מילון אבן-שושן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מילון אבן-שושן הוא השם שבו נודע המילון העברי, יצירתו של אברהם אבן-שושן. שמו של המילון, כפי שהופיע על-גבי כריכתו, השתנה במשך השנים:

• מילון חדש: בשם זה נקראה המהדורה הראשונה של המילון, שיצאה לאור בשנים 1952-1948.
• המילון החדש: בשם זה נקראה מהדורה מורחבת של המילון, שיצאה לאור בשנים 1970-1966.
• מילון אבן-שושן: שם זה, שליווה את המילון באופן לא רשמי במשך שנים רבות, הפך לשמו הרשמי במהדורה מעודכנת של המילון שיצאה לאור בשנת 2003, עשרים שנה לאחר פטירתו של אברהם אבן-שושן.

מראשית ימיו ועד היום זכה המילון להצלחה רבה בקרב דוברי העברית, הצלחה שהתבטאה גם בהפצת עותקים מזויפים שלו.

במהלך כל שנות קיומו התעדכן המילון בהתמדה, לעתים באמצעות כרך מילואים ולעתים באמצעות מהדורה חדשה, שבה שולב כרך המילואים ונעשו שינויים נוספים. שינוי שם המילון משקף שינויים מהותיים שנעשו בו:

• "המילון החדש", שיצא לאור בהדרגה בשנים 1970-1966, היווה הרחבה מהותית של "מילון חדש" שקדם לו, גם מבחינת אוצר המילים, אך בעיקר בעושר ההגדרות, הביטויים והמובאות שהופיעו בו.
• "מילון אבן-שושן" כלל עדכון נרחב של המהדורה הקודמת, שעדכונה נעשה בעצלתיים לאחר פטירתו של אבן שושן, ובפרט נוספו לו מילות סלנג רבות, שאבן שושן נמנע מלהכניסן למילונו, שכלל מילות סלנג מעטות. כן נוספו מילים חדשות ומשמעויות חדשות למילים ישנות, והמילון נוקד מחדש, לפי כללי הניקוד החדשים של האקדמיה ללשון העברית. לחלק מהמילים שונה הניסוח של ההגדרה, בלא ששונתה משמעותן. דוגמה לכך היא הגדרתה של המילה "ביקיני": ניסוחו של אבן-שושן "כינוי לבגד-ים חושפני ביותר, 'המכסה טפח ומגלה טפחיים'" שונה לנוסח "כינוי לבגד-ים נשי חושפני העשוי בשני חלקים".

בהקדמה לכרך הראשון של "המילון החדש" הציג אבן-שושן את השקפתו ביחס לעדכון המילון:

עם השלמת מלאכת המילוֹן בשנת תשי"ב לא ראה המחבּר את המילוֹן, ואף לא היה בּדעתו לראוֹתוֹ, כ"סוֹף פּסוק". זו דרכּהּ של כּל לשוֹן חיה – שאינה שוֹקטת על שמרי עבָרהּ וּמוֹרשתהּ, אלא היא מתפּתחת והוֹלכת, פּוֹשטת צוּרה ולוֹבשת צוּרוֹת, יוֹצרת וּמצרפת מוּנחים וצירוּפים חדשים לבּקרים לפי צוֹרכי החיים המתפּתחים, ואין המילוֹנאי בּן-חוֹרין להתעלם מהם. שׂוּמה עליו להיות ער וקשוּב לדוֹפקהּ של הלשוֹן, לקלוֹט את השפע המתחדש, לבוֹר מתוכו את הקיים והשקוּל וּלכנסוֹ בּתוֹך אוֹצרוֹ. ואם בּכל לשוֹן חיה כּך, בּלשוֹננוּ על אחת כּמה וכמה.

בכל מהדורותיו, המילון נדפס בניקוד מלא, והחל מהמהדורה שנקראה "המילון החדש" נכלל בו גם האיות בכתיב מלא של מילים שאיותן בצורה זו שונה מאיותן המנוקד (עקב השתנות כללי הכתיב המלא במהלך השנים, רק המהדורה הקרויה "מילון אבן-שושן" משקפת את כללי הכתיב המלא הנהוגים כיום). רבות מההגדרות מלוות בציטוטים מהספרות העברית, החל מהתנ"ך וכלה בספרות ימינו, להמחשת השימוש במילים.

ביצירת ההגדרות בענפי המדע השונים הסתייע אברהם אבן-שושן באנשי מדע ובמומחים, כגון מיכאל בן-חנן בתחום הספורט ופרופ' נתן רוטנשטרייך בפילוסופיה.

לאחר פטירתו של אברהם אבן-שושן יצאו לאור שלושה קובצי עדכונים והשלמות למילון, הראשון בעריכת ד"ר ראובן סיון, השני בעריכת ד"ר ראובן סיון ופרופ' רפאל ספן, והשלישי בעריכת פרופ' רפאל ספן. בשנת 1977 יצאה לאור מהדורה משולבת, שבה שולבו בגוף המילון כל התוספות שנכללו בכרך המילואים לדורותיו. העורך הראשי של מהדורת 2003 של המילון הוא פרופ' משה אזר.

[עריכה] לקריאה נוספת

• עמינדב דיקמן, "מילון זה עניין לאומי", הארץ, 28.4.04.