אקורדיון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אקורדיון
נגן אקורדיון

אקורדיוןעברית: מַפּוּחוֹן, לעתים גרמושקה) הוא כלי נגינה ממשפחת כלי המפוח. האקורדיון מורכב ממפוח המחובר לשתי מסגרות מלבניות; הצליל מופק על ידי מתיחת או כיווץ המפוח על ידי הנגן. זרם האוויר שנוצר בעת הפעלת המפוח מרטיט לשוניות מתכת המפיקות את הצליל (הלשוניות מקובעות בקצה אחד וחופשיות בקצה השני, כמו סרגל המוחזק בקצה שולחן כך שחלקו באוויר).

לאקורדיון קבוצת כפתורים (מקלדת) בכל צד. בסוג המוכר ביותר של אקורדיונים, הכפתורים המופעלים ביד ימין של הנגן נראים כמקלדת פסנתר והטונליות שלה זהה לזו של הפסנתר. הכפתורים המופעלים ביד שמאל משמשים כליווי בדרך כלל. שתי השורות האורכיות הקרובות למפוח מפיקות צליל בס מלווה. הטונליות שלהן מושתתת על מעגל קווינטות עם עליה בכיוון מעלה, לאורך השורה. בשלשת השורות האורכיות הבאות, כל כפתור מפיק צליל אקורד. הכפתור הסמוך לכפתור הבס הוא אקורד המז'ור, כפתור אחריו בשורה הרחבית - מינור ואחריו ספט-אקורד. באקורדיונים גדולים יותר, קיימת שורה אורכית נוספת בה הכפתורים מפיקים אקורד ספט-מוקטן. גם כפתורי האקורדים בנויים במעגל קווינטות כלפי מעלה, כל שורה רחבית והבס שלה. הן במקלדת "הפסנתרנית" והן במקלדת הליווי, ישנם רגיסטרים לגיוון הצלילים. פעולת הרגיסטרים מבוססת על הפרדה או צירוף של מערכות הלשוניות של הטונים השונים, בדומה לעוגב והרמוניום. באקורדיונים משוכללים - קיימות 4 מערכות של לשוניות במקלדת הימנית, 3 אוקטבות ומערכת נוספת של צליל "מזויף" על מנת להשיג אפקט ויברציה בצירוף עם לשונית של הצליל המכוון ה"נכון".צליל זה אפייני במוזיקה העממית האירית וכן במוזט הצרפתי. במקלדת הליווי, עקרון הרגיסטרים דומה. האוקטבות הגבוהות יותר מאפשרות להרחיב את מגוון הנגינה במקלדת זו לתפקידים מלודיים וסולניים בליווי של מקלדת ימין, ולא רק כליווי בס ואקורדים. גם שם, מםפר מערכות הלשוניות עולה ככל שהכלי משוכלל ומקצועי יותר. בגרסה נוספת של האקורדיון, שתי המקלדות מופעלות באמצעות כפתורים. הטונליות של המקלדת הימנית שונה מזו המסורתית של פסנתר. המנגן מפעיל רב הזמן 4 אצבעות ולעתים רחוקות גם את האגודל. השיטה של רצף הטונים במקלדת הכפתורים מאפשרת הגשמה קלה יותר של מעברים מהירים, מרווחים גדולים ורצפים כרומטיים. כלי נוסף במשפחת האקורדיונים, בנדוניאון, מקורו בארגנטינה, שם נוצרה מוסיקת הטנגו והוא הכלי המייצג אותה. בנדוניאון מורכב משתי מערכות מקלדת כפתורים, אחת בכל צד של המפוח. זרם האוויר מפעיל לשוניות שונות המפקות טונים שונים, בדחיקת המפוח ובמתיחתו. המקלדת המופעלת בידו השמאלית של הנגן, מפיקה טונים בודדים בכל כפתור ועל הנגן להרכיב את האקורדים המתאימים, שלא כמו באקורדיון, שבו כפתורי האקורדים מפיקים אקורדים "מוכנים". אמן הבנדוניאון הארגנטינאי אסטור פיאצולה הביא את אמנות הנגינה מהסוגה העממית לכלל המרחב של אמנות המוסיקה ולאולמות הקונצרטים. באמצעות רמת נגינתו הגבוהה, סיגנונו הייחודי ויצירות שכתב, הוא הציג לעולם המוסיקה את הטנגו הן בלבוש אתני עממי והן בגרסה קלאסית ,עם שיתוף כלים נוספים עד לתזמורת סימפונית.

