ויקיפדיה:מזנון/ארכיון 317

דף זה הוא ארכיון של דיונים שהתקיימו במזנון. דיונים חדשים יש לקיים במזנון הנוכחי. אין לערוך דף זה.

---

ארכיון המזנון (האחרון) – המזנון הנוכחי

---

גרוע מכל

השחתות שנעשות ע"י משתמשים רשומים, מתוך הרגל לשחזר אנונימיים, קושי להודות בטעות, 1, 2, 3, והקושי של הקהילה להתערב בויכוח של רשום-אנונימי (לעומת משתמשים רשומים, שם כולם אוהבים להתערב).

עברו 24 שעות מכתיבת הודעה זו ועדיין שום תגובה, לא מימין לא משמאל, לא מפעילים ולא בירוקרטים, לא אליטה ולא נרדפים. בקיצור, כולם כאן על תקן כותבים בפורום חברתי.

מסקנה: משתמשים בוויקיפדיה לא שונים מאנשים מחוץ לה - הם מעדיפים בני אדם על פני מסיכות, והדבר נכון במיוחד כאשר אנונימי עם מסיכה שוחה כמו דג במים המקומיים. לא חייב נרשם, אבל לפחות לא מתלונן. להפנים. • חבר לחיים - אמצו כלב! ‏Ori‏ • PTT‏ 01:06, 20 במרץ 2013 (IST)

מסקנה: חופשית, בערך כמו להיות עם חופשי בארצנו. בלי קשר אלי, לך לא אכפת מההשחתות האלו?, תודה על ההתייחסות.

93.173.88.247 היקר, או אולי אתה מעדיף רק שם פרטי, אז 93 בלבד, כשאדם בא לבג"ץ בידיים לא נקיות או אגב שיהוי, זורקים אותו מכל המדרגות בליווי הוצאות, אפילו שהרשות דפקה אותו; שהרי "אמת ויציב? יציב עדיף". הרשמה אינה כרוכה בהזדהות של ממש משום סוג, אפילו לא מייל. רק שם וירטואלי וסיסמה. לכל משחק יש כללים. אתה יכול להצטרף או לעמוד מהצד. אבל אם אתה עומד מהצד, אל תצפה שיתנו לך לבעוט בכדור. • חבר לחיים - אמצו כלב! ‏Ori‏ • PTT‏ 01:17, 20 במרץ 2013 (IST)

מי דיבר עלי? דיברתי על ויקיפדיה. אני מדבר על כך שפירסמתי כבר בכמה במות על שיחזורים/השחתות של משתמש פלוני ואף אחד לא לקח לתשומת לבו (מלבד אחד שהגיב בדף שיחתו אך לא פעל בנושא). תסתכל עלי כמו מייל אדום לוויקיפדיה. ולגבי הזדהות, ויקיפדיה מוגדרת כחופשית לכל, וזה כולל אנונימיים. אפשר לבקש, להתחנן, לשחד, בשביל שירשמו, אבל כל זמן שהם לא נרשמים, היחס אליהם אמור להיות שווה.

ההבטחה של ויקיפדיה היא "אנציקלופדיה חופשית שכל אחד יכול לערוך" ולא "אנציקלופדיה חופשית שכל אחד יכול לערוך ויתייחסו אל דבריו". ולכן את ההבטחה קיימנו, והתייחסנו אליך כשווה. אני לא רואה בך מייל אדום, וגם לא הזמנתי שום מייל אדום. לא בא לי טוב צירופים של עשר ספרות כחברים לשיחה, ואני מניח שבהיותך דיי ותיק כאן ברור לך מהן הבעיות (הרבות) שיש במעטה האנונימיות, ברגע שהוא חורג מעריכה פה, עריכה שם. אני משוחח עם בני אדם, אמיתיים או וירטואלים, ומי שפונה אלי ורוצה לנהל איתי דיאלוג של ממש, אז יש לי בקשה פרלימינרית ממנו (שאני חורג ממנה כרגע). כנראה שאני לא היחיד. • חבר לחיים - אמצו כלב! ‏Ori‏ • PTT‏ 01:40, 20 במרץ 2013 (IST)

שוב אודה לך על ההתייחסות. היא לא קיימה את ההבטחה, שעה שמשתמש פלוני משחזר כל עריכה אנונימית ברשימת המעקב שלו (אתה יכול לבדוק את זה). לא הזמנת מייל אדום, אבל נניח שהיית הולך ברחוב ורואה גרפיטי על הקיר שכותב בערך פלוני יש השחתה, לא היית הולך לתקן? אני חושב שבשביל זה הוקם מנגנון ה"משוב".

אמרתי לך את דעתי לגבי ההבטחה, ואני אומר לך שוב: אני לא אנהל דיון לגבי איכות עריכותיו של משתמש רשום עם אנונימי שמסרב להרשם. אתה יכול להיות תורם פורה, אבל באותה מידה אתה יכול להיות משתמש שנחסם בעבר, בעל חשבון פתוח עם אותו משתמש רשום או סתם יריב פוליטי. ברשות המיסים יש מלשינון שבו כל אחד יכול לשפוך זבל חופשי, והם מעודדים את זה ומוכנים להקצות לזה משאבים ולבדוק את התוכן. אני לא רשות המיסים. לא מעניין אותי קווי מלשינון, מיילים אדומים או כתובות גרפיטי על קירות. מקווה שעניתי לך על כל התמיהות. ליל מנוחה • חבר לחיים - אמצו כלב! ‏Ori‏ • PTT‏ 02:09, 20 במרץ 2013 (IST)

בקיצור, כמו שפתחתי, לא אנציקלופדיה אלא פורום. השחתות שמתועדות בדיון הזה ועוד דיונים, נשארות בשלהן.

אתה צודק באמרך ששחזור אוטומטי של עריכות אלמונים הוא דבר פסול, ואם יש משתמש שנוהג לעשות זאת אורח קבע הוא מזיק ויש לעצור זאת ולהעמיד אותו על טעות. בדקתי חלק קטן מטענות האלמוני, ולדעתי (וכנראה לדעת עוד כמה אנשים) יש להן רגליים. באמירה שזה ה"גרוע מכל" יש כנראה הפרזה קלה - קל מאד לחשוב על עשרה או חמש מאות דברים יותר גרועים, אבל אין ספק שהבעיה שהאלמוני הצביע עליה אמתית ודורשת טיפול. שאלה לאלמוני: האם נתקלת בעוד רשומים שמבצעים דרך קבע שחזורים שגויים של עריכות אלמונים? תודה - קיפודנחש 07:43, 20 במרץ 2013 (IST)

תודה לך. ה"גרוע מכל" היה תת פיסקה בפיסקה למעלה, שאומר שהשחתות מסוג עעעעע מעצבנות אבל הטיפול בהן קל, לעומת זאת השחתות מסוג שציינתי, אין לי (ולאנונימיים אחרים) כלים להתמודד איתן אחרי שכתבתי למשתמש בדף שיחתו (ומשתמשים רבים ביקרו בו מאז), פירסמתי הפנייה, כתבו לי בדף שיחתי ואשער שחלק מהכותבים עברו על היסטוריית התרומות. יש עוד אנשים שידם קלה על הדק השיחזור, אך בדרך כלל זה מגיע עם תירוץ שאינו מחזיק מים (כמו "מיותר", "לא רלבנטי" ועוד) ולא היה עולה על דעתם לשחזר עריכה כזו של משתמש רשום, אבל אינו שיחזור לשם שיחזור. לא הייתי רוצה שהמשתמש הרשום שתורם הרבה יותר ממני, יפגע, אני רק רוצה שיובהר לו לא לשחזר עריכות מועילות (ואם הוא מסופק שישאיר לאחרים את הטיפול). שוב, תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זכותי לומר על דבר שהוא מיותר ולשחזר. זאת דעתי, ואני פועלת בהתאם לגירסה יציבה. זכותי גם לבטל עריכה שהתוכן בה בגדול הוא נכון, אבל הוא מוכנס בצורה לא קריאה ולא ברורה. אם זה היה משתמש רשום שאני מכירה, הייתי פונה אליו או סומכת על שיקול דעתו. או, לפעמים, פשוט אין לי כוח להיכנס לדיון על כזה עניין. מה אני חייבת לאנונימי אם אני לא מתלהבת מהנוסח שלו?

