טינטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרפתקאותיו של טינטין
דמויות הסדרה
דמויות הסדרה
השם המקורי: Les Aventures de Tintin et Milou
יוצר: ז'ורז' רמי (ארז'ה)
סוגה: הרפתקאות
מותחן
מדע בדיוני
סטטוס: הסתיים
תקופת פרסום מקורית
של רצועות הקומיקס:
19291983
ארץ מקור: Flag of Belgium (civil).svg  בלגיה
שפת מקור: צרפתית

הרפתקאותיו של טינטיןצרפתית: Les Aventures de Tintin et Milou) היא סדרת ספרי קומיקס וסרטי הנפשה מאת המאייר הבלגי ארז'ה (1907 - 1983). ארז'ה העניק לעצמו שם העט זה, שהוא למעשה היפוך של ראשי התיבות של שמו האמתי - ז'ורז רמי.

פרקה הראשון של הסדרה, פורסם לראשונה ב-10 בינואר 1929 במוסף הילדים השבועי של העיתון הבלגי "Le Vingtième Siècle". הסדרה זכתה לשבחי מבקרים רבים לאורך השנים, כמו גם להצלחה מסחרית חסרת תקדים. היא הביאה לארז'ה פרסום רב כאחד מיוצרי הקומיקס הנודעים בעולם. ספרי הסדרה נמכרו בלמעלה מ-350 מיליון עותקים ותורגמו לכ-80 שפות. בנוסף לחוברות הקומיקס "לאקי לוק" ו"אסטריקס", סדרת "טינטין" נחשבת לאחת מסדרות הקומיקס הפופולריות והנמכרות ביותר ביבשת אירופה.

סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיבור סדרת הספרים הוא העיתונאי הבלגי הצעיר טינטין אליו מתלווה לאורך הרפתקאותיו השונות כלבו הנאמן 'שלגי'. עיסוקו של טינטין מאפשר לארז'ה לשלב את טינטין באירועים אקטואלים שונים במהלך התקופה בה הספרים יצאו לראשונה לאור: המהפכה הבולשביקית ברוסיה, מלחמת העולם השנייה והנחיתה של האדם הראשון על הירח.

לאורך הסדרה מוצגות גם דמויות משנה שונות באופן תדיר, חלקן תמהוניות אך מעוררות חיבה, כגון קפטן האדוּ‏ק, הבלשים השלומיאלים תומסון ותומפסון ופרופסור קאלקוּ‏לוּ‏ס. ארז'ה עצמו מופיע גם כן בכל אחד מספריו כדמות משנה.

הספרים כתובים הן כסיפורי מתח והן כמדע בדיוני, וכן מופיעים בהם אלמנטים סאטיריים כלפי אירועים שונים בפוליטיקה העולמית של זמנם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותו של טינטין נוצרה ב-10 בינואר 1929. יום הולדתו ה-75 נחוג בשנת 2004. דמות טינטין הייתה מבוססת על דמות קודמת של ארז'ה שנקראה "טוטור" - צופה הדומה לדמותו של טינטין. הסדרה המצוירת "הרפתקאות טוטור מדריך הצופים" (aventures de Totor, chef de patrouille des Hannetons) הופיעו במגזין "הצופה הבלגי" (Le Boy-Scout Belge) בין השנים 1926 - 1929.

סדרת ספרי טינטין הסתיימה בטרם עת עם מותו של ארז'ה ב-3 במרץ 1983 כאשר הספר ה-24 בסדרה "טינטין ואלף ארט" עליו עבד באותה העת נותר לא גמור.

סדרת ספרי טינטין המקוריים מאת ארז'ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראוי לציון כי תשעת הספרים הראשוניים בסדרה פורסמו בשחור לבן. ארז'ה יצר בשלב מאוחר יותר גרסאות צבעוניות לכל הספרים המוקדמים בסדרה מלבד הספר "טינטין בארץ הסובייטים". על אף שפורסמו במקור בצבע, הספרים "הכוכב המסתורי" ו"ארץ הזהב השחור" יצאו גם כן בגרסאות מחודשות אשר נייטרליות יותר מבחינה פוליטית - הגרסה הראשונה של הספר "הכוכב המסתורי" יצאה לאור במהלך מלחמת העולם השנייה ורבים פירשו אותה כחומר תעמולה של מדינות הציר, ואילו הגרסה הראשונה של "ארץ הזהב השחור" מתייחסת באופן מפורש לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

כל סדרת ספריי טינטין אויירו, נצבעו ונכתבו על ידי ארז'ה, למעט ספרים מספר 13 ו-14, שנצבעו על ידי אדגר פייר ג'ייקובס.

