המכללה האוונגלית בפרשוב

המכללה האוונגלית בפרשוב
Evanjelické kolégium - Eperjes Evangélikus Kollégium - Collegium statuum evangelicorum
superioris Hungariae
	הבניין שבו שכנה המכללה האוונגלית של פרשוב. הבניין נבנה מחדש אחרי הדליקה משנת 1887. החל משנת 1919 שוכנים בו משרדי הבישופות האוונגלית
	הבניין שבו שכנה המכללה האוונגלית של פרשוב. הבניין נבנה מחדש אחרי הדליקה משנת 1887. החל משנת 1919 שוכנים בו משרדי הבישופות האוונגלית
בניין
השתייכות	הכנסייה האוונגלית - מורשת לאומית של סלובקיה
תקופת הפעילות	18 באוקטובר 1667 – 1919 (כ־251 שנים)
מייסדים	משפחות טקלי, פטרוצי, אוסטרושיץ', דז'פי, ברזביצי, פצ'י, דלמדי, באקאי ואחרות ; רקטור ראשון:סמואל פומריוס
התמחות	גימנסיה ומכללה
מגמות	תאולוגיה, משפטים, חינוך
מספר כיתות	10
מיקום
מיקום	פרשוב (בהונגרית - אפרייש)
מדינה	סלובקיה
קואורדינטות	48°59′57″N 21°14′22″E / 48.999059°N 21.239503°E
	רישום כאתר מורשת לאומית של סלובקיה
	(למפת סלובקיה רגילה) ברטיסלאבה טרנבה טרנצ'ין ניטרה ז'ילינה באנסקה; ביסטריצה; פרשוב קושיצה צ'כיה פולין אוק. רו. הונגריה א; ו; ס; ט; ר; י; ה; המכללה האוונגלית בפרשוב

המכללה האוונגלית בפרשוב (בסלובקית: Evanjelické kolégium v Prešove, בהונגרית: Az Eperjesi Evangelikus Kollégium בגרמנית:), בשמו המקורי -"קולגיום סכולסטיקום" (Collegium scholasticum) הייתה מכללה לותרנית שפעלה בעיר פרשוב (אפרייש) בימי השלטון האוסטרי עם הפסקות בשנים -1711-1667 ואחר כך שוב ברציפות בשנים -1918-1785 תחת השלטון האוסטרי וההאוסטרו-הונגרי בשנים 1918-1667 בעיר הסלובקית פרשוב, שנחשבה עד שנת 1918 חלק מהונגריה עילית ומממלכת הונגריה.

הקמתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרשוב פעל בית ספר יסודי בשפה הלטינית שזכה למורים מצוינים. ההחלטה על הקמת המכללה נפלה בישיבה של ההנהגה העליונה של הפרוטסטנטים בצפון ממלכת הונגריה שהתכנסה בקושיצה בשנת 1665. השתתפו בה נציגים של הכנסייה ושל בני העדה האוונגלית מערי המלוכה, ערי המכרות, היישובים של אזור ספיש, ואף נציגים של הרפורמים מקושיצה. הגיעו שופטים מן "ערי המלוכה החופשיות" ברדיוב, פרשוב, קושיצה, קז'מרוק, לבוצ'ה וסבינוב, בני המשפחות טקלי, דז'פי, פטרוצי, אוסטרושיץ' ואחרות. בסופו של דבר נתרם סכום כסף גדול מאוד של 100,000 פורינט ובית הספר פתח את שעריה ב-18 באוקטובר 1667.^[1] המוסד נועד להוות משקל-נגד לאוניברסיטה הישועית שבעיר טרנבה. היא אורגנה לפי דגם מכללות אוונגליות שפעלו אחרי שנת 1531 בגרמניה (ויטנברג, ברסלאו) ובפולין (קרקוב).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכללה נשאה אופי של גימנסיה בת 10 כיתות לימוד. אולם בכיתות הגבוהות לימדו תאולוגיה ופילוסופיה. הקורסים לפילוסופיה התנהלו ברוח הסכולסטיקה הפרוטסטנטית אך זלגו אליהם גם השפעות מן הפילוסופיה המודרנית. מראשיתו העסיק המוסד מורים בעלי שם מכל רחבי הונגריה ואף מחו"ל, למשל:סמואל פומריוס, אליאש לדיוור, יאן רזיק, סמואל מתאידס, יאן באייר, איזאק צאבאן. המלומדים יוראי צוריאני ויאן סרטוריוס השתדלו בפני העירייה כדי להשיג מינויו של יוחנן עמוס קומניוס, שביקר בעיר בשנות ה-1650, כרקטור המכללה, אך מאמציהם לא הצליחו. עם התלמידים הראשונים המפורסמים של המכללה נמנו אימרה טקלי שכיהן זמן קצר כנסיך טרנסילבניה והוביל מרד הונגרי פרו-עות'מאני נגד האוסטרים, והצייר הבארוקי ההונגרי-בריטי יאקאב (ג'ייקוב) בוגדני.

בשנת 1671 תוך כדי החרפת מגמת הקונטרה-רפורמציה באימפריה הופקעו הכנסיות האוונגליות והמכללה איתן על ידי השלטונות במסגרת. בשנת 1682 החזיר אימרה טקלי את המכללה לפרוטסטנטים. כעבור 5 שנים, ב-1687 שוב פעם הופקעה המכללה והועברה לידי הישועים עד לשלטונו של הנסיך פרנץ ראקוצי השני שהחזיר אותה שוב לבעליה ב-2 בינואר 1705. אולם ב-30 בספטמבר 1711 החליטה עוצרת הכתר אלאונורה, אלמנת הקיסר לאופולד הראשון לסלק שוב את הפרוטסטנטים ממנה ובשנת 1713 למסור אותה לישועים. המכללה נותרה בידי הישועים בתקופה שבין 21 בספטמבר 1713 ל-29 באוקטובר 1773. אחר כך בשנים 1774 -1785 שימש בניין בית הספר למחסן לדברי מזון של הצבא. בשנים 1713–1785 הכיתות התחתונות של בית הספר האוונגלי הורשו לפעול אך בפרברי העיר. רק ב-1785 באישור הקיסר יוזף השני הורשתה העדה הלותרנית לקנות מחדש את הבניין תמורת תרומה בשווי 6000 פורינט לכנסיית השילוש הקדוש ולחדש את פעילות מכללתה תחת ניהולה.

החל משנת 1815 החלה לפעול במסגרתה מחלקה למשפטים במאה ה-19 המכללה האוונגלית בפרשוב הייתה לאחד מבתי הספר התיכון היוקרתיים בהונגריה כולה. אחרי נפילת המשטר האבסולוטיסטי והקמת האימפריה האוסטרו-הונגרית בשנת 1867 ידעה המכללה תקופה של פריחה. פרט ללימודי גימנסיה פעלה במסגרתה אקדמיה למשפטים שהוקמה בשנת 1878 ואקדמיה לתאולוגיה שקמה בשנת 1851 ובשנת 1873 נוסדה מדרשה למורים. בשלהי המאה ה-19 הצטיינו מורים כמו אנדריי מאייר, אנדריי צ'ופקה, אנדריי ורדראק, שלימד בשפה ההונגרית, ובוטנאי פרדריך הסלינסקי. המכללה חדלה להתקיים בשנת 1918 אחרי הקמת צ'כוסלובקיה העצמאית. בבניין שוכנים מאז משרדי הבישופות האוונגלית האזורית.