ויליאם ר. היגינס

ויליאם ריצ'רד היגינס
William Richard Higgins

לידה	15 בינואר 1945 דנוויל, ארצות הברית
נרצח	6 ביולי 1990 (בגיל 45) לבנון
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת מיאמי Southern High School
השתייכות	חיל הנחתים של ארצות הברית
דרגה	קולונל
פעולות ומבצעים
מלחמת וייטנאם
עיטורים
כוכב הארד לב הארגמן לגיון ההצטיינות של ארצות הברית בדרגת לגיונר מדליית האזרחים הנשיאותית

ויליאם ריצ'רד היגינס (באנגלית: William Richard Higgins;‏ 15 בינואר 1945 - הוכרז כמת ב-6 ביולי 1990) היה קולונל בחיל הנחתים של ארצות הברית. נחטף על ידי חזבאללה בעת שירותו בלבנון בכוח האו"ם, הוחזק בשבי, עונה ונרצח בידי שוביו.

ביוגרפיה

ויליאם היגינס נולד בדנוויל, קנטקי. למד לתואר ראשון באוניברסיטת מיאמי באוהיו, והשלים תואר שני באוניברסיטת אובורן.

בשנת 1968 השתתף במלחמת וייטנאם, בדרגת לוטננט, במסגרת הדיוויזיה הימית השלישית של חיל הנחתים. בשנת 1969, עם שובו, שירת במפקדת הכוחות הימיים בלואיוויל, קנטקי.

בשנת 1972 חזר לווייטנאם, והשתתף בלחימה כמפקד יחידת רובאים של המארינס עד 1973. בין השנים 1973–1977 שירת היגינס כקצין בבית הספר לקצינים בבסיס חיל הנחתים קוונטיקו שבווירג'יניה. בשנת 1980 השלים את לימודיו במכללה לפיקוד ומטה בבסיס מקסוול של חיל האוויר האמריקאי. בין השנים 1981–1987 שירת היגינס במחלקת ההגנה.

בשנת 1987 עבר לשרת כסגן מפקד מטה האו"ם לפיקוח על שביתת הנשק בדרום לבנון (UNTSO)

היגינס הועלה לדרגת קולונל בשנת 1989, בעת שהותו בשבי.

חטיפתו ורציחתו

ב-17 בפברואר 1988 נפגש היגינס, במסגרת תפקידו כסגן מפקד ארגון הפיקוח על הפסקת אש של האומות המאוחדות, עם אחד ממנהיגי אמל בצור. לאחר הפגישה נכנס לרכבו ונסע בשיירה של כוח האו"ם על כביש החוף הלבנוני. בשלב מסוים של הנסיעה הבחינו אנשיו בחסרונו – ומיהרו לשוב על עקבותיהם, אך מצאו את הרכב ריק. מאוחר יותר נטל את האחריות על החטיפה ארגון שכינה עצמו בשם "הבריגדות האיסלאמיות המהפכניות", שלמעשה היה מסונף לחזבאללה ופעל בהנהגתו של עימאד מורנייה, מפקדו הצבאי של הארגון. בעקבות החטיפה ביצעו אנשי ארגון אמל מצוד נרחב ואלים אחר החוטפים. המצוד גרם לקרע בין אמל לבין מוסטפא דיראני, שטען כי היגינס הוא מרגל אמריקני.

במהלך תקופת השבי הועבר היגינס למחנה אראק-קרעה, מדרום לביירות, שם נחקר בעינויים קשים.

בחודש יולי 1989 הודיע ארגון חזבאללה כי הוציא להורג בתליה את היגינס בתגובה על חטיפתו של השייח עבד אל-כרים עובייד על ידי צה"ל. הארגון צירף להודעתו סרטון וידאו בו נראתה גופתו התלויה של היגינס.

בתו של היגינס מנישואיו הראשונים, כריסטין, צפתה במקרה בקלטת הווידאו במהלך שידור מבזק חדשות בטלוויזיה, בעת ששהתה עם חבריה במחנה-קיץ. מאוחר יותר העידה כריסטין כי האירוע גרם לה טראומה.

הסרטון נבדק על ידי שרותי הביטחון הישראליים, שהעלו ספקות באשר לאותנטיות שלו. בין היתר נראה היגינס בסרטון כשהוא לבוש במעיל ובבגדי חורף, מה שלא התיישב עם מזג האוויר הקייצי של חודש יולי בלבנון. עם החזרת הגופה לאמריקאים בדצמבר 1991, התגלו חתכי סכין בגרונו - וזו כנראה הייתה סיבת המוות. להערכת החוקרים שבדקו את כל הראיות, היגינס נרצח כבר בחודש דצמבר 1988.

במהלך הקריירה הצבאית שלו ולאחר מותו זכה לעיטורים בהם כוכב הארד, אות לגיון ההצטיינות, לב הארגמן ו-Presidential Citizens Medal. על שמו נקראה משחתת טילים מונחים של הצי האמריקאי.

מעצרים

ב-13 באוגוסט 1989 לכדו כוחות סוריים בביירות את אחד החוטפים, מוחמד ראחאל. ימים ספורים לאחר מכן נלכד חוטף נוסף, מוסטפא חארבי.

החוטפים הובאו למשפט בדמשק ונדונו לתקופות מאסר ממושכות, אך שוחררו במפתיע כעבור זמן קצר.

תביעת הפיצויים

בשנת 2000 הרשיעה השופטת הפדרלית קולין קולאר-קוטלי (Colleen Kollar-Kotelly) את הרפובליקה האיסלמית של איראן באחריות לחטיפתו והריגתו של היגינס, ופסקה פיצויים לאלמנתו בסך 365 מיליון דולר.

תביעה זו התאפשרה בזכות הליך שאישר הקונגרס האמריקאי בשנת 1996, בשם (Foreign Sovereign Immunities Act - (FSIA על-פיו יכולים קורבנות טרור לתבוע פיצויים מממשלות המעניקות חסות למעשי טרור בגין נזקי אותן פעולות.

לקריאה נוספת

• רונן ברגמן, מדינת ישראל תעשה הכל, כנרת, 2011. ע' 176- 179.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ויליאם ר. היגינס בוויקישיתוף

• ויליאם ר. היגינס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)