הטיסה לירח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הטיסה לירח
Objectif Lune
עטיפת הספר בעברית
עטיפת הספר בעברית
מידע כללי
מאת ארז'ה
שפת המקור צרפתית
סוגה קומיקס
מקום התרחשות סילדאביה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה Casterman
תאריך הוצאה 1956
מספר עמודים 62
הוצאה בעברית
הוצאה מ. מזרחי
תרגום אריה חשביה
סדרה
סדרת ספרים הרפתקאותיו של טינטין
ספר קודם ארץ הזהב השחור
הספר הבא החוקרים על הירח
קישורים חיצוניים
מסת"ב 978-1-906587-18-5
הספרייה הלאומית 003668704, 001120198
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הטיסה לירח (בצרפתית: Objectif Lune) הוא הספר ה-16 בסדרת הקומיקס טינטין מאת הרז'ה. רצועות הקומיקס של הספר הוצגו לראשונה בשנת 1956 בצבע.

הספר תורגם לעברית בשנת 1969 על ידי אריה חשביה.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טינטין וקפטן האדוק מגיעים לאחוזת מרלינספייק, שם מספר להם נסטור שלפני שלושה שבועות ביקר זר אצל פרופסור קלקולוס, ולאחר שעה ארוכה של דיבורים ארז הפרופ' את מזוודתו והלך עם הזר.

כעבור כמה דקות מגיע מברק מקלקולוס, המספר להם שהוא נמצא בסילדאביה והם מוזמנים להצטרף אליו.

טינטין, הקפטן ושלגי נוחתים בסילדאביה, שם מקבל את פניהם אדם המציג את עצמו כשליחו של קלקולוס ואומר להם לבוא אִתו. הם נוסעים אתו ובדרך עוברים מחסומי צבאיים שונים, עד שמגיעים למתחם בו שוהה קלקולוס. הפרופסור מראה להם את המתחם - מרכז "ספרודז" למחקר אטומי, מציג בפניהם את עוזרו האישי פרנק וולף ומספר להם כי הוא הוזמן למרכז כדי לעמוד בראש המחלקה האסטרונאוטית, תחום בו הוא מתמחה, ותוכניתו היא להנחית אדם על הירח. הוא מסביר להם כי הזמין אותם כדי שיצטרפו לטיסתו לירח. כמו כן הוא מציג בפניהם את מנהל המרכז, מר בקסטר.

למחרת מלווה פרנק וולף את טינטין, שלגי והאדוק לסיור. הוא מראה להם את הכור האטומי, בו הופכים מטילי אורניום למטילי פלוטוניום, ואת הטיל, איקס-פלר-6, שקלקולוס מתכנן לשלוח לירח כדי לאסוף מידע חיוני לטיסתם.

בלילה חודר מטוס בלתי מזוהה לשטח האווירי של מרכז ספרודז, ומוריד שלושה צנחנים. צנחן אחד נהרג ואילו שני האחרים לא נתפסו.

למחרת מגיעים צמד הבלשים תומסון ותומפסון למתחם. טינטין מודיע למר בקסטר שברצונו להתאוורר בטיפוס על ההרים שסביב המרכז. הוא מטפס על ההרים ומגיע אל אחד מפתחי האוורור של המתחם. הוא ממתין ללילה, ואכן בלילה הוא רואה אדם בלתי מוכר, כנראה אחד הצנחנים, מקבל משהו מבעד לפתח האוורור. הוא מאיים על הצנחן באקדח, אבל הצנחן השני שלא נראה יורה בו, והוא מאבד את ההכרה ומאושפז במרפאת המרכז.

למחרת, מגיע טינטין לטקס שיגור הטיל איקס-פלר-6. הטיל אמור להקיף את הירח ולחזור עם מידע חשוב. הטיל משוגר ואכן מקיף את הירח, אך בחזרתו משתלטת עליו תחנת אלחוט בלתי מזוהה. הטיל כמעט נפל לידיהם אך קאלקולוס, בעצתו של טינטין, פוצץ את הטיל. נודע כי כעת לא יוכן עוד טיל ניסוי, הטיל הבא יהיה זה שיטיס את טינטין וידידיו לירח.

לאחר מספר שבועות, מכנס מר בקסטר את כל המשתתפים בטיסה ומודיע להם שההכנות הסתיימו, ובעוד שבוע בשעה 1:34 אחר חצות הם ימריאו לירח.

ביום המיועד יוצאים טינטין, שלגי, האדוק, קלקולוס ווולף לאזור השיגור ועולים לטיל. הטיל ממריא בהצלחה, אך כל מי ששהה בטיל התעלף מלחץ האוויר שנוצר בהמראה. אנשי ספרודז מנסים ללא הרף ליצור קשר עם הטיל, אולם ללא הועיל.

עלילת הספר ממשיכה בספר "החוקרים על הירח".

פיתוח הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיל הגרמני V-2 בעת השיגור. טיל זה היווה מקור השראה מרכזי להרז'ה בעיצוב טיל הירח

כבר בשנת 1947, בזמן שעבד על אסירי השמש, שקל הרז'ה את הרעיון של הרפתקה על הירח ורצה לכתוב את הספר מייד לאחר שיסיים את אסירי השמש, אך אשתו ז'רמיין וחברו הקרוב מרסל דאיי שכנעו אותו לסיים קודם את ארץ הזהב השחור, שהיה מצויר בחציו. בניסיון לדייק בהיבטים המדעיים של הספר, התייעץ ארז'ה עם ידידו המדען ברנרד הוולמנס וקרא ספרים ומאמרים שונים על אסטרונאוטיקה. כמו כן נעזר בתמונות ותרשימים של טילים, והתכתב בנושא עם הפיזיקאי אלכסנדר אננוף. הוא שאף שהספר יהיה מציאותי ככל האפשר: "ללא חייזרים, ללא מפלצות, לא הפתעות."[1]

את טיל הירח ביסס הרז'ה על עיצוב הרקטה V-2, אשר פותחה על ידי מדענים גרמנים במהלך מלחמת העולם השנייה.[2] הוא קנה דגם של הרקטה ולקח אותו עימו לפריז, שם הראה את הדגם לאננוף ושאל אותו אם טיל הירח עשוי להיראות כך. לאחר מכן, במהלך ציור הקומיקס, הוא ועוזריו נעזרו במודל זה כדי לשרטט את טיל הירח.[3]

המורכבות והאורך של העלילה התישו את הרז'ה עד כדי כך שהסתכן בהתמוטטות עצבים, לכן החליט לקחת הפסקה של שמונה עשר חודשים. הוא הסביר את היעדרותו במכתב שנשלח משווייץ בה שהה, וצירף ציור בו הוא מציג את עצמו עייף, שמוט בכורסה, וציוריו זרוקים על האדמה.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Peeters Benoît, Methuen Children's Books, 1989, עמ' 94
  2. ^ Lofficier Jean-Marc, Harpenden, Hertfordshire: Pocket Essentials, 2002, עמ' 65
  3. ^ Thompson Harry, Hodder and Stoughton, 1991, עמ' 142-143
  4. ^ Dominique Maricq and Didier Platteau, Tintin et la Lune, 2009