כמובן, תוכן ראוי אין לשחזר, ואכן יש מקום לתת יותר שימת לב לעריכות של אנונימיים. • צִבְיָה • שיחה • ט' בניסן ה'תשע"ג 12:14, 20 במרץ 2013 (IST)

מבלי להתייחס לדבריך, רק אוסיף, ללא ספק עריכות אנונימיות רבות (ואולי רובן) הן מיותרות או לא אנציקלופדיות, וללא ספק כל משחזר אוטומטי או חצי אוטומטי, משחזר את אלו הגרועות (להבדיל ממי שמשחזר רק כשבטוח שזו השחתה, שיכול לפספס כאלו) ואני מסכים שמשחזרים מסוג זה, עושים גם "עבודת קודש", וגם בשל כך איני רוצה לגרום להרחקתם מהקהילה ויצא שכרי בהפסדי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מבחינתי טוב ששחזורים שגויים יבוטלו, בין אם על ידי משתמשים רשומים ובין אם על ידי משתמשים אנונימיים. אתה רשאי כמובן להישאר אנונימי, אך מכיוון שהרשמה מצריכה רק כינוי וסיסמה, ומכיוון שהיא משפרת בהרבה את התקשורת בין חברי הקהילה, מוטב שתירשם. מעבר לכך, אבקשך לחתום בסיום הודעותיך, גם כאנונימי. תודה על נכונותך לשפר את ויקיפדיה העברית. Virant - שיחה 09:11, 20 במרץ 2013 (IST)

הצעה לפתיחת דיונים בבירורים עם תגובת הנילון

בהמשך להצעתו של קיפודנחש גם אני מעוניין ליישם לקח של הדיון האחרון בבירורים, בו במשך יותר מיממה לא הייתה לפני המתדיינים תגובתה של יעל להאשמות, ובכל זאת הזמן שימש לחיטוט פומבי בחסרונותיה ולפתיחת והקפאת הצבעת מפעילים על חסימתה ללא הגבלת זמן, בדיון בנפח של 68K שהשתרע על פני 115 עריכות, למרות שלא היה ניתן לשלול את האפשרות שהיא עסוקה או לא חשה בטוב ולכן לא התחברה לחשבון במשך יום. לדעתי הדיונים בבירורים יהיו קצרים, ענייניים והוגנים יותר, ואמוציונליים, ספקולטיביים ואסוציאטיביים פחות, אם יפתחו בהצגת התלונה כשלצידה תגובת הנילון. לכן אני מציע שלהבא יוזם הדיון יצטרך לכתוב את תלונתו בדף שיחתו של הנילון ולבקש את תגובתו. לאחר שהתגובה תתקבל ויתאפשרו חילופי דברים נוספים בעקבותיה אם שני הצדדים מעוניינים בכך, המתלונן (אם הוא עדיין מעוניין בבירור פומבי) יפנה לדף הבקשות ממפעילים על מנת שמפעיל שאינו מעורב יוודא שלכל מי שצפוי להיפגע מהבירור ניתנה הזדמנות להגיב, ויעתיק את התלונה, התגובה וחילופי הדברים, כלשונם לדף הבירורים. במקרה של העדר תגובה המפעיל יעתיק את התלונה לבדה, לאחר שחלף זמן מספיק לפי שיקול דעתו, בהתייחס למורכבות התגובה הנדרשת ולשאלה האם הנילון פעיל כרגע במיזם. בברכה, משתמש כבד - 10:08, 14/03/13

בעד. בויקיפדיה האמונה על כתיבה נטרלית תמוה שדיון נפתח בטרם נשמעת עמדת כל הצדדים המעורבים. • ♀♂ • קלאו • שיחה • 10:48, 14 במרץ 2013 (IST)

בעד אך צריך לקבוע זמן ראוי לתגובה ולא לתת את זה לשיקול דעתו של המתלונן. אם הגיעו למצב של תלונות אחד על השני, שיקול דעתו של המתלונן בנושא זה פגום ולכן צריך להחליט מראש מהו זמן תגובה נדרש מינימלי וכמובן שאם המתלונן רוצה להמתין יותר מכך הוא יכול אך "מספיק זמן לפי שיקול דעתו" אינו זמן טוב. -יונה בנדלאק - שיחה 10:50, 14 במרץ 2013 (IST)

הכוונה הייתה לשיקול דעתו של המפעיל. קשה להגדיר מראש זמן אחיד כי לפעמים הבירור דחוף, לפעמים יש תלונה מפלצתית עם 27 סעיפים, ולפעמים הנילון בחופשת ויקי של שבוע מילואים. בברכה, משתמש כבד - 10:57, 14/03/13

אתה שוכח שכל מה שהיה שם מאוד חריג. בדרך כלל המצב הוא שקודם מישוה נחסם לתקופה ארוכה, ואז יש אפשרות לפתוח דיון בשביל לקצר או להאריך את התקופה. פה משום מה המפעילים והבירוקרטים לא חסמו, והדיון התנהל בצורה הפוכה.

בכל מקרה, לא ניתן לעצור את הדיון. ניתן להמתין עם פתיחת ההצבעה. אפשר לקבוע שעם פתיחת הדיון יש להודיע מייד למי שהדיון בעיניינו, ולהמתין למשל 24 שעות עד פתיחת הצבעה. eman • שיחה • ♥ 11:11, 14 במרץ 2013 (IST)

יעל נחסמה לשבועיים לפני תחילת ההצבעה הרשמית, אבל אני לא רואה במה זה קשור להצעה. מובן שבבקשה לקיצור חסימה או כל בירור אחר שאינו תלונה, אין צורך בתגובת הנילון. בברכה, משתמש כבד - 11:19, 14/03/13

זה קרה יותר מיממה אחרי שהדיון נפתח.

וזה משנה, כי תופרים פה חוק לפי מקרה יוצא דופן ביותר. זה טעות. eman • שיחה • ♥ 11:25, 14 במרץ 2013 (IST)

גם זה מקרה יוצא דופן? 21 תגובות בתשע השעות שלקח לנילון להגיב. במרבית התלונות ויקיפדים מתחילים להגיב על התלונה לפני כן, והיו גם מקרים שהמתלונן 'שכח' להודיע לו.

הכלל נתפר לפי עקרונות ההגינות האלמנטרית והחיסכון בזמן ויקי לקהילה, ולא לפי מקרה ספציפי. לא הסברת מהו הנזק בהמתנה לתגובה (רצוי על כוס מים קרים). בברכה, משתמש כבד - 11:38, 14/03/13

מצטרף להצעה. דיי עצבן אותי בזמנו הדוגמה שהביא משתמש כבד, במיוחד הספקולציות שאני שותק מבחירה, ולמותר לציין שבכלל לא הודיע לי אז המתלונן שהוא פתח דיון. בדיון של יעל אני חושב שהייתי היחיד, לפחות בהתחלה, שניסה להזכיר שיש לה גם זכויות כלשהן. לדעתי הזמן המינימלי הוא 72 שעות, ויש להאריכו אם ידוע שהבן אדם בחו"ל או במיל'. ואני מבקש להזכיר לכולם, שמדובר בוויקיפדיה, שהיא אנציקלופדיה וירטואלית. אין כאן אנסים וגם לא רוצחים. ואני מבקש להזכיר לעמנואל שחוק טוב לוקח בחשבון גם מקרים יוצאי דופן (שהרי על איפוק עצמי של האנשים כאן, ברור שאי אפשר לסמוך) • חבר לחיים - אמצו כלב! ‏Ori‏ • PTT‏ 12:45, 14 במרץ 2013 (IST)

ברור שרצוי שזה שמתלוננים נגדו יגיב ויענה לטענות המופנות נגדו, אבל מה נעשה אם הוא בוחר בזכות השתיקה ולא מגיב בדף הבירורים או בדף שיחתו? במקרה זה אין ברירה אלא לקיים את הדיון בלעדיו. בברכה, MathKnight-at-TAU - שיחה 13:02, 14 במרץ 2013 (IST)

בעד רצוי שאף אחד לא יגיב לגופו של עניין או חבר, ובוודאי שלא יצביע, לפני תגובת הצד השני, ואפשר להמתין כמו בהצבעת מחלוקת. אסור שייווצר הרושם שהמשחק מכור ושהחברים גזרו את דינו של החבר, לפני ששמעו את תגובתו. חבר שמתרשם שגזרו את דינו מראש, עלול לוותר על זכותו להגן על עצמו. מי שבעבר פתחו נגדו תלונה בבירורים, יכול להבין טוב יותר עד כה כלל כזה חשוב. אגסי - שיחה 13:04, 14 במרץ 2013 (IST)

מאת', אתה לא מחדש כאן כלום. הכי טוב היה אם הוא היה מגיב אחרי דקה או אפילו לפני דקה. ברור שלא נחכה לו עד סוף הדורות. המטרה של הפוסט כאן היא לקבוע כמה זמן כן נחכה. • חבר לחיים - אמצו כלב! ‏Ori‏ • PTT‏ 13:10, 14 במרץ 2013 (IST)

הצעה

אני מציע, שבכל מקרה בו פותחים דיון בבירורים, פותח הדיון יחוייב להודיע לוויקיפד, שבעניינו נפתח הדיון, על פתיחת הדיון. ההודעה תימסר בדף השיחה של הויקיפד.

