צימוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צימוקים
ייבוש ענבים בשמש להפיכתם לצימוקים, בכרתים

צימוק הוא ענב מיובש, מאכל הקיים מזה אלפי שנים ומיוצר במדינות רבות בכל רחבי העולם.

הצימוק מופיע מספר פעמים בתנ"ך כמאכל הניתן כמתנה או כצידה הנלקחת לדרך עקב השתמרותו לאורך זמן. בארץ ישראל הקדומה מוזכר הצימוק ביחד או בסמוך לדבלה, התאנה המיובשת. שניהם פירות נפוצים בארץ וקלים לייבוש.

הצימוקים מתוקים עקב תכולת הסוכר הגבוהה שבענבים. אפשר לאכול אותם כמו שהם או להשתמש בהם בבישול ואפייה. אם הצימוקים נשמרים לזמן ארוך הסוכר שבהם מתגבש ומרקמם הופך גרגרי אך עדיין ניתן לצרוך אותם. אפשר להחזיר לצימוקים את מרקמם על ידי השרייתם בנוזל.

אופן עיבוד הצימוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצימוק ניתן להכנה מכל סוגי הענבים, כאשר מיד לאחר הבציר משאירים את הענב בכרם תחת השמש מוגבה מן הקרקע ומכוסה ברשת על מנת למנוע פגיעה של זוחלים ומעופפים. לאחר מספר ימים אוספים את הצימוק ושומרים אותו במקום יבש למהלך החורף. לקבלת צימוקים בהירים משרים אותם בגופרית דו-חמצנית ומייבשים בחום.

סוג הצימוק תלוי בסוג הענב, הזנים הנפוצים שאין בהם חרצנים הם תומפסון וסולטאנינה.

צימוק
ערך תזונתי ל-100 גרם
קלוריות 299 קק"ל
חלבונים 3.07 ג'
פחמימות 79.18 ג'
שומן 0.46 ג'
כולסטרול 0 מ"ג
ויטמינים
ויטמין B1 0.106 מ"ג
ויטמין B2 0.125 מ"ג
ויטמין B3 0.766 מ"ג
ויטמין B6 0.174 מ"ג
ויטמין C 2.3 מ"ג
ברזל 1.88 מ"ג
סידן 50 מ"ג
אשלגן 749 מ"ג
נתרן 11 מ"ג
סיבים תזונתיים 3.7 ג'
מקור: משרד החקלאות האמריקני

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Foodlogo.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מזון. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.