ספרים שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי טינטין שיצאו לאור בעברית ע"פ סדר תרגומם:

  1. "שרביטו של המלך אוטוקר" (1964)
  2. "תעלומת ה"חד-קרן"" (1969)
  3. "שבעת כדורי הבדולח" (1969)
  4. "אסירי השמש" (1969)
  5. "הטיסה לירח" (1969), תרגום אריה חשביה, הוצאת מ. מזרחי, 1987
  6. "החוקרים על הירח" (1969)
  7. "האי השחור" (2006)
  8. "אוצרו של רקהם האדום" (2007)
  9. "הכוכב המסתורי" (2008)
  10. "פרשת קלקולוס" (2008)
  11. "טיסה 714 לסידני" (2009)
  12. "תעלומת תכשיטי הזמרת" (2010)
  13. "כרישי הים האדום" (2011)

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טינטין[עריכת קוד מקור | עריכה]

טינטין ושלגי

טינטין (Tintin) הוא כתב עיתון בלגי החוקר מקרים שונים ובסופו של דבר פותר תעלומות. בחלק מהספרים מצוין גילו הצעיר של טינטין והוא מוצג כ"נער", בכל מקרה הוא בעל קומה נמוכה. טינטין הוא בעל כישורים בתחום אמנויות הלחימה, קליעה באקדח (אם כי אינו מחבב אקדחים), ויכולת אקרובטית מרשימה, שמסייעת לו פעמים רבות להחלץ מצרות, ולהביס אויבים גדולים וחזקים ממנו. הוא יודע גם לנהוג במכונית ובאופנוע, ולהטיס מטוסים. טינטין הוא אמיץ, נחוש, נאמן לחבריו, ישר, וסקרן, ולא אחת הרפתקאותיו מתחילות בגלל ניסיונות של פושעים לנסות להפחיד את טינטין או להורגו (נסיונות שרק מגרים את סקרנותו ונחישותו). סקרנותו הרבה, נחישותו, תשומת הלב שלו לפרטים קטנים כמו גם כמות הגונה של מזל ועזרה מידידים מאפשרים לו לפתור תעלומות רבות. למרות מעלותיו הטובות, טינטין לא פעם מתנהג בנאיביות. מראה חיצוני: שערו של טינטין אדמוני-בלונדיני ותסרוקתו מתוארת לפעמים כ"משונה". דמותו של טינטין פחות "צבעונית" מהדמויות הסובבות אותו.

שלגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלגי (בצרפתית: Milou, מילולית "מושלג", בחלק מהגרסאות המתרגומות לעברית שמו הוא "צחי" ו"שלג") הוא כלבו הלבן (מסוג פוקס טרייר) של טינטין המלווה אותו בכל מסעותיו, ואף מופיע בקביעות בתמונות השער של כל ספרי טינטין. שלגי הוא ידידו הטוב ביותר של טינטין ומציל את חייו מספר פעמים. שובבותו גורמת לטינטין לעתים להסתבכויות מסוכנות, אולם כשטינטין מבהיר לשלגי את חומרת מעשיו הוא חדל מתחבולותיו ומשתף איתו פעולה מיד.

בסדרת הקומיקס שלגי אומר משפטים שלמים המופיעים בתוך בלוני דיבור. לעתים משפטיו ניחנים בציניות עוקצנית, ולעתים בתמימות, כאשר שלגי אינו מבין את המתרחש סביבו. אף על פי ששלגי מביע את מחשבותיו בבלון דיבור כמו כל דמות אחרת בסדרה, ברור לכל שמחשבותיו מועברות בגדר הקיר הרביעי, והסובבים אותו אינם שומעים את הגיגיו.

בדומה לקפטן, גם שלגי אוהב ויסקי מסוג לוך לומונד, וכל פעם שהוא משתכר הוא נקלע לצרות. כמו כן הארכנופוביה שלו גורמת לו ולטינטין צרות רבות.

שלגי (בצרפתית: מִילוּ) נקרא על שמה של חברתו הראשונה של ארז'ה - מארי לואיז (אף שבכל הספרים הוא כלב ממין זכר).

קפטן האדוֹק‏[עריכת קוד מקור | עריכה]

קפטן האדוֹק

קפטן האדוֹק (Le capitaine Haddock) הוא רב חובל, וחברו הטוב ביותר של טינטין. מופיע לראשונה בספר הסרטן בעל צבתות הזהב. בספרים הראשונים הוא דמות חלשה, ציני ובוטה, המהווה ניגוד לדמותו ההירואית של טינטין ולאידאליזם שלו. הוא נוטה לנבל את פיו בביטויים ימיים, אשר אינם קללות מקובלות, אך מן ההקשר ברור לקוראים כי מדובר בקללות. הוא גם מתואר כאלכוהוליסט, המכור לויסקי מסוג "לוך לומונד".