• הדיון הכללי בבירורים יפתח לאחר קבלת תגובת מושא הדיון, אך אם התגובה הזאת לא תימסר תוך שלוש יממות לכל היותר ממועד מסירת ההודעה, הדיון יפתח גם ללא תגובתו. במקרים מיוחדים, בהם ידוע על סיבה טובה לעיכוב התגובה, יעוכב הדיון בהתאם.
• הדיון הכללי בבירורים ימשך לפחות שלושה ימים לפני שניתן יהיה לפתוח בהצבעת מפעילים.
• הצבעת מפעילים תימשך שלושה ימים. ליש - שיחה 16:32, 14 במרץ 2013 (IST)

הנוסח הנ"ל מקובל גם עלי, למעט שיש להבהיר שדיון בבירורים שנפתח בניגוד לכללים צפוי למחיקה מיידית. וכמובן, הדיון לא חייב להמשך לפחות שלושה ימים... אני מניח שהכוונה היא שאין לפתוח הצבעת מפעילים לפני שחלפו שלושה ימים מפתיחתו. בברכה, משתמש כבד - 16:02, 14/03/13

כתבתי לפני התנגשות עריכה: לעניות דעתי, הדרישה להודיע בדף השיחה של נשוא התלונה עם פתיחת בירור כבר קיימת (אם טעות בידי ואין דרישה כזו, אז אני תומכת בהוספתה). הדרישה להודיע במייל לא קבילה: יש ויקיפדים שלא יעלה על דעתי לשלוח להם דוא"ל, משום שאיני מוכנה שכתובת הדוא"ל שלי תהיה בידם (בשליחת דוא"ל דרך ויקיפדיה, כתובת הדוא"ל של השולח מופיעה). משמעות ההצעה היא שלא אוכל לפתוח דיון בעניינם. בנוסף, כל משתמש שהחליט לחסום קבלת דוא"ל (וממילא גם אינו יכול לשלוח), לעולם לא יוכל לפתוח דיון. גם הרעיון שמשתמש יוכל לעכב כל דיון בעניינו למשך שלושה ימים, פשוט על ידי הימנעות מתגובה לא נראית לי סבירה. נכון שצריך לנהוג בהגינות ולדאוג גם לזכויות המואשמים, אבל צריך לזכור שמי שפותח דיון בבירורים חש בהרבה מקרים שהוא מותקף או "קרבן", והכללים צריכים להיות הוגנים גם כלפי הצד שחש מותקף. אפשר אולי לדרוש המתנה מסוימת (למרות שגם זה לא טריביאלי), אבל לא שלושה ימים ושלושה לילות בהם מי שחש מותקף נותר חסר סעד. המתנה מסוימת בין פתיחת הדיון לתחילת הדיון בסנקציות היא בהחלט סבירה, אבל לדעתי ההצעה כפי שניסח אותה אריה לא טובה.

להמחשה: נניח שתקפתי בצורה בוטה ואכזרית משתמש X, ו-X פתח דיון בבירורים (תוך הודעה בדף שיחתי). בגלל שבחרתי לא להגיב אף אחד לא יוכל להביע תמיכה ב-X או בי בדף הבירורים. מה לדעתך יקרה? לדעתי מה שיקרה הוא שיתפתח דיון (שמקומו בבירורים) בדף השיחה של X, כשאנשים יבואו להביע תמיכה, ועל הדרך גם להזכיר אילו עוולות נוראיות גרמתי להם. אם במקרה מישהו יחשוב שגם ל-X יש חלק באשמה, אותו אדם גם הוא לא ירצה להמתין שלושה ימים ושלושה לילות, ויצוץ בדף השיחה של X או בדף שיחתי כדי לומר זאת. במלים אחרות, קבלת ההצעה משמעותה שהדיונים המוגלתיים ביותר יתפזרו על מספר לא מבוטל של דפים (לפחות במקרים שנשוא התלונה בוחר לא להגיב), במקום להתנקז למקום הראוי - דף הבירורים. קיפודנחש 16:14, 14 במרץ 2013 (IST)

שכנעת אותי בהסתייגויותיך, ואוסיף שממילא אין דרך לבדוק האם נשלח אימייל. מה דעתך על הצעתי המקורית, שממנה את המפעילים לחסמי דף הבירורים לעניין קבלת תגובת מושא הדיון? בברכה, משתמש כבד - 16:21, 14/03/13

• בעד ההצעה של אריה עם ההסתייגות בעניין המייל. למעשה, המשמעות היא נעילת דף הבירורים בעצם, ואולי זה עדיף. שאנשים יחשבו טוב טוב לפני שהם מטילים סרה בעמית. אחרי שיעמדו בכל התנאים, יוכלו לפנות למפעיל שיפתח את הדף. המקרה של יעל אסור יחזור-ש • חבר לחיים - אמצו כלב! ‏Ori‏ • PTT‏ 16:26, 14 במרץ 2013 (IST)
• בעד כמו אורי. זה מתבקש לאור כללי הצדק הטבעי. ובכלל, 24 שעות זה זמן הולם כדי לתת לבן אדם לנסח את התגובה שלו כמו שצריך ולא לכתוב אותה בשליפה מהמותן, מה שבדרך כלל מוביל להסלמה במצב העניינים. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 16:35, 14 במרץ 2013 (IST)

תיקנתי את ההצעה בהתאם להסתיגויות. קיפודנחש, עניין החיפזון במתן תשובה אינו מתאים לדף הבירורים. אם יש מקרי חירום ואם צריך לנקוט באמצעי אכיפה מידיים, צריך לפנות לדף הבקשות ממפעילים. בברכה. ליש - שיחה 16:35, 14 במרץ 2013 (IST)

הצעה שנייה

אני מבקש לקרוא את ההצעה טוב, ולשים לב מה מותר למשתמש, למשתמש רשום ולמפעיל. המטרה היא להרחיק לחלוטין משתמשים לא רשומים מהפרוצדורה, ולתעל אותם רק לדף בקשות מפעילים:

• "דף הבירורים יהיה נעול לעריכה, ויפתח לאחר פניית משתמש רשום (להלן "המתלונן") אל מפעיל בבקשה שיפתח אותו לעריכה למשתמשים רשומים בלבד, ובלבד שהתקיימו התנאים הבאים:
  • המתלונן פנה אל הנילון בהודעה בדף השיחה שלו, ופירט את כוונתו לפתוח בירור בעניינו, וכן את העילה לבירור באופן המאפשר את התייחסותו של הנילון;
  • התקבלה תגובת הנילון בדף השיחה שלו, או שהודיע כי הוא מסכים לפתיחת הבירור בעניינו, או שהודיע כי אינו מעוניין להגיב.
  • לא נמסרה תגובת הנילון תוך שלוש יממות ממועד מסירת ההודעה בדף שיחתו כאמור, יפתח מפעיל את דף הבירורים לעריכה, אלא אם כן ראה, מטעמים שירשמו בדף השיחה של הנילון, כי קיימת סיבה טובה לעיכוב התגובה.
  • עד לפתיחת דף הבירורים לעריכה, יהיה הדיון בפנייה בדף השיחה של הנילון פתוח בפני המתלונן, הנילון ומפעיל בלבד.
• הדיון בבירור ימשך לפחות שלוש יממות ויהיה פתוח בפני משתמשים רשומים בלבד.
• עם תום שלוש היממות, יוכל מפעיל ליזום הצבעת מפעילים בעניין חסימת הנילון, והצבעה זו תימשך שלוש יממות.
• ראה בירוקרט כי מתקיימת הצבעת מפעילים בדף הבירורים באשר לחסימת הנילון, והודיע הנילון בדף השיחה שלו או בדף הבירורים, כי הוא מסכים לחסימתו, או שהודיע על פרישתו ללא תנאי מעריכה בוויקיפדיה; יפסיק את ההצבעה ויארכב את הדיון, ויחסום את הנילון מעריכה בוויקיפדיה ללא הגבלת זמן.
• עד לפתיחת דף הבירורים לעריכה, ישמש רק האמור בדף השיחה של הנילון, כראיה לעמידה בדרישות הנחיות אלה.
• בכל מחלוקת שתתעורר באשר לשאלת התקיימות התנאים שלעיל, יכריע בירוקרט והחלטתו תהיה סופית.
• אין בהוראות אלה כדי למנוע ממשתמש לפנות בבקשת סעד אחר בעניינו של הנילון, הכל כמתאפשר בדף בקשות מפעילים."

