נשיא אוניברסיטה
נשיא אוניברסיטה הוא תפקיד המהווה את ראש האוניברסיטה.
באוניברסיטה מתקיימות שתי הירארכיות ארגוניות: החלק האקדמי, שבראשו עומד רקטור, והחלק המנהלי, שבראשו עומד מנכ"ל. מעל שני אלה נמצא הנשיא. בחלק מהמדינות, במיוחד מדינות חבר העמים הבריטי, נשיא האוניברסיטה מכונה גם סגן הצ'נסלור, ומעליו ניצבת דמות ייצוגית לגמרי - הצ'נסלור. במדינות אחרות, כמו ארצות הברית, ישנן אוניברסיטאות בהן תפקיד הנשיא מכונה צ'נסלור.
תפקידיו וסמכויותיו [עריכה]
בחלק מהמדינות, למשל אנגליה, סקוטלנד, הודו אירלנד, מלזיה וקנדה, נשיא האוניברסיטה הוא סגן הצ'נסלור ומעליו ניצב הצ'נסלור שתפקידו הוא לגמרי ייצוגי. כך למשל, הצ'נסלור של אוניברסיטת אדינבורו היא אן, הנסיכה המלכותית. במדינות אחרות, כמו אוסטרליה, גרמניה וישראל נשיא האוניברסיטה הוא הדמות הבכירה ביותר בהיררכיה של האוניברסיטה.
באופן כללי, הנשיא אינו עוסק בניהול השוטף של האוניברסיטה, אלא בקידום מיזמים אסטרטגיים, כגון פתיחת מסלולי מחקר ולימוד חדשים, גיוס תורמים המממנים חלק ניכר מתקציב האוניברסיטה וכדומה.
באוניברסיטה העברית, הנשיא חבר מתוקף תפקידו בסינט האוניברסיטה ובוועדה המתמדת שלה, והוא רשאי להשתתף בישיבותיהם ובדיוניהם של כל הרשויות והגופים של האוניברסיטה[1].
היקף סמכויותיו של נשיא האוניברסיטה נמצא לעתים במחלוקת בין חבר הנאמנים המעוניין בסמכויות גדולות לנשיא שיאפשרו גמישות ניהולית, לבין סגל האוניברסיטה הדורש הבאת החלטות לאישורו של הסנאט. בראשית ימיה של האוניברסיטה העברית החזיק יהודה מגנס שכונה אז קנצלר האוניברסיטה בסמכויות ניהוליות רחבות. בשנת 1934 הוקם סנאט לאוניברסיטה[2], ובשנת 1935 הועברו רוב סמכויותיו לסנאט, לרקטור ולדיקנים של הפקולטות השונות ותוארו הומר ל"נשיא"[3]. מחליפו בתפקיד, זליג ברודצקי, התפטר מתפקידו לאחר שלא הצליח לרכז בידיו סמכויות ניהוליות רבות יותר. בשנות ה-50, החזיק בנימין מזר בו זמנית בתפקידי הרקטור והנשיא של האוניברסיטה העברית. סביב תפקיד כפול זה נוצרה מחלוקת, כאשר ותיקי האוניברסיטה דרשו את המשך הצמדת התפקידים, בעוד הצעירים דרשו את הפרדת התפקידים[4][5].
מינוי [עריכה]
בניגוד לרקטור הנבחר על ידי הסנאט, נשיא האוניברסיטה נבחר על ידי חבר הנאמנים של האוניברסיטה, והוא כפוף לחבר הנאמנים, המהווה את "הבעלים" של האוניברסיטה.
קיימת מחלוקת ציבורית האם על נשיא אוניברסיטה להיות איש אקדמיה. תומכי היות הנשיא איש אקדמיה גורסים שתפקיד הנשיא הינו תפקיד ייצוגי ועל האוניברסיטה להיות מיוצגת על ידי אקדמאי מובהק. לעומת זאת, המתנגדים לדרישה שהנשיא יהיה איש אקדמיה גורסים שתפקיד הנשיא הוא קודם כל תפקיד ניהולי ותפקיד של גיוס משאבים ויש לבחור לתפקיד את האדם המתאים ביותר לביצועו[6].
בישראל, רוב נשיאי האוניברסיטאות הם אנשי אקדמיה, אולם היו נשיאים שלא היו אנשי אקדמיה, כמו אליהו אילת שהיה נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים בשנים 1962-1968, עמוס לפידות ועמוס חורב שהיו נשיאי הטכניון ועמוס שפירא שהתמנה בשנת 2012 לנשיא אוניברסיטת חיפה[7].
הערות שוליים [עריכה]
- ^ החוקה והתקנון הכללי של האוניברסיטה, פרק ז': נושאי-משרות, אתר האוניברסיטה העברית
- ^ פתיחת שנת הלימודים באוניברסיטה, דואר היום, 25 באוקטובר 1934
- ^ הנהלת האוניברסיטה העברית ותכנית התפתחותה הקרובה, דבר, 18 בספטמבר 1935
- ^ היום ייבחר הרקטור החדש, דבר, 8 במרץ 1961
- ^ פרופ' יואל רקח נבחר רקטור האוניברסיטה העברית, דבר, 9 במרץ 1961
- ^ המאבק על כתר הנשיאות, דבר, 30 במרץ 1962
- ^ רויטל חובל, ביקורת על מינוי עמוס שפירא לנשיא אוניברסיטת חיפה, באתר הארץ, 1 במרץ 2012
| השכלה גבוהה | ||
|---|---|---|
| תארים אקדמיים |
תואר אקדמי • בוגר אוניברסיטה • תארים מתקדמים • מוסמך אוניברסיטה • דוקטור • פוסט-דוקטורט • דוקטור לשם כבוד |
|
| תפקידים ומקצועות |
סטודנט • סגל אקדמי • רקטור • נשיא • דקאן • פרופסור • מורה מן החוץ • עוזר הוראה ומתרגל • עוזר מחקר |
|
| סוגי מוסדות לימוד | ||
| פקולטות |
אמנות • הנדסה • מדעי החברה • מדעי החיים • מדעי הרוח • מדעים מדויקים • משפטים • ניהול • רפואה |
|
| מושגים נוספים |
אגודת סטודנטים • חופש אקדמי • סילבוס • סמינר • קתדרה • קמפוס • שכר לימוד • תזה • מעונות סטודנטים |
|
| השכלה גבוהה בישראל |
אוניברסיטאות בישראל • מכללות בישראל • מכללות אקדמיות בישראל • מכללות מקצועיות בישראל • המועצה להשכלה גבוהה • המועצה להשכלה גבוהה (יהודה ושומרון) • הוועדה לתכנון ולתקצוב • ועד ראשי האוניברסיטאות • המועצה המתאמת של הסגל האקדמי הבכיר • הפורום המתאם של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות • התאחדות הסטודנטים בישראל • מרכז ארצי לבחינות ולהערכה |
|