מקור שמו של הקפטן בשיחה של ארז'ה עם אשתו, אשר העירה ש"חמור ים" (האדוק) הוא דג אנגלי עצוב - וארז'ה ראה בכך תיאור המשקף היטב את דמותו של הקפטן. הקפטן היה בעל שם משפחה בלבד, אולם רק בשנת 1976 בספר האחרון שהושלם - "טינטין והפיקרוס" מוזכר שמו הפרטי של הקפטן - ארצ'יבולד, ככל הנראה על שמו של בוב דה מור, עמיתו של ארז'ה. בחלק מהתרגומים בעברית נקרא שמו "חמור הים".

בסופו של הספר "אוצרו של רקהם האדום" רוכש האדוק את טירת מרלינספייק (בחלק מהתרגומים אחוזת מולינסאר (Moulinsart) כלומר בעברית השם הוא: דג-החרב), ומתגורר בה עם טינטין ופרופסור קלקולוס. בספרים מאוחרים יותר משתנה דמותו של הקפטן, ומקבלת נופך הירואי.

דמויות משנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומפסון ותומסון
פרופסור קאלקוּ‏לוּ‏ס
  • תומפסון ותומסון (Dupont et Dupond) - צמד בלשים שלומיאלים. אף על פי שאין קשר משפחתי ביו השניים, הם זהים כמעט לחלוטין - ההבדל היחיד ביניהם הוא הצורה של השפמים שלהם. הבלש עם השפם שקצוותיו פורצות החוצה הוא תומסון, והבלש ששפמו שטוח הוא תומפסון. צמד הבלשים מהווים את האתנחתא הקומית של הסיפורים. הם בלתי יעילים ברוב המקרים, ותמיד מתחקים אחר עקבותיו של האדם הלא נכון או דוגלים בכיוון חקירה מוטעה. אף על פי אי-יעילותם של הצמד, הם ממונים באופן קבוע לחקירת התעלומות המורכבות ביותר. תומפסון ותומסון נוהגים ללבוש חליפות ומגבעות שחורות תמיד, מלבד בעת היותם בארצות חוץ-אירופיות. במדינה לא אירופאית הם מנסים להסוות את עצמם על ידי לבוש מקומי, כדי שלא להתבלט, ולבסוף בוחרים בלבוש פולקלוריסטי ומאוד בולט. בשל השלומיאליות הרבה המאפיינת אותם, הם תמיד נופלים ונחבלים. הדמויות של תומפסון ותומסון מבוססות על אביו ודודו של ארז'ה אשר היו תאומים זהים ונהגו ללבוש מגבעות שחורות זהות. כדי להדגיש את הדמיון ביניהם אף שמם נשמע זהה אך נכתב אחרת. בתרגומים לשפות שונות ניסו לעקוב אחרי דמיון זה, ובעברית בחרו להשאר עם תרגום השמות האנגלי.
  • פרופסור קלקוּ‏לוּ‏ס - (Professeur Tryphon Tournesol; קאתברט קאלקולוס, (מלשון חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי) בחלק מן התרגומים - חשביה) - פרופסור מפוזר, פיזיקאי וגאון אך כבד שמיעה. דמות משנית אשר מופיעה באופן תדיר לצד טינטין, שלגי, וקפטן האדוק. הוא דמות קלאסית של פרופסור מפוזר, גאוני אך כבד שמיעה. בספרים השונים מתוארות המצאותיו של הפרופסור, ביניהם צוללת בצורת כריש, נשק על קולי וגלולה שמרפאת אלכוהוליזם על ידי כך שהיא גורמת ללוקח הגלולה להרגיש בחילה בכל פעם שהוא שותה. פרופסור קלקולוס מהווה אתנחתה קומית בעלילה בשל חירשותו. ברוב סיפורי הקומיקס הוא שומע בקושי רב, ולכן תמיד מעוות ב"חינניות" את המשפטים שנאמרים לכיוונו. בספרי המסע לירח מרכיב קלקולוס מכשיר שמיעה, המגביר את שמיעתו, ובהתאם דמותו נעשית רצינית יותר, שם הוא אחראי על המדור האסטרונאוטי ועל תוכניות הטיל הראשון שמגיע לירח והינו בעל הנעה גרעינית. קלקולוס מופיע לראשונה בספר "אוצרו של רקהם האדום", וככל הנראה המדען השווייצרי אוגוסט פיקר שימש השראה לארז'ה ביצירת הדמות.