• חבר לחיים - אמצו כלב! ‏Ori‏ • PTT‏ 16:38, 14 במרץ 2013 (IST)

"העילה לבירור" זה מושג אמורפי. צריך להציג בפני מושא הדיון את חומר הראיות וכתב האישום, כלומר את התלונה כפי שתוצג בבירור. בברכה, משתמש כבד - 16:43, 14/03/13

במלא הכבוד לכל משתתפי הדיון אני מבקש ומעיר שלענ"ד מגזימים כאן בטרימינולוגיה המשפטית מה שמסלים מעבר לרצוי ולנצרך את כל התהליך. זה כמעט טרימינולוגיה של הוצאה להורג. אנו לא באמת שופטים, לא בית משפט, לא עו"ד וכדומה. לדבר על חומר ראיות, על נאשמים וכיו"ב זה הגזמה. צריך להיכנס לפרופורציות. אנו קהילת משתמשים אשר מנסה באמצעות כללים קלים, להגיע להתנהלות יעילה והוגנת כמידת האפשר. מקסימום אפשר לדבר כאן על מעין חבר מושבעים וגם זה בעצם תוך השמטת המרכיבים המלאים הנדרשים להתהליך בו בין היתר משפיעים וקובעים בו חבר המושבעים (אשר אף הם מושפעים מאיכות התבטאות הטוענים יותר מאשר מהטענות). מן הראוי שכולנו בתהליך שכזה נתנסח וניגש אליו ביותר ענווה והכרה שאנו לא באמת יודעים את כל המציאות בשלמותה. ולמען האמת אף לא טורחים לעבור על כל פרטי הפרטים של התמונה המלאה. בנוסף, אישית אני סבור שיש לקבוע גם כללי התנסחות מיחודים לדך הבירורים לפיהם יקפידו מאד על התנסחות אינפורמטיבית ועניינית בלבד ללא אפשרות לגלישה להתנסחויות פוגעניות שלא לצורך. למידע אינפורמטיבי יש מספיק משמעות ודי בו כדי להבהיר מה לא בסדר ומה צריך לעשות. מי-נהר - שיחה 20:42, 14 במרץ 2013 (IST)

אין ממש צורך ביותר ממה שכתוב כעת. המטרה הראשונה היא למנוע מצב שאדם בכלל לא יודע או לא יכול להתגונן, בזמן שהעדר נוטף ריר. בבירור עצמו יוכל להוסיף ככל שירצה. • חבר לחיים - אמצו כלב! ‏Ori‏ • PTT‏ 17:08, 14 במרץ 2013 (IST)

אני חושש ששימוש בדף השיחה של מושא התלונה להצגת התלונה עלול ליצור בעיות. בעליו של דף השיחה עלול למחוק את הפנייה או לארכב אותה. המתלוננים מאידך גיסא עלולים לנצל את ההזדמנות לכתיבת התקפות על בעל דף השיחה בדף שלו. לדעתי את התלונה צריך לכתוב בדף הבירורים ובדף השיחה רק להודיע. בברכה. ליש - שיחה 16:54, 14 במרץ 2013 (IST)

לכן הדיון בדף השיחה יהיה פתוח רק למתלונן, לנילון ולמפעיל. כדי שלא נעתיק את השלולית לשם. בנוסף, ברי שכל נסיון של הנילון לפגום בדיון, יסוכל ויחשב, לפחות, כמתן תגובה או כעמידה בדרישת ההמתנה לשלושה ימים. • חבר לחיים - אמצו כלב! ‏Ori‏ • PTT‏ 16:58, 14 במרץ 2013 (IST)

לדעתי כדאי להוסיף עוד תוספת קטנה: המתנה של מספר ימים אולי סבירה במקרים מסוימים (כשנשוא התלונה שרוי במצב שכבוד אנסי כינה "נבצרות"), אבל אם נשוא התלונה ממשיך לערוך בוויקיפדיה (בין אם במרחב הערכים או בדפי שיחה) ומסיבותיו שלו בוחר לא להתייחס לתלונה, לא נרלי סביר שצריך להמתין זמן כה רב. כלומר זמן ההמתנה עליו יוחלט, בין אם שלוש שעות, שלושה ימים או שלושה שבועות, יכול להיות בתוקף רק אם נשוא התלונה לא מבצע עריכות אחרות בוויקיפדיה, כולל כאלמוני או בשם משתמש אלטרנטיבי. קיפודנחש 17:11, 14 במרץ 2013 (IST)

אין קשר. מותר לאדם לערוך ותוך כדי זה להתייעץ ולחשוב. מגיע לו שידע שיש לו שלושה ימים להתנסח ולהגיב. • חבר לחיים - אמצו כלב! ‏Ori‏ • PTT‏ 17:12, 14 במרץ 2013 (IST)

הוא לא יכול לנסח את תגובתו כל עוד נוסח התלונה (עם הבדלי גרסאות וציטוטים שאולי סולפו וכו') אינם לפניו. בברכה, משתמש כבד - 20:14, 14/03/13

ככלל אני בעד הצעתו וגישתו של Ori. ברצוני להעיר בשלב זה רק שענ"ד אין להתייחס להודעת פרישה של ויקיפד כפרישה מאחר ויכול להיות שהוא החליט זו ברגע של חולשה, ייאוש, דיכאון וכדומה בגלל שהצליחו להעכיר את רוחו כך שאין לו את הרצון או הכוח להילחם על צדקתו/חפותו זכויותיו וכדומה. מי-נהר - שיחה 20:53, 14 במרץ 2013 (IST)

בנוגע למשך זמן הדיון בבירורים

כידוע כל הכותבים כאן נמצאים בהתנדבות. אני סבור שאם כל הרצון הטוב לתקתק ולסיים עניינים זה לא סביר ולא הוגן לדבר על פרק הזמן של שלושה ימים. לפחות לא במקרה של חסימה ללא הגבלת זמן.

א. נושא כזה משמעותי אינו ענין שמחווים בו דיעה כלאחר יד. זה דורש ואמור לדרוש התבוננות, הקשבה בחינה שיקול דעת, התנסחות, דיון ... לא לכולם יש את הפנאי הדרוש לכך בכל יום. וכאן הכל יום הוא ימים שונים לאנשים שונים שהקשר בין דבריהם אחד לשני רלוונטים. ואני מדבר כעת על הקהילה והמפעילים שעליהם לקחת חלק בבירור.

ב. בויקיפדיה דומני שכל תהליך הוא לפחות שבוע. זה בין היתר גם בגלל הקטע של שבת חג וכיו"ב כך שאיך שלא יפול תאריך התחלת התהליך, יהיה מספיק זמן לכולם. לא במקרה קבעו שבוע לכל הפחות כי באמת אנשים יכולים בדיוק לא להיות זמינים ופנויים לויקיפדיה כמה ימים מסיבות אישיות למיניהם ובכללן מצבם הבריאותי.

ג. ומה הסיכון בלחכות עוד כמה ימים ? הרי ערכים בעייתים יכולים לקבל הגנה. בעלי הרשאה יכולים לקבל הורדה זמנית של הרשאותיהם עד לתום הבירור. ואם תאמרו כדי לזרז את סיום התהליך הלא נעים ומעכיר אוירה זה, ובכן ראו מה כתבתי כאן על כך.

ד.אני קורא לקבוע שגם תהליך זה משלב פתיחת דף הבירורים יהיה שבוע. לפחות במקרה של חסימה ללא הגבלת זמן. ואין מן הנמנע שאת הצבעת המפעילים יתחילו כבר ביום הרביעי כך שהתהליך יסתיים בתום השבוע. מי-נהר - שיחה 21:07, 14 במרץ 2013 (IST)

פיליבסטריוּת

חבל שבמקום להעלות הסתייגויות להצעה, לדון בהן באופן מסודר ולגבש נוסח הצעה לפי הרוב שיועבר לפרלמנט, שוב ושוב הועלו הצעות פרטיות שמטבע הדברים זכו לתמיכה מקומית בלבד, והתוצאה תהייה שהדיון יאורכב וניתקע עם הסטאטוס קוו הביזיוני. השאלות שראיתי שעלינו ללבן הן:

1. האם יש לקבוע פרק זמן מינימלי לקבלת התגובה, או שהעניין יושאר לשיקול דעת המפעילים בלבד "בהתייחס למורכבות התגובה הנדרשת ולשאלה האם הנילון פעיל כרגע במיזם". ואם ייקבע פז"מ, האם הוא יהיה של שלושה ימים או של שבוע.
   • שיקול דעת המפעילים - משתמש כבד
2. האם נוסח התלונה יועבר לנילון באמצעות דף שיחתו, או יפורסם בדף הבירורים תוך הטלת איסור על תגובות לפני שהנילון יוכל להתייחס בעצמו.
   • בדף שיחתו - משתמש כבד
3. בחלופה הראשונה, האם המתלונן יצטרך להציג מראש את התלונה לנילון, או רק את "העילה לבירור באופן המאפשר את התייחסותו של הנילון". (מאפשר לפי שיקול דעתו של מי?)
   • את התלונה - משתמש כבד
4. האם גם בדף השיחה האישי יש לאסור דיון בתלונה לפני שנתקבלה התגובה.
   • לא - משתמש כבד

יש עוד מחלוקות? בברכה, משתמש כבד - 05:09, 21/03/13

תחרות התרגום - הסיבוב השני עומד להתחיל!

