ווקס (מפלגה)
 | |
| מדינה |
ספרד  |
|---|---|
| מייסד |
José Antonio Ortega Lara, סנטיאגו אבסקל, José Luis González Quirós, Ignacio Camuñas Solís |
| מנהיגים |
סנטיאגו אבסקל |
| תקופת הפעילות |
14 בדצמבר 2013 – הווה (10 שנים) |
| אידאולוגיות |
Spanish nationalism, ריכוזיות, ultraconservatism, שמרנות לאומית, ליברליזם כלכלי, Spanish unionism |
| מטה |
Calle del Bambú, Madrid |
| מיקום במפה הפוליטית |
ימין רדיקלי, ימין |
| ארגונים בינלאומיים |
השמרנים והרפורמיסטים האירופים |
| צבעים רשמיים |
ירוק |
| נציגויות בפרלמנטים | |
| קונגרס הנציגים |
52 / 350 |
| הסנאט הספרדי |
3 / 265 |
| הפרלמנט האירופי |
4 / 59 |
|
www | |
  | |
ווקס (בספרדית: Vox, מלטינית "קול") היא מפלגה ימין רדיקלי בספרד. המפלגה הוקמה בשנת 2013 ומונהגת על ידי נשיא המפלגה סנטיאגו אבסקל והמזכ"ל חוויאר אורטגה-סמית'.[1]
המפלגה נכנסה לפרלמנט הספרדי בפעם הראשונה בבחירות הכלליות באפריל 2019. המפלגה הפכה לכוח הפוליטי השלישי במדינה לאחר הבחירות הכלליות בספרד בנובמבר 2019, בהן קיבלה 3.6 מיליון קולות ו-52 מושבים בקונגרס הנציגים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
ווקס נוסדה ב-17 בדצמבר 2013,[2] והושקה בפומבי במסיבת עיתונאים במדריד ב-16 בינואר 2014[3][4] כפילוג ממפלגת העם הספרדית. מצע המפלגה ביקש לשכתב את החוקה מחדש ולבטל את האוטונומיה האזורית והפרלמנטים. וידאל-קוואדרס נבחר ליו"ר הראשון במרץ 2014.[5][7]
המימון הראשוני, כ-972,000 אירו, הגיע מהעברות כספים פרטניות של תומכי המוג'אהדין ח'לק.[8][9]
ווקס התמודדה לראשונה בבחירות לאירופה ב-2014, אך היא לא הצליחה לזכות במושב בפרלמנט האירופי ומועמדה המוביל אלחו וידאל-קואדרס רוקה נותר בחוץ.
בספטמבר 2014 המפלגה בחרה בסנטיאגו אבסקל, אחד המייסדים, לנשיא החדש. ואת איבן אספינוזה דה לוס מונטרוס, למזכיר הכללי. בנוסף, נבחר ועד בן 11 חברים.
המפלגה השתתפה בבחירות 2015 ו-2016, אך קיבלה רק 0.23% ו-0.20% מהקולות בהתאמה.
לאחר משאל העם על עצמאות קטלוניה בשנת 2017 ותחילתו של משבר חוקתי בספרד, ווקס בחרה שלא להשתתף בבחירות האזוריות בקטאלוניה באותה השנה.[10] לאחר הכרזת העצמאות הקטלאנית תבעה המפלגה את הפרלמנט הקטלוני וכמה פוליטיקאים עצמאיים מהאזור.[11] בתקופה זו גדל מספר חבריה ב-20% בארבעים יום בלבד.[12]
בסתיו 2018 ווקס הצליחה בבחירות האזוריות לשלוח מספר נציגים לפרלמנטים המקומיים.[13][14][15] במקביל מועמד מטעם המפלגה נבחר לראשונה לסנאט הספרדי.[16]
בבחירות הכלליות באפריל 2019 השיגה המפלגה 10.26% מהקולות, ונכנסה לקונגרס הצירים לראשונה בתולדותיה.[17] מאוחר יותר, נכנסו נציגי המפלגה בפעם הראשונה לפרלמנט האירופי עם 6.2% מהקולות. לאחר בחירות אלה הצטרפה המפלגה לקבוצת השמרנים והרפורמים האירופיים. בבחירות הכלליות השניות באותה השנה ווקס הגיעה למקום השלישי והגדילה את מספר נציגיה מ-24 ל-52.[18] זו הייתה המפלגה הפופולרית ביותר במורסיה והעיר האוטונומית סאוטה.[19]
באוקטובר 2020 הגישה הקבוצה הפרלמנטרית של ווקס בקונגרס הצירים הצעת אי אמון נגד ראש הממשלה המכהן פדרו סאנצ'ז, והעמידה את סנטיאגו אבאסקל כמועמד חלופי.[20] ההצעה כשלה לאחר שרק נציגי ווקס תמכו בה.[21]
בתקופת הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2020 ווקס תמכה באופן מלא במועמדותו של הנשיא הרפובליקני דונלד טראמפ,[22] ואף הצהירה כי המועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן הוא "המועמד המועדף על אל פאיס, פודמוס, ניקולאס מדורו, סין, איראן ופדופילים ברחבי העולם".[23] לאחר פרסום התוצאות והפסדו של טראמפ, סירבה ווקס להכיר בניצחונו של ביידן.[24]
אידאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ווקס נחשבת למפלגת ימין רדיקלי.[25][26] שלא כמו מפלגות ימין רדיקליות אירופיות אחרות, השיח המפלגתי נשען יחסית פחות על פופוליזם ויותר על לאומנות.[27] האידאולוגיה משלבת לאומיות ונטיביזם עם חזון סמכותני של החברה,[25] ומתנגד למה שהמפלגה מכנה "פמיניזם של השמאל רדיקלי" המעדיף נורמות מגדריות "מסורתיות".[28] סדר היום הכלכלי שלה נחשב כ"נאו-ליברלי".[25] המפלגה תומכת בישראל ומתנגדת להסכם הגרעין עם איראן.[29] ראש אגף קשרי החוץ בליכוד, אלי חזן, נפגש עם נציגי המפלגה מספר פעמים ותיאר אותה כמפלגה אחות של הליכוד.[30][31] עם זאת, הקהילה היהודית בספרד מחתה על תמיכתו במפלגה, מכיוון שיש לה סממנים ניאו-נאציים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ווקס (בספרדית)
ווקס, ברשת החברתית פייסבוק
ווקס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ווקס, ביישום טלגרם
ווקס, ברשת החברתית אינסטגרם
ווקס, סרטונים בערוץ היוטיוב
ווקס, ערוץ באתר Twitch.tv
ווקס, באתר פליקר