דמויות משנה נוספות אשר מופיעות באופן תדיר לאורך הסדרה:

  • הגנרל אלקזר (Général Alcazar) - דיקטטור דרום אמריקאי אשר משמש כגנרל בצבא של רפובליקת הבננות הדרום-אמריקאית הבדיונית סן-תאודורוס. גנרל אלקזר נלחם על השליטה במדינה עם יריבו המר גנרל טאפיוקה (Le général Tapioca) והוא אחראי ללא פחות מחמישה ניסיונות הפיכה במדינה. הדמות מופיעה לראשונה בחוברת "האוזן השבורה". בהרפתקה זו נפגש הגנראל עם טינטין לראשונה וממנה אותו לסגנו וליד ימינו בניהולה הכושל של המדינה. ב"שבעת כדורי הבדולח" נפגשים השניים בשנית, שם מגלה טינטין כי הגנרל איבד את השלטון במדינה, ברח ממנה וכעת הוא מופיע כזורק סכינים במופעי בידור אקראיים. הגנרל מופיע גם בספרים "כרישי הים האדום" ו"טינטין והפיקרוס" שבו יעזור לו טינטין להשיב לידיו את השלטון בסן-תאודורוס.
  • מוחמד בן קליש אזאב (Mohammed ben Kalish Ezab) - האמיר של האמירות הבדיונית חמד בחצי האי ערב.
  • עבדאללה (Abdallah) - בנו השובב, המפונק וההיפראקטיבי של מוחמד. אוהב למתוח אנשים כאשר הקורבן החביב עליו הוא קפטן האדוק קצר הרוח.
  • הקסטפיורה (La Castafiore) - ביאנקה קסטפיורה, 'הזמיר המילאנזי' היא זמרת אופרה איטלקייה שארז'ה ביסס על דמותה של מאריה קאלאס. קסטפיורה היא דמות גרוטסקית ומשעשעת, מעין פארודיה על טיפוס הדיווה, שכן שירתה איומה ונוראית באוזני טינטין. היא מאוהבת בקפטן האדוק, המבועת מנוכחותה והמנסה תדיר להתחמק ממפגש עימה. הקסטפיורה היא הדמות המשנית החשובה ביותר בסדרה והיא מופיעה בעשרה מתוך עשרים וארבעה אלבומי טינטין. כמו כן, היא אחת מהדמויות הנשיות היחידות המופיעות בעולמו הגברי של ארז'ה. ברוב הספרים היא שרה את האריה "מזמור התכשיט" ("אה, יפתי,ראי אותי" Ah! Je ris de me voir si belle en ce miroir) מהאופרה פאוסט(אופרה) של גונו. כשהיא מגיעה לצלילים הגבוהים תמיד נשברות הכוסות בסביבה.
  • פיוגרה סניור דה אוליברה (Le senhor Oliveira da Figuera) - סוחר פורטוגזי. הופך לאורך הסדרה לחבר נאמן לטינטין אשר לא יהסס לעזור לו תוך כדי סיכון חייו.
  • ד"ר מיולר (Le docteur Müller) - רופא גרמני אשר משתמש בכישוריו כמסווה לביצוע פשעים, לריגול עבור הנאצים וכדי לפעול כשכיר חרב.
  • נסטור (Nestor) - נסטור הוא המשרת בטירת מרלינספייק, שנרכשה על ידי טינטין והקפטן לאחר שהשניים מצאו בה את "אוצרו של רקהם האדום".

. ארז'ה יצר אותו בדמות המשרת האירופאי הקלאסי, בעל גינונים טקסיים, חזות מנומנמת ולשון חריפה של ציניקן. נסטור מתגלה לא אחת במהלך הסדרה כשש להציץ דרך חור המנעול או להאזין מעבר לדלת אם נדמה לו שמעברה מתרחש משהו מעניין.

  • רוברטו רסטפופולוס (Rastapopoulos) - פושע בנלאומי ואויבו המושבע בלב ובנפש של טינטין. רסטפופולוס הוא מיליארדר אמריקאי ממוצא יווני, המעורב במיני מזימות וקנוניות שכל כולן עבירות ורוע. טינטין חושף תמיד את מזימותיו, ביניהן רשת סחר באופיום מהמזרח הרחוק וסחר בעבדים בהרפתקאה אחרת, אך הוא מצליח להתחמק מעונש בסופה של כל אפיזודה. מזלו לא משחק לו לעד ובאחד מהספרים האחרונים בסדרה, אולי ההזוי שבהם, קריירת הפשע של רסטפופולוס מגיעה לקיצה בספר טיסה 714 לסידני, כשהוא נחטף על ידי חייזרים ונעלם מעל פני האדמה.
  • קולונל ספונס (Le colonel Sponsz) - מרגל וותיק ומשמש כאויבם של הגיבורים העיקריים. ראש המשטרה החשאית של באורדוריה הפועלת מטעם הדיקטטור של המדינה. אדם קר, מחושב ואכזרי.
  • פיוטר סוזט (Piotr Szut) - טייס אסטוני בעל רטייה על עינו הימנית.
  • צ'אנג (Tchang) - ילד סיני אותו טינטין פוגש במהלכו מסעו בסין לאחר שהוא מציל אותו מטביעה.
  • סגן (לימים סרן) אלן (Le lieutenant Allan) - יד ימינו של רסטפופולוס.