הסיבוב השני של תחרות התרגום ייצא לדרך ביום ראשון בשעה 20:00. בסיבוב הראשון תורגם הערך אבן רוזטה בתוך 8 ימים בלבד! האם ייתכן שהשיא הזה הולך להישבר בסיבוב הקרוב? סטטיסטיקות וניקוד בתום הסיבוב הראשון ניתן למצוא בדף התחרות. אני רוצה להזמין אותכם קודם כל לסייע לנו להגות את הערך שתורגם וכמובן להירשם לתחרות (עדיין לא מאוחר). למעוניינים, מתקיימת הצבעה כעת לבחירת הערך הבא לתרגום. תרשמו, תצביעו ותשפיעו! צורי - שיחה • גם אתם רוצים להצטרף לתחרות התרגום? 19:51, 14 במרץ 2013 (IST)

זה כולל גם דפי קטגוריות ?. אני שואל כי פעם ערכתי כאן דף קטגוריות שהיה מקביל לאנגלית ובסוף הוחלט למחוק את הכל. פארוק - שיחה 17:30, 21 במרץ 2013 (IST)

לקריאה נוספת

איך מבדילים בביליגורפיה של הערכים בין מקורות מודפסים שמחבר הערך קרא והשתמש בהם ובין ספרים נוספים שהוא לא קרא אך הם מומלצים לקריאה נוספת? עד עכשיו אני מבין ששניהם נכתבים תחת הכותרת "לקריאה נוספת". סליחה על השאלה הנדושה אולי, אך הבנתי שיש לעשות הבדל בין מקורות שקראנו ובין אלה שלא קראנו בעצמנו Ewan2 - שיחה 01:07, 20 במרץ 2013 (IST)

כותבים מתבקשים להפנות אל מה שהם קוראים או לפחות מכירים, אבל אין שום דרך לאכוף את זה, וגם אין דרישה לתצוגה שונה בשני המקרים. • חבר לחיים - אמצו כלב! ‏Ori‏ • PTT‏ 01:48, 20 במרץ 2013 (IST)

לדעתי חבל שאי אפשר לציין במפורש את המקורות המודפסים ששימשו כמקור לערך, בנפרד ממקורות מודפסים אחרים. כנראה רוצים שייעשה זאת רק דרך הפניות להערות שוליים. לדעתי זה לא הכי נוחEwan2 - שיחה 01:51, 20 במרץ 2013 (IST)

ללא ספק, יש להפריד בין מקורות ששימשו לכתיבת הערך לבין מקורות לקריאה נוספת. זה עניין עקרוני וחשוב, וזה לחלוטין לא קיים אצלנו. אביעדוס • שיחה ט' בניסן ה'תשע"ג, 15:26, 20 במרץ 2013 (IST)

אני דווקא עשיתי את ההפרדה והיו מי שבאו ואיחדו הכל ל"לקריאה נוספת". יואב ר. - שיחה 16:05, 20 במרץ 2013 (IST)

לפני שנים ניסיתי להשתמש בסעיף "מקורות", אבל היו מי שטענו ש"זה לא מקובל", "מזכיר עבודה של כיתה ט'", ורצו שאפתח דיון מדיניות. לא בדיוק הייתה לי סבלנות לדיון ביורוקרטי סוחף (עם איזו הצבעה סוערת או משהו), אז ויתרתי. מאוחר יותר התקיים דיון כאן, אך נראה שרוב הדוברים בזמנו התנגדו לציון ברור של המקורות (בנפרד מסתם העשרה ב"לקריאה נוספת" ו"קישורים חיצוניים"), וזה לא התקדם. עופר קדם - שיחה 20:17, 20 במרץ 2013 (IST)

כתיבת רשימת מקורות בערכים דינמים עלולה להטעות קוראים לחשוב שפסקה תמוהה או סתם לא בדוקה שהוכנסה לערך נשענת על רשימת המקורות. לדעתי הפתרון הוא בחיבור הטקסט למקורות בעזרת הערות שוליים. יוסי • שיחה 08:41, 21 במרץ 2013 (IST)

הבעיה היא שאז צריך להוסיף הערת שוליים על כל משפט, והערך מתחיל להיראות מאוד לא נעים לקריאה. זה נראה מיותר במיוחד כאשר יש בסה"כ שניים-שלושה מקורות, ומפנים אליהם בכל משפט. ריבוי הערות שוליים כזה נפוץ בויקיפדיה האנגלית, אבל דווקא אצלנו לא אוהבים את זה כל כך. ראה לדוגמא בערכים המומלצים מהימים האחרונים:

קרי וכתיב - הערות בודדות, כנראה מתבסס על מה שכתוב ב"לקריאה נוספת"; דוקטור סוס - הערות בודדות, לא ברור לי על מה מתבסס; סופרים קומנדר - די הרבה הערות; חנה ארנדט - בחלק מהפסקאות יש הערות, בחלק אין, כנראה מתבסס על הרשומים ב"לקריאה נוספת"; מיכאל הלפרן - הערות ספורדיות; טבריה - די הרבה הערות למקורות; המערכה על צרפת - הערות ספורדיות בערך ארוך; דאלאס (סדרת טלוויזיה) - הערות מעטות; רשימת פועלי ישראל - אין הערות, כנראה מבוסס על "לקריאה נוספת"; הגן הארכאולוגי ירושלים - די הרבה הערות.

במומלץ האקראי לווייתן גדול סנפיר דווקא יש פסקת "מקורות". בערך הומאופתיה שתרגמתי יחד עם ברק שושני, הפרדנו את ההערות לשתי קטגוריות - "הערות שוליים" עבור הערות לטקסט, ו"סימוכין" עבור המקורות. עשינו זאת בין השאר כי ההערות בעברית והסימוכין באנגלית, וזה גם פשוט יותר נוח לקריאה כך. ריבוי הערות השוליים שם נובע מהמקור האנגלי, וגם מכיוון שזהו נושא לויכוחים רבים, וערכים כאלה נוטים לאסוף הערות שוליים על כל מילה.

אתה מעלה נקודה רלוונטית, אולם אני עדיין חושב שיש למצוא דרך להפריד בין המקורות ששימשו לכתיבת הערך, לבין מקורות העשרה שונים - אתרים או ספרים שעשויים להרחיב על נושא הערך, אבל לא שימשו ישירות לכתיבתו, ולכן לאו דווקא מכילים מידע התומך ישירות בערך. עופר קדם - שיחה 09:56, 21 במרץ 2013 (IST)

אני מצטרף ליוסי. הערות השוליים הן תימוכין למידע שנכתב בערך. לפיכך, כאשר לטעמו יש צורך, הכותב יוסיף הערות שוליים שיהיו הפניות לפרטי מידע שמצא בתהליך המחקר שקדם לכתיבת הערך. לא חייבים להוסיף הערת שוליים על כל משפט. זה צריך להיות במידה. יש דברים שהינם טריוויאליים ואינם דורשים מקורות שיאשרו אותם. מעבר לכך, הערות השוליים מסבירות בדיוק איפה ניתן למצוא תימוכין לנתון ספציפי, בעוד "לקריאה נוספת" מביא מקורות נוספים המדברים על הנושא באופן כללי ולא עוסקים בנקודה מסויימת בטקסט. אני מסכים איתך שהמצב, בעיקר בוויקיפדיה האנגלית, בו יש מספר הערות לגבי כל משפט יוצר מצב "לא נעים לקריאה" כהגדרתך, וכפי שציינתי, הדבר צריך להיעשות במידה. עם זאת, עדיף להביא סימוכין בצורה זו, על-פני יצירת פרק חדש של "מקורות". Ldorfman • שיחה 04:09, 23 במרץ 2013 (IST)

כמה זמן לאחר הצבעת מחיקה שנדחתה אפשר לפתוח עוד אחת?