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "VOX elige por tercera vez a Santiago Abascal como su presidente". Europa Press. 10 במרץ 2018. נבדק ב-9 באפריל 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Política de privacidad de VOX España". voxespana.es/aviso-legal (בספרדית). Aviso Legal. אורכב מ-המקור ב-17 ביולי 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Quintero, L.F.; Alonsof, Mariano (14 בינואר 2014). "Nace Vox, el partido político de Santiago Abascal y Ortega Lara". Libertad Digital. נבדק ב-16 במרץ 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ O'Leary, Elisabeth (16 בינואר 2014). "Spanish ruling party rebels launch new conservative party". Reuters (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-18 באפריל 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Vox elige a Vidal-Quadras como su primer presidente". Crónica Global. 8 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Las caras y los apoyos de Vox". El Periódico. 1 בנובמבר 2018.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Vidal Quadras later left the party after the political failure at the European election and his inability to impose his stances in the party. He would argue in 2018 that the party shifted from a "liberal conservative, Europeanist, and reformist" proposal (represented by himself), to a "Nationalist, revisionist, euroesceptic and confessional" one.[6]
- ^ Casals, Xavier (1 באפריל 2019). "Catalunya i 'la España viva' de Vox". Política&Prosa (5).
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Jannessari, Sohail; Loucaides, Darren (27 באפריל 2019). "Spain's Vox Party Hates Muslims—Except the Ones Who Fund It". Foreign Policy.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Paradinas, Marcos (3 בנובמבר 2017). "VOX: "El 21D es fruto de un pacto oculto entre Rajoy y los golpistas"". elplural.com (בספרדית). נבדק ב-18 באפריל 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ García, Jesús (11 באוקטובר 2017). "El TSJ catalán admite la querella de Vox por rebelión contra Puigdemont". El País (בספרדית). נבדק ב-30 באוגוסט 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "La afiliación al partido ultraderechista VOX aumenta un 20% en 40 días". Público (בEuropean Spanish). נבדק ב-18 באפריל 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Los ex 'populares' Juan Antonio Morales y Antonio Pozo se incorporan a Vox". Región Digital (בEuropean Spanish). 10 בספטמבר 2018. נבדק ב-19 בנובמבר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Turnbull-Dugarte 2019, pp. 1–2.
- ^ "Spain far-right Vox party gains foothold in Andalusia election". BBC News. 3 בדצמבר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "¿Quién es Francisco José Alcaraz, el primer senador de Vox?". 20 Minutos (בספרדית). 19 בפברואר 2019. נבדק ב-21 בפברואר 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Vox enters Congress for the first time but falls short of expectations in elpais.com
- ^ Jones, Sam (11 בנובמבר 2019). "Spain election: grand coalition ruled out as far-right Vox surges". The Guardian. נבדק ב-11 בנובמבר 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Vox gana las elecciones en Murcia y Ceuta". El Plural (בספרדית). 10 בנובמבר 2019. נבדק ב-14 בדצמבר 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Hermida, Xosé (2020-10-21). "Vox's motion of no confidence against the government: what you need to know about the two-day debate". EL PAÍS (באנגלית). נבדק ב-2020-10-22.
- ^ "La moción de censura de Vox fracasa con 298 'no', 52 'sí' y un Gobierno respaldado por la mayoría". La Sexta. 22 באוקטובר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Vox se entrega al trumpismo". ABC. נבדק ב-14 בדצמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Labrados, Fernando (23 בנובמבר 2020). "¿Qué es QAnon?". EFE. נבדק ב-14 בדצמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Vox se niega a reconocer la derrota de Trump y aún no considera vencedor a Biden". 20 Minutos. נבדק ב-14 בדצמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Ferreira 2019, p. 73.
- ^ Turnbull-Dugarte 2019.
- ^ Ferreira 2019, p. 73 & 90 "a diferencia de muchos de sus homólogos en Europa, el populismo está muy poco presente en su discurso;" (...) "Su retórica es mucho más nacionalista que populista"
- ^ Turnbull-Dugarte, Rama & Santana 2020, p. 3"advocates for the protection of traditional gender norms whilst protesting against what it pens as radical left-wing feminism "
- ^ דמיאן פצ'טר, "לספרד ולישראל יש איומים משותפים", באתר ישראל היום, 18 ביוני 2021
- ^ אריק בנדר, בכיר בליכוד צייץ בעד מפלגת הימין הקיצוני בספרד - ומיהר למחוק, באתר מעריב אונליין, 27 באפריל 2019
- ^ איתמר אייכנר, בכיר בליכוד הביע תמיכה במפלגת ימין קיצוני בספרד - והתנצל, באתר ynet, 27 באפריל 2019