התנגדויות לתורת האבולוציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבולוציה
Tree of life.svg
מנגנונים ותהליכים

הסתגלות
סחף גנטי
זרימת גנים
מוטציה
ברירה טבעית
ברירה זוויגית
ברירת שארים
היווצרות המינים

מחקר והיסטוריה

ראיות
היסטוריה של החיים
מאובן מעבר
היסטוריה
הסינתזה המודרנית
השפעות חברתיות
תאוריה ועובדה
התנגדויות / מחלוקת

תחומים בביולוגיה אבולוציונית

קלדיסטיקה
גנטיקה אקולוגית
ביולוגיה התפתחותית אבולוציונית
אבולוציה של האדם
אבולוציה מולקולרית
פילוגנטיקה
גנטיקה של אוכלוסיות
אבולוציה של השפה

קטגוריית אבולוציה
פורטל ביולוגיה

התנגדויות לתורת האבולוציה הועלו באופן שיטתי מאז שהקהילה המדעית החלה לגבש תאוריות אבולוציוניות עם ההתפתחות הנרחבת בחקר הביולוגיה במחצית השנייה של המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19. [1] חלק מהביקורת היה כנגד תאוריות אבולוציוניות מסוימות, חלקה כנגד כולן וחלק מן המבקרים שללו את רעיון קיומו של תהליך האבולוציה ככלל. להתנגדויות השונות היו תומכים רבים בתוך הקהילה המדעית ומחוצה לה.

ב-1859 פרסם צ'ארלס דרווין את ספרו "מוצא המינים", שבו טען בזכות אבולוציה והציע את תורת הברירה הטבעית. עם פרסום הספר רק מיעוט בקהילת הביולוגים קיבל את הטענה המרכזית בדבר מנגנון הברירה הטבעית, אולם רעיון האבולוציה עצמו התקבל בהדרגה בקהילה המדעית ובקרב הציבור הרחב. בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20 יצרו מדענים את הסינתזה האבולוציונית המודרנית, אשר שילבה את תורת הברירה הטבעית של דרווין עם גנטיקה של אוכלוסיות[2]. מאז, עצם קיומם של תהליכים אבולוציונים, והיכולת של הסינתזה המודרנית להסביר מדוע וכיצד הם מתרחשים, אינם נתונים במחלוקת בקרב ביולוגים.

לאחר הסינתזה המודרנית, רובן המוחלט של הביקורות על האבולוציה באו ממקורות דתיים, ולא מהקהילה המדעית. [3] למרות זאת, רוב הנוצרים מאמינים באלוהים כבורא, אך מקבלים את האבולוציה המדעית כתהליך טבעי. [4] מיעוט בקרב הנוצרים פסל את האבולוציה עוד מראשיתה כ"כפירה", אך רובם ניסו לפשר בין האבולוציה המדעית לבין מיתוסי הבריאה התנ"כיים. [5] המוסלמים מקבלים את האבולוציה הטבעית של צמחים ובעלי חיים, אך הם בעלי דעות חלוקות לגבי מוצא האדם. [6]

רוב מוחלט של הקהילה המדעית העוסקת באבולוציה ומקצועות קרובים אינו מקבל את תקפותן של ההתנגדויות הללו. טיעוני הנגד העולים מתוך הקהילה המדעית נוגעים בעיקר לאי-הבנות, לשיטתם, בקשר לעצם המושג של תורה מדעית, לקונצנזוס בקרב המדענים בקשר לקיום הראיות וליכולת ההפרכה של האבולוציה, ולפרשנות שגויה של החוקים הפיזיקליים כפי שמציגים אותם המתנגדים. [7]

תוכן עניינים

[עריכה] ההיסטוריה של ההתנגדויות

תורתו של צ'ארלס דרווין עמדה מאז שהוצגה לראשונה ועד היום בפני התנגדות דתית תקיפה, ובו בזמן קיבלה הכרה מדעית רחבה.

ההתנגדויות המוקדמות ביותר לתורת האבולוציה של דרווין היו גם דתיות וגם מדעיות. רבים מהמדענים בני זמנו של דרווין קיבלו לבסוף את קיומו של שינוי המינים בהתבסס על עדויות מאובנים; מספר מדענים הקימו את מועדון ה-X על מנת להגן על התאוריה מפני התנגדויות דתיות ומפני חובבים עתירי-ממון. [8] למרות זאת, המנגנון האבולוציוני המסוים שהציע דרווין - ברירה טבעית - היה שנוי במחלוקת, והתחרה עם תאוריות אלטרנטיביות כגון לאמארקיזם ואורתוגנסיס. בנוסף, התיאור ההדרגתי של דרווין נתקל בהתנגדות של תומכי רעיון הקפיצות והקטסטרופיזם. אחד הקשיים העיקריים במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 היה ליישב את מנגנון הברירה הטבעית עם תורות ההורשה המעורבבת שרווחו אז, לפיהן תכונות האב והאם "מתערבבות" בצאצא. המנגנון התורשתי (השגוי) שסיפק דרווין בניסיון להתמודד עם קושי זה, פנגנזה, סבל ממחסור בראיות תומכות.

