשבו באופן מסורתי כשנויים במחלוקת וקיוו שבאמצעות כך יהיה ניתן ליישב גם שאלות דתיות שנויות במחלוקת, אך ורק באמצעים מדעיים והוכחות.

הדאיזם זכה לפופולריות בקרב הוגי עידן הנאורות כגון וולטייר והאבות המייסדים של ארצות הברית. תומאס ג'פרסון ובנג'מין פרנקלין היו דאיסטים ידועים ביותר. תומאס פיין פרסם את "עידן התבונה" (The Age of Reason), מסה שהוסיפה רבות לפופולריות של הדאיזם באירופה ואמריקה של אז.

[עריכה] ההבדל בין דאיזם לתאיזם

דאיזם ותאיזם הן לעתים אמונות מאוד קרובות מה שלעתים מוביל למחלוקת. מקור המילה "דאיזם" הוא במילה הלטינית "דאוס" (deus), בעוד שמקור המילה "תאיזם" הוא במילה היוונית "תאוס" (theos), כשמשמעות שתיהן היא "אל". בפועל ישנו אמנם טווח רחב של אמונות אותו מקיפות הן הדאיזם והן התאיזם אך בעוד התאיזם כולל אמונה אינטואיטיבית והתגלות כבסיס לאמונה, הדאיזם כולל אך ורק אמונה שניתנת להוכחה דרך הסברים.

[עריכה] דאיזם ותפילה

דאיסטים רבים שאינם מאמינים בהתערבות אלוהית בעולם עדיין מוצאים ערך בתפילה. הם רואים בתפילה סוג של מדיטציה או אמצעי לזיכוך הנפש המשפר את איכות החיים. תפילות מעין אלו הן בדרך כלל תפילות הודיה בניגוד לתפילות בקשה הנפוצות בתאיזם. סיבה לכך היא התפיסה הדאיסטית כי העולם נברא מושלם ולכן אין מקום לבקש בו שינוי. יכולות להיות סיבות נוספות לחיוב או שלילה של אמירת תפילה אצל דאיסטים שונים, כי, כאמור, הדאיזם מבוסס על סיבות ולוגיקה אנושית וממילא יכול להשתנות מאדם לאדם. זאת בניגוד לתאיזם המבוסס על התגלות או על דוגמה קבועה מה שמאפשר פחות מגוון של דעות.

[עריכה] ראו גם

כלים אישיים