הפיגוע במגדלי התאומים (1993)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מגדלי התאומים

הפיגוע במגדלי התאומים ב-1993 היה הניסיון הראשון למוטט את מגדלי התאומים, אשר התרחש ב-26 בפברואר 1993 בחניון התת-קרקעי של המגדלים שבמרכז הסחר העולמי בניו יורק. הפיגוע בוצע על ידי חבורה איסלאמית קיצונית שבראשה עמד הטרוריסט רמזי יוסוף, איש ארגון אל-קאעידה של אוסאמה בן-לאדן. נהרגו בו 6 אנשים, ומעל 1,000 נפצעו.

על פי עדות אחד השותפים לפיגוע, הפיגוע נועד לפגוע בעיקר ביהודים, כשלצדו נבחן פיצוץ שכונות יהודיות כויליאמסבורג[1]. יוסוף מצא אחר כך מחסה אצל אוסאמה בן לאדן.

לפני הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמזי יוסוף, כווייתי-פקיסטני, החל לתכנן את הפיגוע בשנת 1991, וקיבל עצות ומימון מדודו, חאלד שיח' מוחמד, בכיר בארגון אל-קאעידה הנחשב למוח שמאחורי פיגועי 11 בספטמבר. על פי עדות אחד השותפים לפיגוע, כוונת המפגעים הייתה לפגוע ביהודים, ובתחילה הם חיפשו יעדים לפיגוע בשכונות יהודיות בברוקלין [1]. אולם בהמשך החליט יוסוף לפגוע במגדלי התאומים בהם עבדו יהודים רבים.

באוגוסט 1992, יוסוף ופלסטיני בשם אחמד עג'אג' הגיעו לארצות הברית בטיסה מפקיסטן, כדי להתחיל בהכנות לפיגוע. יוסוף נכנס למדינה עם דרכון עיראקי מזויף, ובנמל התעופה קנדי בניו יורק טען כי הוא נמלט מסדאם חוסיין וביקש מקלט. נקבע לו תאריך לשימוע ובינתיים הוא השתקע בג'רזי סיטי, ניו ג'רזי. שם הוא פגש בשייח' המצרי העיוור עומאר עבדל רחמן, אשר הטיף במסגד בעיר. לאחר שעבדל רחמן, שהיה אחראי על גיוס המחבלים לפיגוע, הציג את יוסוף לאנשים שהיו אמורים לסייע לו, יוסוף החל להרכיב את מטען החבלה שישמש אותו בפיגוע.

הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטען החבלה המאולתר, ששקל כ-600 ק"ג, הורכב בעיקר מאוריאה, ניטרוגליצרין, חומצה גופרתית ובלוני גז מימן. יוסוף הוסיף למטען גם נתרן ציאניד, חומר רעיל ביותר, כדי שאדי הגז יעלו בתעלות האיוורור והמעליות של הבניינים. הוא הכניס את המטען לארבע קופסאות קרטון ושם אותן בתא המטען של מכונית פורד מסחרית שנשכרה שלושה ימים לפני הפיגוע על ידי עוזרו הראשי של רמזי יוסוף, מוחמד סלאמה. יוסוף התכוון להחנות את המכונית בחניון התת-קרקעי של המגדלים, לפוצץ אותה ולגרום להתמוטטות מגדל מספר 1 על מגדל מספר 2.

ב-26 בפברואר 1993, יוסוף הסיע את המכונית לחניון התת-קרקעי שמתחת למגדל מספר 1 והחנה אותה בקומה B-2. הוא הצית את פתיל ההשהייה ונמלט מהמקום. לאחר כ-12 דקות, בשעה 12:17 בצהריים, המכונית התפוצצה וגרמה לשישה הרוגים, 1,040 פצועים, בעיקר משאיפת העשן שהגיע עד לקומה ה-93 בבניינים ונזק עצום לחניון, שהוערך בכחצי מיליארד דולר. שני המגדלים לא קרסו, וגז הציאניד נשרף בעת הפיצוץ ולא גרם לנפגעים. הפיגוע גרם להפסקת החשמל בבניינים, לשיתוק הטלפון לרוב מנהטן התחתית ולפגיעה בשידורי הטלוויזיה באזור.

מעצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירותי הביטחון האמריקניים עצרו את רוב חברי ההתארגנות והם נשפטו ל-240 שנים בכלא:

  • רמזי יוסוף נמלט בטיסה לפקיסטן שם נעצר בפברואר 1995 בבית הארחה של בן לאדן באיסלמבאד. יוסוף הוסגר לארצות הבית ונידון למאסר עולם.
  • מוחמד סלאמה נעצר כאשר הגיע למשרדי חברת ההשכרה "ריידר" ודרש החזר כספי על הרכב, בטענה כי נגנב. בכסף זה התכוון לרכוש את כרטיס הטיסה שלו אל מחוץ לארצות הברית.
  • מחמוד אבו חלימה, נמלט מארצות הברית ומאוחר יותר נעצר במצרים והוסגר לארצות הברית.
  • אחמד עג'אג', שסייע להכנת מטען החבלה, נעצר.
  • נידאל איאד, שסייע ברכישת חומרי הנפץ נעצר.
  • עבדול רחמן יאסין, סייע להכנת המטען ונעצר על ידי ה-FBI, אך שוחרר ולאחר מכן נמלט ועד היום לא נתפס.
  • איאד איסמעיל, אחד החברים בחבורה נעצר.
  • השייח' עומאר עבדל רחמן נעצר גם הוא ונידון למאסר עולם.

בסוף שנות התשעים רמז בן לאדן שפעולתו של יוסוף היא מקור השראה עבורו, והדבר אוזכר בתדריך שנתנו סוכנויות הביטחון לנשיא באוגוסט 2001.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]