העולם של טינטין[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגל הממלכה הבדיונית סילדביה אשר ממוקמת באזור בלקנים

לאורך הסדרה טינטין מטייל ברחבי העולם (ואפילו מגיע לירח). לאורך מסעותיו טינטין מגיע לאמריקה הצפונית (בספר "טינטין באמריקה"), לאמריקה הדרומית (בספרים "האוזן השבורה", "אסירי השמש", "אוצרו של רקהם האדום"), לאזורים שונים ברחבי יבשת אירופה ("טינטין בארץ הסובייטים", "האי השחור", "שרביטו של המלך אוטוקר" ו"הטיסה לירח"), לאפריקה ("טינטין בקונגו", "הסרטן בעל צבתות הזהב") "(הסיגרים של פרעה)" ולאסיה ("הסיגרים של פרעה", "הלוטוס הכחול", "כרישי הים האדום" ו"טינטין בטיבט"). כמו כן טינטין מבקר גם לאורך הסדרה באתרים מגוונים, מן האזור הארקטי (בספר "הכוכב המסתורי") ועד מדבר סהרה (בספר "הסרטן בעל צבתות הזהב"). במהדורה הראשונה של הספר "ארץ הזהב השחור" מגיע טינטין אפילו לארץ ישראל. אף על פי כן, במהדורות המאוחרות יותר הוחלפו האזכורים לארץ ישראל ובמקומם מוזכרת האמירות הבדיונית חמד על מנת שלא לעורר מחלוקת בקרב קוראי הסדרה.

עלילת הסדרה מתרחשת לעתים רבות במדינות אמיתיות (בהם גרמניה, סין, קונגו הבלגית, ארצות הברית, מצרים, הודו, פרו, הממלכה המאוחדת, שווייץ, טיבט וברית המועצות) ולעתים רבות במדינות בדיוניות אשר נוצרו במיוחד עבור הסדרה על ידי ארז'ה. המדיניות הבדיוניות אשר מוצגות בסדרה כוללות את:

השימוש במדינות הבדיוניות השונות בעלילת הסדרה מאפשר לארז'ה להציג בפני הקוראים נושאים פוליטיים אקטואלים ללא חשש מבעיות אשר עלולות להיווצר עבורו כתוצאה מכן, כפי שהוא עשה כאשר הוא התייחס למלחמת סין-יפן השנייה בספר "הלוטוס הכחול". למעשה, לעתים קרובות עלילת הסיפורים בסדרה עסקו בנושאים אקטואליים, עד לנקודה שבה אנו יכולים לומר כי ההיסטוריה של טינטין מקבילה להיסטוריה של המאה העשרים: מלחמת הצ'אקו (בספר "האוזן השבורה"), עליית הנאציזם (בספר "שרביטו של המלך אוטוקר"), המלחמה הקרה (בספר "פרשת קלקולוס") וארגוני הגרילה באמריקה הדרומית (בספר "אוצרו של רקהם האדום").

לטינטין, עם זאת, אין בית אמיתי. עוד מהרפתקאותיו הראשונות, טינטין מתגורר במקומות שונים שונים. אך על פי כן, קיימת התייחסות אחת בסדרת הספרים לעיר בה טינטין מתגורר: בספר "טינטין בטיבט", על המכתב אותו שולח צ'אנג לטינטין כתובה כתובתו של טינטין באותיות סיניות: "הונג קונג, צ'אנג צ'ונג'-ין - עבור מר טינטין - בבריסל שבבלגיה".

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

נטען כנגד הספרים הראשונים של ארז'ה שהם נגועים בגזענות, בעיקר בתיאור הדמויות הלא אירופאיות. דעותיו השתנו במהלך השנים וניתן לראות זאת בתיאור הדמויות הסיניות בהלוטוס הכחול שפורסם בשנת 1936. עלילת הסיפור מתרחשת בסין אשר באותה עת הייתה נתונה תחת כיבוש יפני. הספר מבקר את היפנים ואת התערבות המעצמות הקולוניאליות בסין. הספר מציג את הסינים בצורה אנושית (אולם את היפנים מציג בצורה סטריאוטיפית).

