המנושל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עטיפת הספר "המנושל"

המנושלאנגלית: The Dispossessed) הוא ספר מדע בדיוני אוטופי שנכתב על ידי אורסולה ק. לה גווין בשנת 1974. הספר מתרחש באותו יקום (היקום האקומני) בו מתרחשים ספרים נוספים של הסופרת, בין השאר "מעבר לעלטה" ו"העולם כיער". הספר זכה הן בפרס הוגו והן בפרס נבולה בשנת 1975, וזכה להכרה ספרותית בלתי-רגילה יחסית ליצירות מז'אנר המדע בדיוני.

הספר תורגם לעברית על ידי תמר עמית ויצא לאור בהוצאת כתר בשנת 1980.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור מתרחש בכוכב הלכת הבדיוני יוראס ובירחו, אנארס. לאחר מהפכה אנרכיסטית כושלת אשר התרחשה כ-200 שנים לפני הזמן בו מתרחשת העלילה, המורדים גלו מרצונם אל הירח.

הגיבור הראשי, שבק, הוא אנרכיסט ומדען המנסה לפתח תאוריה מדעית שתאפשר את בנייתו של מכשיר שיאפשר תקשורת המהירה ממהירות האור. נסיונותיו נתקלים בקשיים מצד גישות צרות אופקים וקסנופוביות בארץ מושבו, אנארס.

בעקבות קשיים אלו, מחליט שבק לצאת למסע אל כוכב הלכת המקורי, יוראס, במטרה למצוא מתמטיקאים ופיזיקאים אחרים אשר יעזרו לו להשלים את התאוריה. זוהי הפעם הראשונה בה מבקר אדם מהכוכב האנרכיסטי, אנארס, בכוכב המקורי, יוראס - כוכב אשר מאוד דומה לעולם שלנו - קפיטליסטי ברובו ומורכב ממדינות לאום. העלילה עוקבת אחר ילדותו וחייו בכוכב האנרכיסטי עד לנקודה בו הוא יוצא למסע (כל הפרקים הזוגיים), כמו גם אחר חוויותיו ומאבקיו במסעו ליוראס, החל מהרגע בו הוא יוצא למסע (כל הפרקים האי-זוגיים).

הספר חוקר גם את היפותזת ספיר-וורף: השימוש בביטויי שייכות בכוכב האנרכיסטי מדוכא. דוגמה לכך ניתנת כאשר ילדה קטנה אומרת לשבק: "אתה יכול לחלוק איתי את הממחטה בה אני משתמשת", במקום להגיד "אתה יכול לשאול ממני את הממחטה שלי". הרעיון הוא שהממחטה אינה שייכת לילדה, אלא רק נישאת על ידה. השפה המדוברת באנארס, פראבית, היא שפה בנויה אשר משקפת אספקטים רבים של היסודות הפילוסופיים של האנרכיזם האוטופי.

"המנושל" מספק נקודות ביקורת רבות גם על החברה הקפיטליסטית וגם על זו האנרכיסטית. הרומן נחשב על ידי רבים מהאנרכיסטים להיות תיאור מהימן של המכניזם שיפותח על ידי חברה אנרכו-סינדיקליסטית, אך גם של הסכנות הטמונות בריכוזיות ובבירוקרטיה שבנקל יכולות להשתלט על חברה שכזו ללא ההמשכיות של אידאולוגיה מהפכנית. חלק מכוחו של הרומן הוא בכך שמתוארות בו מגוון רחב של דמויות מפותחות היטב, אשר מתארות טיפוסי אישיות שונים, שכולן חונכו בסביבה שמודדת את האדם לא על פי מעמדו החומרי, אלא על פי כישוריו המקצועיים והחברתיים. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא ככל הנראה דמותה של טאקבר, שותפתו לחיים של הגיבור, אשר מבטאת מעלות רבות: נאמנות, אהבת החיים ואהבת-אדם, אידאליזם נחוש ותשוקה לשותפות אמיתית עם אדם אחר.

לעתים נאמר כי היצירה מייצגת את החייאתו מחדש של הז'אנר האוטופי, למרות שאחד מהנושאים המרכזיים של היצירה הוא האמביוולנטיות של נקודות מבט שונות על האוטופיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]