הלגיון השנים עשר פולמינטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מזבח שהציב יוליוס מאגנוס, מפקד הלגיון השנים עשר פולמינטה, המזבח מתוארך לתקופת מרד בר כוכבא
כתובת שלושת הלגיונות שהתגלתה בירושלים וכוללת את הלגיון השנים עשר פולמינטה. הכתובת מתוארכת לזמן מרד בר כוכבא

הלגיון השנים עשר פולמינטה (Legio XII Fulminata) (החמוש בחזיז הברק), נוסד בידי יוליוס קיסר בשנת 58 לפסה"נ בעת מלחמת גאליה, ואורגן מחדש בשנת 44/3 לפסה"נ. הוא שרת במזרח תחת פיקודו של מרקוס אנטוניוס, אחר כך נשלח למצרים על ידי אוגוסטוס, ומשם לסוריה. שירת תחת קאיסניוס פאיטוס בארמניה והושפל בכניעה. הוחזר לסוריה ושהה בה תחת פיקודו של נציב סוריה קסטיוס גאלוס. בשנת 66 לספירה היה הראשון לתקוף את המורדים בירושלים במרד הגדול, וגם לחוות את נחת זרועם של המורדים עד כדי תבוסה.‏[1] בנסיגה החפוזה, בבית חורון, איבד הלגיון את אחד מסמלי הנשר (Aquila) שלו. בהמשך המרד לקח חלק במצור על ירושלים (70 לספירה). מיד לאחר דיכוי המרד, וכעונש על חרפת התבוסה, הוא הועבר למליתֵנֶה (כיום אשקי מלטיה) במזרחה של קפדוקיה, סמוך לנהר הפרת, כדי להגן על הגבול המזרחי של האימפריה.‏[2]

נוכחות הלגיון בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

א. בכתובת שנמצאה בירושלים מופיעים שמותיהם של שלושת הלגיונות: הלגיון העשירי פרטנסיס, הלגיון השני טריאנה, והלגיון השנים עשר פולמינטה‏[3]. נוכחותם של הלגיונות האלו בו זמנית יכולה לקשור את הכתובת אך ורק למרד בר כוכבא.

ב. מזבח שהציב יוליוס מאגנוס, מפקד הלגיון השנים עשר פולמינטה. המזבח מתוארך לתקופת מרד בר כוכבא. בחזית המזבח מגולף עיט, מוכתר בזר בידי ניקה, אלת הניצחון. בגומחה הימינית ניצבת טיכה, אלת המזל, ובגומחה השמאלית מינרווה, אלת המלחמה. בגומחה האחורית ניקה עם שלל ניצחון ביד אחת וכף תמר ביד השנייה. החלק התחתון של המזבח התגלה בחולות קיסריה ב-1947 ופורסם על ידי ברוך ליפשיץ. החלק העליון נחשף ב-1983.‏[4]

ג. מטבעות מפלאוויה ניאפוליס שעליהם מופיעים טביעות רכב של הלגיון, שמתוארכות לשנים 86/7-156/7.‏[5]

כמאה שנה מאוחר יותר, בימיו של מרקוס אורליוס מסופר על סופת גשמים נוראה שהצילה אותו (או רק יחידה מיחידותיו) בעת מלחמותיו של הקיסר נגד שבטי הקואדי (Quadi) באזור פנוניה. זו היחידה שהייתה נאמנה לקיסר בעת המרד אבידיוס קאסיוס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מנחם מור, 'הצבא הרומי בפרובינקיה יודיאה בשנים 132-135 לסה"נ', יוון ורומא בארץ-ישראל, (1989), עמ' 109-110
  • S. Hornblower and A. Spawforth (eds.), The Oxford Classical Dictionary, 3rd Revised Edition, Oxford, 2003, s.v. legion
  • G. Bertrandy & B.Rémy, Legio XII Fulminata, in: Yann Le Bohec, Les légions de Rome sous le Haut-Empire (2000 Lyon) 253-257
  • Howgego, CJ , "The XII Fulminata: Countermarks, Emblems, and Movements under Trajan or Hadrian", in: S. Mitchell (ed.), Armies and Frontiers in Roman and Byzantine Anatolia (1983) 41-46
  • Emil Ritterling, Legio XII Fulminata, Realencyclopädie of Klassischen Altertumswissenschaft, 1925, Columns 1705-1710

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוסף בן מתיתיהו, מלחמת היהודים ב' 555-499
  2. ^ יוסף בן מתיתיהו, מלחמת היהודים ז, 18
  3. ^ R. Savignae, 'Inscription Romaine er se[ultres ati Nord de jerusalem' RB 1, (1904), p. 94
  4. ^ B. Lifshitz, Inscriptions latines de Césarée en Palestine, RB 21, 1962, p. 149-150.; * C.M. Lehmann, and K. G. Holum, The Greek and Latin Inscriptions of Caesarea Maritima, Boston 2000, No. 119
  5. ^ Howgego, CJ , "The XII Fulminata: Countermarks, Emblems, and Movements under Trajan or Hadrian", in: S. Mitchell (ed.), Armies and Frontiers in Roman and Byzantine Anatolia (1983) 41-46