בעת פרסום הספר "טינטין באמריקה" ביקשו המפיצים של הספר בארצות הברית לצבוע מחדש את הדמויות האפרו-אמריקניות בלבן.

בשנת 2007 תבע מבוטו מונדונדו, יליד הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, את מולנסאר, המחזיקה בזכויות היוצרים על היצירה, בבית משפט בלגי. מונדודנדו ביקש להכיר בכך שהקומיקס "טינטין בקונגו" (1931) גזעני ועל כן יש להסירו מעל מדפי חנויות הספרים. בעקבות התביעה העבירו חנויות ספרים רבות את הספר מאגף ספרות הילדים לאגף המבוגרים.‏[1]

טענות בדבר גילויי אנטישמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסצנה בספר "הכוכב המסתורי" בו מופיעים דמויותיהם של יצחק ושלמה אשר שומעים כי סוף העולם מתקרב. אחד מהם, אשר מדבר בצרפתית קלוקלת, מציין בתגובה כי הוא מצפה לסוף העולם משום שהוא לא יהיה חייב לשלם את חובותיו לנושיו.

לאורך השנים הועלו ספקולציות כי ארז'ה היה למעשה אנטישמי, אף על אף שטענה זו מעולם לא הוכחה באופן חד משמעי והיא בעיקר הסתמכה על ספרי הקומיקס של טינטין אותם יצר ארז'ה במהלך מלחמת העולם השנייה עבור "Le Soir", עיתון בלגי אשר שיתף פעולה עם הנאצים בעת הכיבוש הנאצי של בלגיה.

לפני מלחמת העולם השנייה ארז'ה כלל בסדרת ספרי טינטין מספר דמויות של גברים יהודים בעלי מראה מאיים. בספר "האוזן השבורה" מופיעה דמות של חנווני אשר חובש כיפה, מדבר בצרפתית קלוקלת ונוהג לשפשף את ידיו עם "סבון בלתי נראה" באופן המרמז כי הוא זומם דבר מה.

לאחר שמלחמת העולם השנייה החלה, יצאה לשווקים הגרסה הראשונה של הספר "ארץ הזהב השחור". עלילת הספר בגרסה הראשונה שלה התרחשה בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי והציגה בין היתר פעילי מילציה חמושה יהודית אשר בראשה עומד רב.

אחד הטיעונים החזקים ביותר לאנטישמיות בספריו של ארז'ה הוא הספר "הכוכב המסתורי" אשר התפרסם במקור במהלך הכיבוש הגרמני של בלגיה. בסצנה אשר הופיעה במקור בעיתון הבלגי "Le Soir" ב-11 בנובמבר 1941 הופיעו דמויותיהם של יצחק ושלמה, שני גברים יהודים בעלי מראה מאיים אשר שומעים כי סוף העולם מתקרב. אחד מהם, אשר מדבר בצרפתית קלוקלת, מציין בתגובה כי הוא מצפה לסוף העולם משום שהוא לא יהיה חייב לשלם את חובותיו לנושיו. דמות נוספת בספר זה היא דמותו של הבנקאי האמריקני הרשע בלומשטיין המהווה הספונסר של המשלחת המתחרה. ארז'ה צייר את דמותו של בלומשטיין עם מאפיינים סטריאוטיפים גזעניים אשר היו נפוצים בקריקטורות אנטישמיות במהלך שנות ה-30 ושנות ה-40. במהלך העלילה מתגלה אופיו הנבזי של בלומשטיין כאשר הוא מנסה להשתמש בטקטיקות מלוכלכות וקטלניות על מנת לעכב את ספינתו של טינטין.

לאחר מלחמת העולם השנייה ולאחר שנחשפו ברחבי העולם ממדי השואה, צונזרו כל החלקים בהם הופיעו הדמויות היהודיות בסדרת ספרי טינטין. הספר "ארץ הזהב השחור" נערך מחדש לבקשת המו"ל הבריטי של ארז'ה שהרגיש שהספר מיושן כעת לאחר שמדינת ישראל הוקמה וקיימת. המליצייה היהודית החמושה הוחלפה במליצייה ערבית חמושה. הסצנה בה הופיעו דמויותיהם של יצחק ושלמה הוסרה לחלוטין מהמהדורה החדשה של הספר "הכוכב המסתורי" ואילו השם "בלומשטיין" שונה לשם הנייטרלי יותר "בולווינקל" והמוצא שלו שונה למדינה הבדיונית "סאו ריקו".

ספר אחר בסדרה, תעלומת תכשיטי הזמרת, מוקדש למלחמה נגד הגזענות. הוא יוצא נגד שנאת צוענים.