לא מצאתי התייחסות בויקיפדיה:הצבעת מחיקה. חמויישֶה - שיחה 10:39, 20 במרץ 2013 (IST)

נדמה לי שמקובל להמתין חודשיים לכל הפחות וחשוב מכך: להראות שמשהו השתנה בהקשר של הערך או בחשיבות הערך עצמו על מנת לדון בכך שוב, אחרת כל חודשיים נצביע מחדש על כל ערך לפי שיטת "מצליח". אורי • שיחה 13:37, 20 במרץ 2013 (IST)

במקרים מסויימים (ליהיא גרינר למשל) כל חודשיים זו תדירות נהדרת עד שנצליח. ובדרך כלל אני ממש לא מחקן. חמויישֶה - שיחה 13:52, 20 במרץ 2013 (IST)

אני מתכוון להתנגד להצבעות מחיקה חוזרות תכופות, מטעמים עקרוניים. צריך לדעת לכבד את העמדה שנתקבלה בהצבעה המקורית, נחוץ שינוי של ממש כדי לשנות אותה, וערעור תכוף על תוצאות הצבעות מחיקה הוא רע באופן כללי. יואב ר. - שיחה 14:29, 20 במרץ 2013 (IST)

אני מסכים עם יואב ר. יש צורך בשינוי מהותי במושא הערך על מנת להצדיק פתיחה של סבב דיונים והצבעות נוסף. • עודד (Damzow) • שיחה • לימין שור! • 16:17, 20 במרץ 2013 (IST)

ציטוט מן הדף ויקיפדיה:מדיניות המחיקה: "פרק זמן מינימלי בין הצבעות חוזרות - פרק הזמן המינימלי להצבעה חוזרת הוא חודשיים (ביצירת דיון מחיקה חוזר יש לקשר לדיון המחיקה הישן)." שאר הדברים שנאמרו בדיון הנוכחי לא כתובים שם. בפועל, נהוג לנקוט בעניין זהירות ומתינות, ולהמתין ה-ר-ב-ה יותר מחודשיים.--א 158 - שיחה 16:25, 20 במרץ 2013 (IST)

כמובן, יש לציין שהצבעת מחיקה חוזרת על ערך שהוחלט להשאירו דורשת המתנת זמן רב ונימוקים שלא היו מביישים טיעונים בפני בית המשפט העליון (בערך עד ביאת המשיח במהרה בימינו אמן סלה), והצבעה מחדש על ערך שהוחלט למחוק אפשר לערוך מתי שמתחשק והנימוקים אינם אמורים להיות משהו יותר מעמיק מ"הקקדו שלי נישנש את שיעורי הבית". קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 16:26, 20 במרץ 2013 (IST)

הקקדו שלי נישנש את נעלי הבית. יואב ר. - שיחה 16:36, 20 במרץ 2013 (IST)

לי אמנם אין קקדו (אבל הם תוכים מאוד חכמים), אבל באחד האמשים כשקניתי אוכל לתוכים שלי אחד התוכים בחנות ניסה לגנוב לי את הנעל. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 16:38, 20 במרץ 2013 (IST)

יש לך תוכים? צריך לציין את זה בערך עליך (שלוש עובדות שלא ידעתם על ברוקולי). יואב ר. - שיחה 16:43, 20 במרץ 2013 (IST)

אכן יש לי. כשקניתי היו ארבעה. היה להם משעמם אז הם התרבו, הלכו קצת מכות (שתי הנקבות), והיום אחרי כמעט שלוש שנים יש שישה תוכים שובבים למדי. כן יפרו וכן ירבו! קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 16:46, 20 במרץ 2013 (IST)

ברוקולי - ההתרשמות שלי שונה לחלוטין. ראה, ממש מן הזמן האחרון, את הדף שיחה:Simpsons Roasting on an Open Fire. במקרה הזה, אחדים מאיתנו מבקשים להחזיר ערך שנמחק לפני ארבע וחצי שנים. ההמתנה הארוכה - כאמור, ארבע וחצי שנים - ושינוי מהותי בגישתה של ויקיפדיה העברית לתחום שבו עוסק הערך, לא הספיקו להסכמה על הצבעת שחזור. --א 158 - שיחה 16:44, 20 במרץ 2013 (IST)

וכמו שציינתי בדיון ההוא, השינוי היחידי הוא ביחסה של הקהילה, לא במושא הערך, לא הובאו כל נימוקים לשחזורו של הערך מלבד "אולי הפעם הקהילה כן תסכים להשאיר אותו" - ר"ל = "שיטת מצליח" • עודד (Damzow) • שיחה • לימין שור! • 17:52, 20 במרץ 2013 (IST)

הוויכוח הזה מקומו לא כאן. הדיון עם יואב הרבה יותר קרדינלי לעתידה של ויקיפדיה העברית. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 16:46, 20 במרץ 2013 (IST)

דף נחיתה למשתמשים מתחילים

כפי שהצעתי במפגש ויקיפדיה האחרון (חורף 2013) יצרתי טיוטה של דף נחיתה למתחילים. הדף לא אמור להחליף את דף "ברוכים הבאים" או את "צעד אחר צעד" אלא להראות בכללי מהי ויקיפדיה. מה דעתכם? בנימין - דף השיחה שלי - כתבו ותרמו לויקימסע העברי! 11:38, 21 במרץ 2013 (IST)

אמנם הצצתי רק באופן ראשוני, אך זה נראה מצויין וכל הכבוד על הפעילות בנימין. דגש שהייתי מבליטה בעקבות השיח שהיה במפגש הוא קישור לחממה ולקהילה עצמה, כיכר העיר והמזנון, ייעוץ וייעוץ לשוני וכו.. כי ניכר היה שהמשתתפים לא ידעו שיש עולם כזה. Itzuvit - שיחה סדנה 11:42, 21 במרץ 2013 (IST)

מצטרף לעיצובית, רק יש צורך בהוספת לשונית אחת "למה מחקו לי" שתיתן הסברים על שחזורים, מחיקת ערכים והעברה לארגז חול/טיוטה פרטית. בברכה, MathKnight (שיחה) 11:56, 21 במרץ 2013 (IST)

אגב, הדף משתמש בתבנית:לשוניות2, ולכן לפעמים צריך לעשות ריפרש כדי שייראה כפי שהוא אמור להיראות. בנימין - דף השיחה שלי - כתבו ותרמו לויקימסע העברי! 12:03, 21 במרץ 2013 (IST)

התבנית הזו מאד מאד יפה. ואני בהחלט מציע שאחרי קצת השלמות מתוך תבנית "ברוך הבא" הנוכחית, התבנית של בנימין תחליף את זו הנוכחית. דרור - שיחה 13:55, 21 במרץ 2013 (IST)

מיותר להפנות את הכותבים החדשים ל"ביקורת עמיתים". למיטב הבנתי, אף אחד לא מבקר שם ולא מכניס ערכים לביקורת (כל הקטגוריות ריקות). ביקורת העמיתים היחידה הקיימת היא בערכים המועמדים למומלצים.אודי - שיחה 14:04, 21 במרץ 2013 (IST)

התבנית הזאת חסרה הפניות הנמצאות בתבנית {{בה}}. איני חושבת שהיא יכול להחליף אותה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 14:15, 21 במרץ 2013 (IST)

לא התכוונתי להחליף אף אחד מהדפים, אלא ליצור דף חדש לחלוטין, שיהווה "מבוא למבוא" לעריכה בויקיפדיה. ולאודי - אתה צודק, באמת מתי שהכנסתי ערך לביקורת עמיתים הוא נתקע... אשמח לשמוע רעיון אחר להחלפה בנימין - דף השיחה שלי - כתבו ותרמו לויקימסע העברי! 16:01, 21 במרץ 2013 (IST)

זה טוב ויפה, ואף עשוי להיות שימושי, אבל אני שואל "דף נחיתה מאיפה"? זה נחמד להשתמש במונח "דף נחיתה", אבל כרגע זה פשוט "עוד דף עזרה", כמו שיש לנו את "ויקיפדיה:ויקיפדיה צעד אחר צעד". דף נחיתה, במשמעות המקורית, יוצרים כאשר צריך להפנות אנשים מאתר אחר, עמוד פרסום או דומיין מסויים, לדף בוויקיפדיה. בקיצור, איך בדיוק אתה מצפה שאנשים יגיעו לדף הזה? בנוסף, אני מצטרף לדבריך בנימין בהצגת בעייה - השימוש בתבנית:לשוניות2 הוא בעייתי מבחינה טכנית. כמי שמשתמש בתבנית זו בדף וק:גלאם-חיפה, אני מכיר היטב את הבעייתיות בה (לפיכך, ראו את ההערה שהוספנו בראש דף מיזם הגלאם בחיפה): אינטרנט אקספלורר אינו תומך באופן תקין בהצגת הדברים (ורבים מקרב גולשי האינטרנט משתמשים בדפדפן זה, וזה נכון בעיקר למי שטרם כתב פה ויודע ש"בוויקיפדיה רצוי לא להשתמש באקספלורר") ואף בדפדפנים אחרים, לעיתים יש צורך ברענון הדף כדי להציגו בצורה התקינה. למי שטרם ראה מה קורה כאשר אין תמיכה טובה של הדפדפן, אספר שבמצב כזה, כל התוכן שבלשוניות מופיעה אחד תחת השני. Ldorfman • שיחה 03:32, 23 במרץ 2013 (IST)

הדף החדש כתוב בצורה טובה ותמציתית ונראה לי שכפי שהציע דרור אפשר אחרי מעט התאמות (והכנסת הקישורים שחנה הצביעה על חסרונם) לחשוב על החלפה של {{ברוך בואך}} בדף זה.

