וולטר קרטר

וולטר קרטר
Walter Carter
לידה	1959 (בן 65 בערך); פאסקוג, רוד איילנד, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
כינוי	"טד", "סלאפ-שוט"
השכלה	האקדמיה הימית של ארצות הברית
השתייכות	צי ארצות הברית
תקופת הפעילות	1981–2019 (כ־38 שנים)
דרגה	תת-אדמירל
תפקידים בשירות
	מפקד נושאת המטוסים קרל וינסון; מפקד קבוצת התקיפה 12; נשיא מכללת המלחמה של הצי; נשיא האקדמיה הימית של ארצות הברית;
פעולות ומבצעים
	מלחמת המפרץ; מבצע כוח מאוחד; מלחמת עיראק; מלחמת אפגניסטן
עיטורים
	מדליית השירות המצוין של הצי; מדליית השירות העילאי של מחלקת ההגנה (2); לגיון ההצטיינות (3); כוכב הארד (2); צלב התעופה המצוינת (עם אות V לאומץ לב); מדליית האוויר (7, כולל פעמיים עם אות V לאומץ לב)

וולטר "טד" א. קרטר ג'וניור (באנגלית: .Walter "Ted" E. Carter Jr) הוא קצין בדימוס בדרגת תת-אדמירל בצי ארצות הברית, בתפקידו האחרון שירת כנשיא האקדמיה הימית של ארצות הברית. לאחר שחרורו מונה לנשיא מערכת האוניברסיטאות של נברסקה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרטר גדל בעיירה פסאקוג שברוד איילנד. אמו הייתה מורה בתיכון ואביו עבד בבית המדינה של מדינת רוד איילנד. כנער הצטיין בענפי ספורט רבים. ב-1977 סיים את לימודיו בתיכון בורילוויל והחל ללמוד באקדמיה הימית של ארצות הברית. בתקופת הלימודים היה חבר נבחרת ההוקי קרח של האקדמיה, ושימש הקפטן שלה בשנתו האחרונה.

התגייס לצי ב-1981 ושנה אחר כך סיים קורס טיס והוכשר כנווט קרב במטוסי F-4 פנטום. הוא זכה לאות הקריאה "סלאפ-שוט" בשל עברו כשחקן הוקי קרח.^[1] ב-1985 סיים הכשרה בבית הספר טיסה קרבית ("טופ גאן") במחזור הפנטום האחרון.^[2] בהמשך שירותו הוכשר כמפעיל מערכות (RIO)‏ במטוסי F-14 טומקט והשתתף במלחמת המפרץ.

ביולי 1997 מונה לסגן מפקד טייסת הקרב 14 של הצי ובנובמבר 1998 מונה למפקדה. הוא הוביל את הטייסת שהוצבה על נושאת המטוסים "תאודור רוזוולט" במהלך "מבצע כוח מאוחד" לתקיפה כוחות הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה במהלך מלחמת קוסובו. הוא הוביל את מבנה התקיפה הראשון של הצי וסך הכל נטל חלק ב-70 גיחות במהלך המבצע. על פועלו עוטר בצלב התעופה המצוינת עם סימון V לאומץ לב.

קרטר שירת כראש מטה כנף הקרב הפסיפית וכעוזר לסגן מפקד פיקוד מרכז של ארצות הברית. הוא פיקד על אוניית העזר "USS Camden" ושימש סגן מפקד נושאת המטוסים "הארי טרומן". באוקטובר 2006 מונה למפקד נושאת המטוסים "קרל וינסון" ושירת בתפקיד עד יולי 2009.^[3] שימש מפקד פיקוד היכולת המשותפות בפיקוד התובלה של ארצות הברית ועמד בראש צוות התכנון למעבר בעת פירוק פיקוד הכוחות השלובים (הפיקוד האטלנטי).

בספטמבר 2011 מונה למפקד קבוצת התקיפה 12 בראשות נושאת המטוסים "אנטרפרייז", ופיקד עליה עד אפריל 2013.^[2]

הוא הוביל את כוח המשימה "RESILIENT" שביצע מחקר בנושא התאבדויות. בעקבות המחקר עמד בראש המשרד שהקים הצי ב-2013 ("21st Century Sailor and Marine)" שמטרתו לספק לאנשי הצי, חיל הנחתים ומשפחותיהם את הכלים הדרושים על מנת להתמודד עם אתגרי המאה ה-21.

ביולי 2013 מונה לנשיא מכללת המלחמה של הצי. במהלך כהונתו הקים במכללה את המרכז למנהיגות ואתיקה. ביולי 2014 קודם לדרגת תת-אדמירל ומונה לנשיא האקדמיה הימית של ארצות הברית. הוא שירת בתפקיד עד פרישתו מהצי ביולי 2019.

במהלך שירותו צבר 6,150 שעות טיסה במטוסי F-4, ‏F/A-18 הורנט, ו-F-14 טומקט. 4,500 שעות הטיסה שלו במטוסי F-14 טומקט מציבים אותו שני בתולדות הצי. הוא השתתף ב-2,016 נחיתות על נושאות מטוסים, שיא לאנשי צוות אוויר, ועשה זאת על 19 נושאות מטוסים שונות, כולל כל 10 נושאות המטוסים מסדרת נימיץ. הוא נטל חלק ב-125 גיחות קרביות בבוסניה, קוסובו, עיראק ואפגניסטן.

קרטר עוטר במדליית השירות המצוין של הצי, פעמיים במדליית השירות העילאי של משרד ההגנה, שלוש פעמיים בלגיון ההצטיינות, בצלב התעופה המצוינת עם סימון V לאומץ לב, בכוכב הארד, פעמיים במדליית האוויר עם אות V וחמש פעמים במדליית האוויר היחידתית. הוא זכה בפרס הצי למנהיגות על שם ג'יימס סטוקדייל ובפרס הצי למנהיגות על שם ג'ון פול ג'ונס והיה בכך לקצין היחיד בתולדות הצי שזכה בשני הפרסים היוקרתיים ביותר שלו. ב-2014 נבחר להיכל התהילה של רוד איילנד.

בינואר 2020 מונה לנשיא מערכת האוניברסיטאות של נברסקה.

קרטר נישא ב-1982 ללינדה והם הורים לשני ילדים.^[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא וולטר קרטר בוויקישיתוף

ביוגרפיה באתר צי ארצות הברית
ביוגרפיה באתר היכל התהילה של רוד איילנד
וולטר קרטר באתר מוזיאון האוויר והחלל הלאומי

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ U.S. Naval Academy’s chief on sexual assault prevention, וושינגטון פוסט, 13 בפברואר 2015
^ ¹ ² Carrier Strike Group 12 Conducts Change of Command, אתר צי ארצות הברית, 16 באפריל 2013
^ נושאת המטוסים קרל וינסון באתר uscarriers.net
^ New Naval Academy superintendent outlines vision, בולטימור סאן, 21 באוגוסט 2014

[1] U.S. Naval Academy’s chief on sexual assault prevention, וושינגטון פוסט, 13 בפברואר 2015

[החלפה-2] ¹ ² Carrier Strike Group 12 Conducts Change of Command, אתר צי ארצות הברית, 16 באפריל 2013

[3] נושאת המטוסים קרל וינסון באתר uscarriers.net

[4] New Naval Academy superintendent outlines vision, בולטימור סאן, 21 באוגוסט 2014

[1]

[2]

[3]

[4]