בתחילת המאה ה-20, החל עניין מחקרי מחודש בחוקי התורשה של מנדל, והם התקבלו בהדרגה בקהילת הביולוגים. גילוי הגנים ואופן פעולתם נתפס כמאשש את תורת התורשה של מנדל. תורת הגנטיקה החדשה יושבה עם תחזיותיו של דרווין והפריכה, בעיני ביולוגים, את תאוריות ההורשה המתחרות. כל אלה הובילו לעלייתה, בשנות ה-30 של המאה העשרים, יותר מיובל לאחר שדרווין פרסם את ספרו "מוצא המינים", של הסינתזה האבולוציונית המודרנית, שהיא תאוריה מאוחדת של תורשה מנדלית-גנטית וברירה טבעית דרוויניסטית. הסינתזה המודרנית הפכה לבסוף למקובלת על כלל הביולוגים[9].

מאז ועד היום, למרות שמחלוקות ורעיונות חדשים לגבי עניינים מסוימים המשיכו להופיע, לדוגמה שיווי משקל מקוטע ושאלת חשיבותו של הסחף הגנטי, תורת האבולוציה עצמה נחשבת לתאוריה חסרת מתחרים בתחום הביולוגיה, ולאמיתו של דבר היא מתוארת לעתים קרובות כ"אבן-היסוד של הביולוגיה המודרנית"[10][11].

למרות זאת, ההתנגדויות הדתיות הראשונות משמשות אף היום בידי מתנגדי האבולוציה. הרעיון כי מינים משתנים במשך הזמן באמצעות תהליכים טבעיים, וכי מינים שונים חולקים אב קדמון משותף, נדמו כסותרים את מיתוס הבריאה התנ"כי. מסיבה זו, המאמינים בנכונותו של התנ"ך תקפו את הדרוויניזם כ"כפירה". את התאולוגיה הטבעית של ראשית המאה ה-19 ייצגה אנלוגיית השען של ויליאם פיילי, טיעון להוכחת קיומו של אלוהים אשר משמש גם בימינו את תנועת הבריאתנות. הרעיון של איברים אשר התפתחו בהדרגה זכה להתנגדות אף הוא, בצורת שאלות כמו "איזו תועלת יש בחצי כנף?" או "איזו תועלת יש בחצי עין?", אף על פי שהאבולוציה אינה דורשת את קיומה של חצי עין, אלא של עין שיעילותה פחותה בחצי. כיום מקובלת הטענה כי השיפור ההדרגתי הוא ביכולות של האיבר, ולא במבנהו.

התאולוגיה הטבעית כללה (גם לפני פרסום התאוריה של דרווין) קשת רחבה של רעיונות וטיעונים, וכאשר פורסמה התאוריה הופיעו רעיונות של אבולוציה תאיסטית, אשר קיבלו את האבולוציה כגורם משני הפתוח למחקר מדעי, אך המשיכו להחזיק באמונה באלוהים כגורם ראשוני בעל תפקיד כלשהו בהנהגת האבולוציה וביצירת האדם[12]. עמדה זו אומצה על ידי דתות רבות, ביניהן התאולוגיה המודרניסטית של הנצרות אשר רואה את התנ"ך כיצירה אנושית ואת סיפוריו כאלגוריות. עם זאת, בשנות ה-20 של המאה ה-20 הנצרות הפונדמנטליסטית בארצות הברית הפכה את הטיעונים הליטרליסטים (דוגלים בפירוש מילולי) שלהם נגד התאולוגיה המודרניסטית להתנגדות להוראת האבולוציה. הגורמים לכך היו החששות כי מה שהם הגדירו כ"דרוויניזם" הוא שהוביל למיליטריזם הגרמני, והיווה איום על הדת והמוסר המסורתיים. התנגדות זו התפתחה בסופו של דבר למחלוקת הבריאתנות-אבולוציה, אשר אופיינה בעיקר בהתנגדות של הפונדמנטליסטים והאוונגליסטים להוראת האבולוציה בבתי-הספר הציבוריים. ההתנגדויות הראשונות פסלו את האבולוציה משום שהיא סותרת לכאורה את התנ"ך, אך טיעון זה הפך חסר תוקף כאשר בית המשפט העליון של ארצות הברית פסק בשנת 1968, במשפט "אפרסון נגד מדינת ארקנסו", כי מניעת הוראת האבולוציה מטעמים דתיים מפרה את סעיף "הפרדת הדת מהמדינה" בתיקון הראשון לחוקת ארצות הברית. [13]

בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20, כתוצאה מהחזרת תורת האבולוציה לתוכניות הלימודים בבתי הספר בארצות הברית, החלו להישמע התנגדויות מורכבות יותר לתורה זו. נטען נגדה כי היא איננה מדעית, כי הוראת האבולוציה מפרה את חופש הדת שלהם, ואף כי קבלת הסינתזה האבולוציונית המודרנית היא השקפה דתית - ולעומתה, לאמונה באלוהים קיים יסוד מדעי. הבריאתנים ביקשו להשתמש בעקרונות ההגינות הדמוקרטים, בטענה כי האבולוציה שנויה במחלוקת, ולכן בשיעורי המדע יש ללמד על קיומה של המחלוקת - ולתת לתלמידים להחליט בעצמם במה להאמין. ההתנגדויות האלה לתורת האבולוציה הגיעו לשיאן בשנות ה-90 של המאה ה-20 בהובלת תנועת התכנון התבוני, אשר צברה תמיכה ציבורית רחבה בארצות הברית. [14]

[עריכה] לקריאה נוספת

  • Philip Kitcher 1982 Abusing Science: The Case Against Creationism. Cambridge: The MIT Press
  • Coleman, Simon; Leslie Carlin (2004). The Cultures of Creationism : Antievolution in English-speaking Countries. Burlington, Vermont: Ashgate, 195. ISBN 075460912X. 
  • Isaak, Mark (2005). The Counter-Creationism Handbook. Westport, Connecticut: Greenwood Press, 330. ISBN 031333305X. 
  • Rennie J (July 2002). "15 answers to creationist nonsense" (PDF). Sci. Am. 287 (1): 78–85. PMID 12085506. 

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ Johnston, Ian C. (1999). Section Three: The Origins of Evolutionary Theory. . . . And Still We Evolve. Liberal Studies Department, Malaspina University College. אוחזר ב־2007-07-25.
  2. ^ van Wyhe, John (2002-7). Charles Darwin: gentleman naturalist: A biographical sketch. The Complete Work of Charles Darwin Online. University of Cambridge. אוחזר ב־2007-07-25.
  3. ^ Numbers, Ronald (November 30, 2006). The Creationists: From Scientific Creationism to Intelligent Design, Expanded Edition. Harvard University Press, 624 pages. ISBN 0674023390. 
  4. ^ Godfrey, Laurie R. Scientists Confront Creationism. Pg 8. W. W. Norton & Company (1984). ISBN 0393301540.
  5. ^ D'Souza, Dinesh. What's So Great about Christianity. Pg 144. Regnery Publishing (2007). ISBN 1596985178.
  6. ^ Emerick, Yahiya. The Complete Idiot's Guide to Islam. Pg 81. Alpha Books (2001). ISBN 0028642333.
  7. ^ Statement on the Teaching of Evolution. American Association for the Advancement of Science (2006). אוחזר ב־2007-03-20.
  8. ^ AboutDarwin.com
  9. ^ Peter J. Bowler (2003). Evolution: The History of an Idea, Third Edition, Completely Revised and Expanded. University of California Press. ISBN 978-0520236936. 
  10. ^ William Overton (judge) (1982). McLean v. Arkansas Board of Education. The TalkOrigins Archive. אוחזר ב־2007-03-24.
  11. ^ Colby, C (1996). Introduction to Evolutionary Biology. The TalkOrigins Archive. אוחזר ב־2007-03-24.
  12. ^ Darwin Correspondence Project - Darwin and design: historical essay. אוחזר ב־2008-09-02.
  13. ^ Scott EC, Matzke NJ (May 2007). "Biological design in science classrooms". Proc. Natl. Acad. Sci. U.S.A. 104 Suppl 1: 8669–76. doi:10.1073/pnas.0701505104. PMID 17494747. PMC:1876445. 
  14. ^ National Science Teachers Association Disappointed About Intelligent Design Comments Made by President Bush. National Science Teachers Association Press (2005). אוחזר ב־2007-03-24.

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא