העננים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Hannaim.jpg

העננים או העננותיוונית: Νεφέλαι) היא קומדיה יוונית שנכתבה על ידי המחזאי היווני אריסטופנס, והוצגה לראשונה בשנת 423 לפנה"ס. מחזה זה לועג לסופיסטים והזרמים הפילוסופיים השונים של אתונה במאה החמישית לפנה"ס. מחזה זה הוא אחד הידועים במחזות אריסטופנס מאחר שהוא מציג את סוקרטס בצורה לא אופיינית.

המחזה נחשב לכישלון בעת שהוצג לראשונה, ולאחר מכן (בין השנים 419 לפנה"ס ל-419 לפנה"ס) שיכתב אותו אריסטופנס, על ידי הוספת קטע בו הוא עצמו מופיע על הבמה ומבקר את הקהל על היעדר חוש ההומור שלו.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת המחזה מתלונן גיבורו, סטרפסיאדס, אזרח אתונאי על התמכרותו של בנו, פאידיפידס, למרוצי סוסים - התמכרות שגרמה לו להיכנס לחובות. סטרפסיאדס מציין כי הוא עצמו גדל בחווה קטנה, ומקלל את נישואיו לאשתו האריסטוקרטית, ילידת העיר אתונה ובעלת הממון הרב, ומקלל את ממונה שהביא להתמכרות בנו. פאידיפידס מסרב למצוא עבודה, ועל כן סטרפסיאדס מחליט ללכת לסוקרטס וללמוד ממנו רטוריקה על מנת שיוכל לשכנע את בנו למצוא עבודה על מנת לשלם את חובותיו.

סטרפסיאדס מגיע אל הפרונטיסטריון - בית ספרו של סוקרטס בו מצויים תלמידיו של סוקרטס. סוקרטס מספר לסטרפסיאדס על "תגליותיו", האבסורדיות בעליל, ובהם - אורך צעדו של פרעוש, והסיבה מדוע זבובים נופחים, ובהמשך מספר לו כי האל "מערבולת" החליף את זאוס וכי העננים (המגולמים במחזה על ידי המקהלה) הם מקור החוכמה האמיתי. סטרפסיאדס בא לביתו של סוקרטס ומגלה כי סוקרטס נאלץ לגנוב אוכל מבית הספר ללחימה הסמוך כדי להאכיל את תלמידיו, ואף גונב את כל בגדיו של סטרפסיאדס לאחר שהתייאש מהניסיון ללמד אותו.

בשובו לביתו מספר סטרפסיאדס לבנו את כל מה שלמד, ושולח אותו ללמוד אצל סוקרטס. כאשר פאידיפידס מגיע לבית הספר הוא רואה ריב בין "קרייטון ("הנכון", "החזק") לבין "אטון" ("שאינו נכון" - וגם "החלש"), אלגוריה לפרוטגורס שטען כי רטוריקן טוב יכול להפוך טיעון חלש לחזק וצודק - קביעה ששימשה בסיס לדעותיהם של הסופיסטים. קרייטון מסביר לפאידיפידס מדוע הוא צריך ללמוד את הלוגיקה הקלאסית ולא את שיטות הלימוד החדשות, ואילו אטון מנסה לשכנע אותו ללמוד בשיטות הלימוד החדשות (ובדרך מעליב את הקהל).

פאידיפידס מסכים ללמוד את הלוגיקה החדשה, וסטרפסיאדס לומד כי מטרת העננים ללמד את בני האנוש שיעור בענווה, ולפחד מהאלים.

סטרפסיאדס הולך לבנו לראות מה למד, ומגלה כי פאידיפידס מצא פרצה בחוק שמאפשרת לו להתחמק מתשלום חובותיו, אולם הוא מפסיק לתת כבוד לאביו, ואף מראה לוגית כי לבן מותר להכות את אביו מבחינה מוסרית. סטרפסיאדס מקבל את המכה מבלי להתלונן, אולם כאשר פאידיפידס מציע להכות את אמו, מתעצבן סטרפסיאדס על שיטות הלימוד של סוקרטס, ולאחר שהוא מתייעץ עם פסל אפולון הוא שורף את בית ספרו של סוקרטס, וסוקרטס ותלמידיו נחנקים מהעשן.

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהמלומדים סבורים כי המחזה היווה אחד הגורמים ליחס הציבורי השלילי כנגד סוקרטס שהוביל לבסוף להוצאתו להורג. הצגתו של סוקרטס כסופיסט חמדן נוגדת את תיאורו כפי שהוא מופיע בכתבים אחרים מהעת העתיקה. על פי תיאורים אלה, אף שסוקרטס לימד לוגיקה, הוא מעולם לא דרש תשלום עבור ההוראה, ואף תקף סופיסטים אחרים על העדר המוסריות של תורותיהם.

במהלך משפטו ציטט סוקרטס את המחזה, דבר שממנו ניתן להסיק כי לא נעלב מתיאורו השלילי במחזה, וכן יש תיאור לפיו אף נכח בהופעת הבכורה של הקומדיה, ואף עמד ונופף לקהל בסיום המחזה.

יתר על כן, ספרו של אפלטון "המשתה" (שהינו סיפור דמיוני אולם הדמויות בו אמיתיות), שנכתב לאחר הצגת המחזה, מציג את סוקרטס ואריסטופנס כחברים.

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המחזה תורגם לראשונה לעברית בידי יצחק זילברשלג בשנת 1967 בהוצאת מסדה.
  • תורגם בשנית בשנת 2001 על ידי זיוה כספי והוצא לאור בשם "העננות" בהוצאת מאגנס.

תרגומים לאנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


מחזות אריסטופנס
האכארנים - הפרשים - העננים - הצרעות - השלום - הציפורים - ליסיסטרטה - חג הנשים - הצפרדעים - מהפכת הנשים - פלוטוס Aristophanes - Project Gutenberg eText 12788.png