עיבודים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרות טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הצלחת ספרי הקומיקס במשך השנים הופקו שתי סדרות טלוויזיה מצוירות המבוססות על עלילת ספרי הקומיקס:

  • הרפתקאותיו של טינטין מאת ארז'ה (Les Aventures de Tintin, d'après Hergé) - סדרת אנימציה בלגית אשר הופקה בין השנים 1958 - 1962. סידרה זו שודרה בישראל בטלוויזיה החינוכית במהלך שנות השמונים תחת השם "קטנטן".
  • הרפתקאותיו של טינטין (Les Aventures de Tintin) - סדרת אנימציה אשר הופקה בשיתוף פעולה צרפתי-קנדי בין השנים 1991 - 1992 . סידרה זו שודרה בישראל בערוץ 2 במהלך אמצע שנות התשעים במסגרת רצועת הילדים של רשת בשבת בבוקר. הסדרה שודרה בהמשך בשנית ברצועת הילדים "זאפ לראשון" בערוץ הראשון, ובערוץ "לוגי" של נגה תקשורת.

סרטי קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרילוגיית סרטי טינטין[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיבן שפילברג רכש הזכויות להפקת הסרטים של טינטין זמן קצר לפני מותו של ארז'ה בשנת 1983.

בנובמבר 2002, אולפני דרימוורקס רכשו את הזכויות להפקת הסרטים אשר יתבססו על עלילת סדרת ספרי טינטין. ב-15 מאי 2007, סטיבן ספילברג, פיטר ג'קסון וסטייסי סניידר הודיעו על כך שבכוונתם להפיק טרילוגיית סרטים אשר תתבסס על סדרת ספרי טינטין, אשר יופקו באמצעות גרפיקת תלת מימד. לטענתם של ספילברג וג'קסון סרט לייב אקשן לא היה עושה חסד עם המקור.

הסרט הראשון בבימויים של ספילברג וג'קסון, ששמו "הרפתקאותיו של טינטין: סודו של החד-קרן" יצא לאקרנים במהלך שנת 2011 והתבסס על עלילת שלושה סיפורים מסדרת ספרי טינטין - "הסרטן בעל צבתות הזהב", "תעלומת ה"חד-קרן"" ו"אוצרו של רקהם האדום". הסרט צולם בטכניקת לייב אקשן.

סרטי תעודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני סרטים תיעודיים נעשו על טינטין ועל יוצר הסדרה ארז'ה.

  • אני, טינטין (Moi, Tintin) - סרט תיעודי צרפתי משנת 1976
  • טינטין ואני (Tintin et Moi) - סרט תיעודי דני משנת 2003.

רדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-BBC הפיק שתי סדרות של תסכיתי רדיו המבוססים על ספרי טינטין. התסכיתים כללו את ליאו מק'קרן בתפקיד רב החובל זאב הים, אנדרו סצ'ס בתפקיד שלגי, סטפן מור בתפקיד פרופסור קלקולוס, צ'ארלס קיי בתפקיד התאומים תומפסון וריצ'רד פירס בתפקיד טינטין.

הסדרה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. האי השחור
  2. סודה של החד קרן
  3. אוצרו של רקהם האדום
  4. המשימה - הירח
  5. טינטין על הירח
  6. טינטין בטיבט

הסדרה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. שבעת כדורי הבדולח
  2. אסירי השמש
  3. פרשת קלקולוס (שני חלקים)
  4. כרישי הים האדום (שני חלקים)

תסכיתים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

"שבעת כדורי הבדולח" ו"אסירי השמש" הופקו כמחזמר בבלגיה בשנת 2001, תחת השם: "Kuifje- de zonnetempel" (שפירושו: "טינטין- מקדש השמש"). המחזמר לווה באפקטים בימתיים מרשימים וכן במוזיקה מקורית בביצוע חי של התזמורת הלאומית של בלגיה.

בשנת 2002 המחזה תורגם לצרפתית ובוצע בצרפת.

בשנת 2007 עלה המחזה בשנית באנטוורפן שבבלגיה, בכיכובו של ילה קליימנס בתפקיד טינטין.

בשנת 2011 יעלה המחזה בבלגיה בצמוד לעליית הסרט החדש.

מוצרים נלווים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצלחת סדרת ספרי טינטין הובילו לכך שמגוון רחב של מוצרים רבים אשר מתמקדים בדמויות הסדרה החלו לצאת לשווקים בהם חולצות טריקו, תחתונים, מגנטים למקרר, פאזלים, לוחות שנה, חפיסות קלפים, שעונים, לוחות שנה ועוד.

חברת NBC Universal מחזיקה בזכויות למכירת מוצרי טינטין באמריקה הצפונית.

חנויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנות מוצרי טינטין בקובנט גארדן, לונדון

בעקבות ההצלחה של מכירת המוצרים הללו, הוקמו לאורך השנים מספר חנויות ברחבי העולם אשר מוקדשות למכירות מוצרי טינטין בלבד. החנות הראשונה של מוצרי טינטין הושקה בשנת 1984 בקובנט גרדן שבלונדון. הרשת מכילה סניפים רבים ברחבי העולם, כולל שני סניפים בבלגיה אשר ממוקמים בבריסל ובברוז', וסניף בצרפת הממוקם במונפלייה.

בולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים נעשה שימוש בדמותו של טינטין על בולי דואר פעמים רבות. סדרת הבולים הראשונה של טינטין הונפקה על יד רשות הדואר הבלגית בשנת 1979.

הדואר המלכותי ההולנדי הוציא ב-8 באוקטובר 1999 סדרת בולים בנושא טינטין. הסדרה כולה נמכרה לאספנים תוך מספר שעות קצר מרגע הוצאתה למכירה.

מטבעות ומדליונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לבולים, לאורך השנים הופקו מדליונים רבים עם דמותו של טינטין בצרפת ובבלגיה. בשנת 1995, ביום השנה העשירי למותו של ארז'ה, הופק סט של 12 מדליוני כסף במהדורה מוגבלת של 5,000 יחידות. מדליון נוסף הופק לציון 50 שנה לספר "הסיירים ספר טינטין על הירח" במהדורה מוגבלת של 10,000 יחידות.

בינואר 2004 הנפיקה בלגיה מטבע מיוחד בסך 10 אירו (הונפקו 50,000 מטבעות בלבד) לציון יום הולדתו ה-75 של טינטין.

משחקי וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות ההצלחה הרבה לה זכתה הסדרה לאורך השנים, במיוחד בקרב ילדים, הופקו לאורך השנים משחקי וידאו רבים אשר התבססו על הסדרה.

רשימה זו מאגדת את כל משחקי הווידאו הרשמיים המבוססים על סדרת הקומיקס "טינטין" אשר יצאו לשווקים לאורך השנים.

כותר שנה קונסולת משחק
PC C64 Amiga Amstrad CPC Atari ST ZX Spectrum Mega Drive Game Boy GBC Game Gear SNES PS
Tintin on the Moon 1987 X X X X X X
Tintin in Tibet 1994 X X X X X
Tintín: Prisoners of the Sun 1997 X X X X
Tintín: Destination Adventure 2001 X X

ב-2011 יצאו מספר משחקי מחשב המבוססים על ספרי טינטין עבור נינטנדו וסוני פלייסטיישן 3.

ספרים לא-רשמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצלחת סדרת ספרי טינטין הובילו לכך שלאורך השנים הופקו על ידי גורמים שונים שאינם מורשים מספר ספרים לא-רשמיים אשר ממשיכים את עלילות הדמויות הראשיות בסדרה.

מהדורות פיראטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה, הופקו בעיקר מהדורות פירטיות רבות של הספר הראשון בסדרה, "טינטין בארץ הסובייטים", משום שארז'ה סירב להפיק את המהדורה הראשונה של ספר זה בשל התוכן הפוליטי השנוי במחלוקת שבו.

פרודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר הפרודי הראשון שהופק היה "טינטין בארץ הנאצים" אשר יצא לשווקים בשנת 1944 בו הדמויות האשימו את ארז'ה בשיתוף פעולה עם הנאצים בעת הכיבוש הגרמני של בלגיה.

מספר פרודיות, כמו "טינטין בתאילנד", היו בעלי עלילת ארוטית או אפילו פורנוגרפית. פרודיות אחרות היו פוליטיות, בהם "טינטין באל סלוודור" (העוסק בלוחמי הגרילה באמריקה הלטינית), "הנבלים מגרינמור" (העוסק בסכסוכים האלימים בין הקתולים לפרוטסטנטי בצפון אירלנד) ו"טינטין במפרץ" (העוסק במלחמת המפרץ).

בשנת 2004 הוציא מד מגזין חוברת מיוחדת בשם "טינטין בפלוג'ה" בה שלגי נפצע קשה ממכונית תופת, ידיו של רב החובל האדוק נכרתות מפני ששתה אלכוהול תוך הפרת חוקי האסלאם, ותומסון ותומפסון נכלאים בכלא אבו גרייב שם מתעללים בהם.

אזכורים בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Office-book.svg ספר: ארז'ה וטינטין
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אנה קרבחוסה, אל פאיס, בית משפט בבלגיה יקבע אם הקומיקס טינטין "גזעני", באתר הארץ, 10 באוגוסט 2007