ויולטה פארה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ויולטה פארה

ויולטה פארה (Violetta Parra; נולדה ב-4 באוקטובר 1917 בסן קרלוס, כ-100 ק"מ צפונית-מזרחית לקונספסיון, נפטרה ב-5 בפברואר 1967 בסנטיאגו דה צ'ילה) הייתה מוזיקאית, זמרת ואומנית צ'יליאנית.

חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביה של ויולטה היה מורה למוזיקה, מאמה היא קיבלה את המורשת של שירי העם הצ'ילאניים. את ילדותה היא בילתה בכפר בעוני, יחד עם שמונה אחים ואחיות. אחד האחים שלה הוא המתמטיקאי והמשורר ניקאנור פארה, אח אחר הוא רוברטו פארה, "El tío Roberto", זמר ומלחין.
ויולטה החלה להלחין כבר בגיל 12, והחלה ללמוד הוראה בסנטיאגו. בתקופה זו היא הלחינה יצירות בסגנון בולרו, קורידו וטונאדה והופיעה במקומות שונים.
בשנת 1938 היא התחתנה עם לואיס סרסדה. מנישואין אלה נולדו שני המוזיקאים איסבל פארה ואנחל פארה. בשנת 1954 היא נסעה לפולין ולברית המועצות, ולבסוף חיה שנתיים בפריז. שם היא הקליטה את שיריה ונפגשה עם הרבה אומנים, עד שחזרה לצ'ילה. ב1958 היא החלה ליצור יצירות אומנות והחלה ללמד מוזיקה ואומנות ברחבי המדינה.
בשנת 1961 היא נסעה יחד עם שני ילדיה לארגנטינה, ומשם לפינלנד, שם השתתפה בפסטיבל הנוער של הפדרציה העולמית של הנוער הדמוקרטי שמתקיים כל שנתיים או שלוש. בעקבות נסיעה זו היא נשארה שוב למשך שלוש שנים בצרפת.
בשנת 1965 היא נסעה לשווייץ וצילמה סרט דוקומנטארי על יצירתה, ואז חזרה לצ'ילה ופתחה יחד עם שני ילדיה את מרכז התרבות ב-La Reina, רובע מזרחי בסנטיאגו. שם הכיר אותה ויקטור חרה והושפע ממנה. במרכז התרבות עצמו היא שמה קץ לחייה, כנראה בהשפעת האהבה שלה לג'ילבאר פאבר, חלילן שווייצרי.

יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרומתה העיקרית של ויולטה פארה היא אוסף המוזיקה העממית של צ'ילה, שהיווה בסיס לנואבה קנסיון, תנועת המוזיקה החדשה בצ'ילה ובדרום-אמריקה בכלל. השיר Gracias A La Vida ("תודה לחיים"), שמוכר בעיקר דרך הביצוע של מרסדס סוסה, הוא השיר האחרון שכתבה לפני שהתאבדה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]