אם הכוונה היא ליצור עוד דף נחיתה, אז מהעמוד הראשי יש הפניה לויקיפדיה:ברוכים הבאים ומ{{ברוך בואך}} יש הפניה לויקיפדיה:צעד אחר צעד. בשני המקרים (ביחד או בנפרד) אין טעם לקשר גם לדף החדש וגם לדפים הקיימים אז אם רוצים להחליף את הקישור לדפים הקיימים בקישור לדף החדש, ההצעה צריכה להיות החלפה של הדף/דפים הקיימים בדף החדש (ולא דף נוסף), ובמקרה כזה צריך להשוות בין הדפים הקיימים לדף החדש כדי לראות האם ואיזה תוכן חשוב עשוי להיות חסר. בנוגע לתבנית:לשוניות2 עשיתי שינוי כעת שייתכן שיתקן זאת בחלק מהמקרים. ערן - שיחה 09:03, 23 במרץ 2013 (IST)

אומבודסמן

במעלה המזנון מופיעה תלונה של אלמוני (אוסיף בסוגריים שלאחר שבדקתי, מצאתי שהתלונה מוצדקת, למרות שהפרט הזה אינו מהותי להצעה), ותשובות של משתמשים רשומים שאפשר לתמצת בקירוב כ"אם אתה רוצה שיקשיבו לך, הרשם וכתוב את הדברים בשם" (יסלחו הרשומים אם לא זה מה שהם אמרו בפועל, או לא זה מה שהתכוונו - די בכך שזה מה שאנוכי הבנתי מדבריהם, ויתכן שגם האלמוני הבין כך).

הקריאה לאלמונים להרשם היא קריאה טובה ונכונה - הרשמה מסייעת מאד לתקשורת פוריה עם משתמשים אחרים. יחד עם זה, האפשרות לתרום כאלמוני היא אחד מקווי היסוד של ויקיפדיה, ולא נכון לדעתי להתעלם מדברים מוצדקים רק משום שנאמרו על ידי אלמוני.

אני קורא/ת כאן למתנדבים שיקחו על עצמם תפקיד "אומבודסמן", בפניו יוכלו אלמונים להתלונן על פעולות של משתמשים רשומים או הקהילה כולה. האומבודסמן יבדוק את התלונות, ובמידה וימצא שיש בהם ממש, ייצג את האלמוני בפני נשוא התלונה.

אם האומבודסמן ימצא שיש משתמש רשום שנוהג שלא כשורה כלפי אלמונים _כדרך שגרה_, תפקיד האומבודסמן יהיה לקרוא את הרשום לסדר, ואם לא יזכה לשיתוף פעולה, להעלות את הנושא במקום שימצא לנכון (בקשות ממפעילים, בירורים, וכן הלאה). אם יימצאו מתנדבים, כדאי גם לפתוח דף ייעודי, נניח ויקיפדיה:אומבודסמן או ויקיפדיה:תלונות הציבור, ולהפנות אליו ממקומות מתאימים. קיפודנחש 20:19, 21 במרץ 2013 (IST)

לידיעתך, תלונות מגיעות גם למערכת ויקיפדיה:OTRS. לא בטוח שאם יהיה תפקיד כזה האנונימי ידע לפנות אליו. הרי גם היום פתוחים בפניו דף השיחה של הערך, וגם בקשות מפעילים. להערכתי אנונימים הכותבים תקצירי עריכה המסבירים את השינוי, משוחזרים פחות, כי כך קל יותר לדעת שהשינוי נעשה במודעות ולא כהשחתה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 20:31, 21 במרץ 2013 (IST)

חנה, הרי זו בדיוק הנקודה: גם בדף השיחה של הערך וגם בדף בקשות ממפעילים (וגם במזנון) יש נטייה חזקה מאד לייחס פחות משקל לדברי אלמונים. תפקיד האומבודסמן (אם יימצאו מתנדבים) יהיה לבדוק כל תלונה ברצינות מלאה, וכיוון שמדובר בוויקיפד ותיק ומכובד, במקרה והאומבודסמן ימצא שיש ממש בתלונה, לא יהיה אפשר להתעלם ממנו כמו שמתעלמים מאלמוני. לגבי "לא ידעו לאן לפנות": התייחסתי לנקודה בהצעתי. בקשר ל-OTRS: לא הצלחתי להבין במה זה רלוונטי לדברי. קיפודנחש 20:38, 21 במרץ 2013 (IST)

סיפרתי לך שיש אנונימיים שפונים גם לשם. היום למשל שחזרתי שתי עריכות של אנונימי שהתלונן בכתובת הזאת שביטלו את עריכתו. בדקתי ומצאתי שהוא צדק. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 20:44, 21 במרץ 2013 (IST)

וזה המקום להדגיש - אין לשחזר עריכת אלמוני שאינה השחתה בשחזור מהיר, אלא יש לצרף תקציר עריכה עם סיבת הביטול. זה חשוב לא רק בשביל השקיפות ובשביל הנימוס אלא גם בשביל שהאלמוני יבין מה לא היה בסדר בעריכה שלו וידע לשפר ולתקן. צריך לזכור שכמעט כולנו התחלנו כעורכים אלמוניים ומהם יבואו העורכים החדשים. בברכה, MathKnight ✡ (שיחה) 21:40, 21 במרץ 2013 (IST)

זה לא ייתכן שיש יחס כל כך מחפיר לאנונימיים, גם הם בני אדם! בנימין - דף השיחה שלי - כתבו ותרמו לויקימסע העברי! 09:20, 22 במרץ 2013 (IST)

השקת הויקימסע העברי צפויה להתקיים במהלך הימים הבאים - כיצד נפעל כאן בעקבות ההשקה?

במהלך חמשת החודשים האחרונים 45 עורכים שונים לקחו חלק בייבוא רוב ערכי ויקיטיול, בהמשך הפיתוח של התוכן, וביצירת עשרות ערכים חדשים נוספים. נכון לעתה הויקי כולל מעל ל-200 ערכים, אשר רובם עדיין קצרמרים. רק לאחרונה הצלחנו בכוחות משותפים לגרום לכך שהתוכן של האתר יעמוד בתנאי הסף הנדרשים להשקת האתר, ובעקבות כך בשבוע האחרון ה-Language committee של קרן ויקימדיה קיימו דיון בנושא אשר בסופו הם קבעו במהלך היממה האחרונה שהאתר עומד כעת בתנאי הסף הנדרשים להשקה. בעקבות כך המפתחים של קרן ויקימדיה צפויים להשיק באופן רשמי את הויקי במועד מסוים במהלך הימים הבאים (לכל המאוחר במהלך השבועיים הבאים).

בשל כך, אודה לכם אם תוכלו לציין כאן האם לאחר שהמיזם יושק באופן רשמי תתמכו או תתנגדו לכך שנבצע את הפעולות הבאות:

• האם תתמכו או תתנגדו להצבת קישור לויקמסע העברי בעמוד הראשי של הוויקיפדיה העברית לאחר ההשקה?
• האם תתמכו או תתנגדו לשילוב קישורים לערכי הויקימסע העברי בתחתית של ערכי הוויקיפדיה העברית לאחר ההשקה?

WikiJunkie - שיחה 23:29, 21 במרץ 2013 (IST)

אין שום סיבה להתנגד לכך. ככל שתגדל המודעות לקיומו של המיזם כך יתרבו התרומות והעריכות. --Yoavd - שיחה 08:34, 22 במרץ 2013 (IST)

לאחר שהתינוק יצא מהאינקובטור אין סיבה לא להזמין את כולם לברית. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 09:28, 22 במרץ 2013 (IST)

אותו כנל • חבר לחיים - אמצו כלב! ‏Ori‏ • PTT‏ 12:00, 22 במרץ 2013 (IST)

יהי בואו לברכה • חיים 7 • (שיחה) • י"א בניסן ה'תשע"ג • 14:25, 22 במרץ 2013 (IST)

ברכות על המהלך ותודה על ההשקעה הרבה במיזם החדש. כאשר יושק, גם אני בעד הוספת קישורים למיזם בתוך תבנית "מיזמי קרן ויקימדיה" בערכים הרלוונטיים. Ldorfman • שיחה 03:16, 23 במרץ 2013 (IST)

ברור מאליו. כל המוסיף ויקי, הרי זה משובח. Virant - שיחה 13:12, 23 במרץ 2013 (IST)

כללי ציטוט לאתרים אינטרנטיים - הכצעקתה?