סיריל דמיאן (Cyril Demian) רשם פטנט על האקורדיון הראשון בשנת 1829 בווינה, אם כי מכשיר דומה הומצא בברלין כמה שנים קודם לכן. מאז עבר האקורדיון שיפורים ותוספות עד למוצר המוכר כיום ושהסבר בסיסי של מבנהו מוזכר לעיל. כיום מיוצרים אקורדיונים בעיקר בארצות אירופה. החברות המובילות במומחיות ייצור הכלי הן ברובן באיטליה. הידועות שבהן: בוגארי, אקסלסיור, ויקטוריה, סקנדלי, סטימו סופרני ופאולו סופראני. חלקן מחלקות את הייצור והשיווק עם ארצות הברית, כדוגמת אקסלסיור ובל. יצרן אקורדיונים גדול נוסף, הונר (Hohner) קיים ופעיל בגרמניה מאז אמצע המאה ה 19. עם הקמתו, ייצר מפוחיות פה בלבד ובהמשך גם אקורדיונים.

נגני האקורדיון משתלבים בביצוע מוסיקה קלאסית, קלאסית קלה, ג'אז ומוסיקה אתנית בכל רחבי העולם, באופן שחוצה תרבויות ומסורות. המוסיקאים הבולטים בעולם בתחום האקורדיון הם רישאר גליאנו בצרפת, גרבסיו מרקוסיניורי רומרו בנאטאלי וג'יאני קוסצ'יה באיטליה, ביביץ' ומילושביץ, בבוסניה וסרביה, הרוואד סוונדסרוד בנורבגיה, פיטר סואבה בארצות הברית, אמיל קרויטור ומריאן מקסיקנו ברומניה טימופיי במולדובה ורבים בברית המועצות לשעבר, שם מסורת האקורדיון היא רבת שנים ובין הנגנים רבים בוגרי אקדמיות למוסיקה, עם קתדרות להתמקצעות באקורדיון. בישראל, מסורת האקורדיון נעה עם השנים בין המוסיקה העממית, ליווי מחולות-עם זמרים ולהקות זמר (כגון הלהקות הצבאיות וממשיכות סיגנונן האזרחיות) ובין ביטויו ככלי מוסיקאלי אמנותי קלאסי ומגוון. עמודי התווך באמנות הנגינה העיבוד והכתיבה לאקורדיון בארץ, הם יהודה אופנהיימר, תובל פטר, יוסף אורג, יאיר רוזנבלום, איתן שפירא, עוזי רוזנבלט, עמי גלעד, ויקטור דרנבוים, אתי תבל, שאול בוסתן ואמיל אייבינדר. חלקם העמידו תלמידים רבים ומבצעים בזכות עצמם. בשנת 1963 חיבר המלחין הישראלי מרק לברי יצירה לאקורדיון בליווי תזמורת סימפונית ("רפסודיה ישראלית") עבור יהודה אופנהיימר. היצירה בוצעה על ידי אופנהיימר בארץ ובאירופה. בשנים האחרונות הוקמה באקדמיה למוסיקה בירושלים, ביזמתו של אמיל אייבינדר, קתדרה למוסיקה עממית וקלאסית בה האקורדיון הוא כלי מוביל. כמו כן, קיימים בארץ מספר הרכבים, חלקם בהשתתפות אקורדיונים וחלקם על טהרת האקורדיון. הבולטים ביניהם הן תזמורת הבוסתנאים בהנהלתו המוזיקלית של מנצחה, אורי חודורוב ותזמורת האקורדיונים של באר שבע אותה ייסד ויקטור דרנבוים וכיום פועלת בניצוחה של אתי תבל.

כיכר האקרדיון בראש העין

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אקורדיון בוויקישיתוף
P music.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.