התחייה הלאומית הבולגרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הדף הראשון של הספר: "ההיסטוריה של הסלאבים הבולגרים" שמסמל את ראשית התחייה הלאומית הבולגרית

התחייה הלאומית הבולגריתבולגרית: Българско национално възраждане, מכונה גם הרנסאנס הבולגרי) היא תקופה בהיסטוריה של בולגריה שהחלה מהמחצית השנייה של המאה ה-18 והסתיימה לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878) עם הקמת נסיכות בולגריה. בתקופה זו התפתחה הלאומיות הבולגרית והונחו יסודות החינוך, התרבות והאמנות של בולגריה המודרנית.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1422 הוכרעה סופית האימפריה הבולגרית השנייה בידי העות'מאנים. העות'מאנים מיגרו את משפחות האצולה הבולגריות אם על ידי הוצאת בניהן להורג או על ידי הגלייתם. במקביל ובתהליך מתמשך בוצע טרנספר אוכלוסיות מאזור הבלקנים לאזור אסיה הקטנה ובמקביל יושבו ברחבי בולגריה אלפי מוסלמים ממוצא טורקי, חלק ניכר מהם טטרים. הנתונים הדמוגרפיים מעידים על ירידה ניכרת בהיקף האוכלוסייה הנוצרית ועליה ניכרת במספר המוסלמים.‏[1]

החל מהמאה ה-18 איבד בהדרגה השלטון העות'מאני את האחיזה בפועל בבולגריה והיא נוהלה בידי מושלים מושחתים ובעלי אינטרסים כלכליים אישיים. ב-1762, במנזר המצוי על הר אתוס השלימו נזירים בולגרים את כתיבתו של ספר היסטוריה שנקרא: "ההיסטוריה של הסלאבים הבולגרים" שאיגד לתוכו כרוניקות שונות מההיסטוריה הלאומית הבולגרית שקדמה לכיבוש העות'מאני. המשפט המפורסם ביותר מספר זה שהפך לנרטיב הרנסאנס הבולגרי היה: "מדוע הנכם מתביישים במוצאכם הבולגרי?". פרסומו של ספר זה מציין את תחילת עידן התחייה הלאומית הבולגרית ונודעה לו השפעה רבה על האליטה האינטלקטואלית. בהמשך, ובמהלך המאה ה-19 הפך אזור בולגריה לזירת קרבות כחלק מתהליך נסיגתה של האימפריה העות'מאנית ובמקביל, באמצע המאה ידעה אירופה גל לאומני שכונה אביב העמים ותוצאותיו בלווי חולשת העות'מאנים האיצו את ההתעוררות הלאומית הבולגרית לכדי מרד גלוי.

מאפייני העידן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרנסאנס הבולגרי נחלק לשלוש תקופות. הראשונה מתפרשת על פני המאה ה-18, השנייה נמשכה מראשית המאה ה-19 ועד מלחמת קרים והשלישית, שיא עידן התחייה הלאומית התפרשה ממלחמת קרים ועד המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878). התקופה הראשונה התבטאה בעיקר בכתובים ועסקה בהבלטת ההיסטוריה של הישויות הבולגריות העצמאיות של ימי הביניים, תוך יצירת קשר אתנוגרפי והיסטוריוגרפי לתושבי בולגריה במאה ה-18. במהלך התקופה השנייה נבנו כנסיות, מבני ציבור ומבני מגורים בסגנון אדריכלי השונה באופן מובהק מהאדריכלות העות'מאנית, והוא זכה מאוחר יותר לשאת את שם התקופה. התקופה השלישית הייתה הפורה מבין התקופות ובמהלכה התפתחו העיתונות ומערכת החינוך הבולגריים ופורסמו יצירותיהם של סופרים ומשוררים כגון חריסטו בוטב, קלמנט טרנובסקי ואיוואן ואזוב. נוסדו תנועות מהפכניות שדגלו במרד חמוש נגד העות'מאנים ומבין מנהיגיהן וסיל לבסקי וסטפן סטאמבולוב. השלטון העות'מאני רדף את ראשי התנועות המהפכניות וב-1873 הוצא להורג וסיל לבסקי בתלייה. ב-1876 פרץ מרד אפריל הבולגרי שגבה אלפי קורבנות ובאפריל 1877 פרצה המלחמה העות'מאנית-רוסית שהובילה להקמתה של נסיכות בולגריה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קרן, צבי, תקציר ההיסטוריה של בולגריה ויהודיה, באתר "כולנו בולגרים", אתר הבית של יהודי בולגריה .