שלום שלום,
לפני ימים אחדים העליתי ערך בשם תקרית אורורה על חייזרים שנחתו לכאורה בארצות הברית ב-1897. יש לערך מסוג זה, המון הפניות רלוונטיות מאתרי אינטרנט. כמובן, שלאחר שבררתי בין האתרים הרציניים יותר לאתרים הרציניים פחות, הוספתי את הקישורים הרלוונטיים בין אם בהערות שוליים או בקישורים חיצוניים או בלקריאה נוספת. כמי שרגיל לכתיבה אקדמית, הוספתי לכל קישור אינטרנטי גם את הביטוי "ביקור אחרון ב-13/03/13". כשהכוונה היא להציג בפני המשתמש האקראי שקורא את הערך מתי בפעם האחרונה הייתה כניסה לאתר. בעיני היתרונות של ציון העובדה הזו הם אדירים.
* ניתן להבין במהירות אם הערך מוזנח ולא נגעו בו זמן רב. אם אני נכנס לערך ורואה שהערות השוליים הם של אתרים שנכנסו אליהם לאחרונה ב-2006, זה גורם לי לחשוב שכדאי לבקר באתר ולוודא שהוא בכלל פעיל ומחזיק עדיין את האינפורמציה שעליה הסתמך כותב הערך.
* ציון תאריך הכניסה האחרון יכול להוות הסבר מניח את הדעת, על אי התאמה בין טענה לבין המקור עליו היא מסתמכת.
* ניתן להבין אם היה שינוי באתר, והמידע שכביכול אמור להימצא בו כבר לא נמצא.
* שינוי באמינות האתר. פעם היה אמין בעיני גולשים, והיום אינו - או ההיפך.
אולם, להפתעתי גיליתי באמצעות משתמש:חיים 7, ש"דרך זו אינה מקובלת בוויקיפדיה", אשר מחק את התוספות הללו מהערך שלי.
לפיכך ברצוני לפתוח דיון בנושא עם כמה שיותר משתתפים. ראשית מעניין אותי לדעת האם זה אכן לא מקובל בוויקיפדיה העברית? (כי לדעתי יש ערכים שהנוסח הזה מקובל בהם). במידה ולא - אני חושב שצריך לשקול לחיוב לאמץ גישה זו (של הוספת תאריך כניסה אחרון לאתר שמצוי בהערת שוליים ודומיו). מחכה לתגובות ההמונים. גארפילד - שיחה 09:54, 21 במרץ 2013 (IST)

המידע חשוב ובוויקיפדיה האנגלית זה מקובל מאוד ומתבצע באמצעות שדה בשם accessdate בתבנית Cite web. ייתכן שאפשר להשתמש בנוסח טוב יותר מ"מביקור אחרון ב-". לדוגמה "נבדק ב-". בברכה, משתמש כבד - 10:06, 21/03/13

לא ידוע לי על דיון בעניין, אך הדבר כאמור מאוד מקובל בויקי האנגלית. בתבנית:Cite web הקיימת גם אצלנו הניסוח הוא "אוחזר ב" (כתרגום ל-"retrieved"). ראה לדוגמה שימוש נרחב בה בסימוכין בערך הומאופתיה. עופר קדם - שיחה 10:09, 21 במרץ 2013 (IST)

זה אכן לא מקובל בוויקיפדיה. אבל אפשר להסכים שזה רצוי ולהפוך את זה למקובל בעתיד דרור - שיחה 13:52, 21 במרץ 2013 (IST)

אני מסכים שיש חשיבות להצגת מידע זה בערכים וממליץ לך להשתמש בתבנית תבנית:Cite web הקיימת אצלנו על מנת להציג את המידע בערך. WikiJunkie - שיחה 14:11, 21 במרץ 2013 (IST)

למידע עצמו יש חשיבות, אל אין שום צורך להציגו לקוראים. אין בכך שום דבר שימושי לקורא - מדובר בפריט מידע שהשימוש בו נועד לתחזוקת ויקיפדיה בלבד. הדרך ה"רשמית" לעשות זאת היא על ידי שימוש בתבנית {{קישור כללי}}. התבנית מצפה לפרמטר נסתר (כלומר כזה שלא יוצג בדף) בשם "תאריך וידוא". עצתי היא להשתמש בתבנית:קישור כללי, ולמלא את הפרמטר "תאריך וידוא". קיפודנחש 17:00, 21 במרץ 2013 (IST)

אתה טועה, תאריך האחזור לא נועד רק להיבט הטכני של תחזוקת הקישורים. כפי שהסביר גארפילד, לקורא המבקש לאמת את הסימוכין יש עניין במידע זה. ‏nevuer‏ • שיחה 22:49, 21 במרץ 2013 (IST)

כפי שהצעתי, ניתן להשתמש בהערה מוסתרת <!-- הערה מוסתרת --> • חיים 7 • (שיחה) • י' בניסן ה'תשע"ג • 17:13, 21 במרץ 2013 (IST)

אפשר לעשות הרבה דברים. הדבר הנכון הוא להשתמש בפרמטר "תאריך וידוא" של תבנית:קישור כללי. קיפודנחש 17:44, 21 במרץ 2013 (IST)

האם אסור לו גם להשתמש באופן חלופי בתבנית תבנית:Cite web‏ ? WikiJunkie - שיחה 17:55, 21 במרץ 2013 (IST)

תבנית:Cite web היא תבנית שהועתקה מוויקיפדיה באנגלית לפני זמן די רב, כדי להקל על העתקת רפרנסים מאנגלית כשמתרגמים מאמרים. בינתיים קרו דברים רבים: למשל התקבלה החלטת פרלמנט שמבחינה מעשית אוסרת על העתקת רפרנסים. דבר נוסף שקרה הוא שהתבנית בוויקיפדיה האנגלית נערכה פעמים רבות, והיא שונה מאד מהתבנית שנחתה אצלנו ונותרה בקפאונה. אין כאן אף אחד שמכיר היטב את התבנית הסבוכה הזו, אין לה תיעוד (דף התבנית מפנה לתיעוד באנגלית, אלא שכאמור, התיעוד באנגלית מתעד תבנית שונה מאד מהעותק הישן אצלנו), בחלק גדול מהשדות שלא אין שימוש, ובקיצור - זו תבנית שרצוי וראוי לא להשתמש בה. קיפודנחש 20:46, 21 במרץ 2013 (IST)

אין שום איסור על העתקת רפרנסים, אלא הובהר שיש לבדוק את המקור המצוטט בעת התרגום. לשם כך אין שום צורך לכתוב מחדש את כל פרטי הרפרנס, כאשר אפשר פשוט להעתיק את התבנית המלאה מהערך האנגלי. זה לא מפריע לבדיקת המקור. אפשר גם לעדכן את התבנית שלנו, ואפשר להעתיק מהתבנית האנגלית את התיעוד עבור הגרסה שהועברה אלינו. עופר קדם - שיחה 21:28, 21 במרץ 2013 (IST)

קיפודנחש – התבנית תבנית:Cite web קיימת בוויקיפדיה העברית כבר מעל ל-6 שנים ונעשה בה שימוש ב-1,305 ערכים (!) ולכן כל עוד אתה, חיים7 או משתמשים מסויימים אחרים לא יכולים להפנות אותנו להחלטת פרלמנט או דיון נרחב כולשהו אשר בו הושג קונצנזוס לגבי הסוגייה הספציפית הזו ואשר מחייב את כולנו לחדול לאלתר מלהשתמש בתבנית הזו לצורך המסויים אשר נידון בדיון זה (כמובן שאיננו דנים כאן בסוגיית העתקת הרפרנסים שאותה קיפודנחש הזכיר) אין שום מניעה בפועל שנכון לעתה נשתמש גם בשיטה זו לחלופין על מנת שיצויין בחלק הסימוכין לצד הקישורים לאתרים החיצוניים "אוחזר ב־21 במרץ 2013". כמובן שאם קיפודנחש או משתמשים מסוימים אחרים סבורים שעלינו לחדול לחלוטין מלהשתמש בתבנית תבנית:Cite web ו/או כי יש למחוק את התבנית הזו מהויקיפדיה העברית, עליכם לפתוח דיון נרחב בסוגייה הספציפית הזו ולנסות לגרום לכך שהרוב המכריע של חברי הקהילה יצדדו בעמדתכם בנושא הזה. WikiJunkie - שיחה 21:51, 21 במרץ 2013 (IST)

ג'אנקי, אפשר בבקשה בלי הלשון המשפטית הזאת? זה מעצבן, ופה זה לא בית משפט. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 21:58, 21 במרץ 2013 (IST)

הוספתי את ההסברים על התבנית לדף שלה, מהויקיפדיה האנגלית (עבור גרסת התבנית שיש אצלנו, לפי תאריך יצירת דף התבנית כאן). עופר קדם - שיחה 22:55, 21 במרץ 2013 (IST)

אני חושב שאם כבר דנים על תוספת לקישורים לאתרים אחרים, ראוי להסב את תשומת ליבכם לכך שבערכים רבים אין גם ככה אחידות בצורת הערות השוליים. אני משתדל לתקן זאת בכל פעם בה אני נתקל בכך, אולם אשמח לעזרת יתר הכותבים. המצב הוא חמור עוד יותר לאור זה שאני רואה מידי פעם עריכות של עורכים ותיקים, אשר מוסיפים הערות שוליים שמילא שאין בהן שימוש בתבנית, אבל בולט מאוד שסדר הכתיבה בהערה וצורתה הכללית שונים מאוד מאלה המקובלים בוויקיפדיה העברית בכלל ובאותו ערך בפרט. זה ממש כאילו אותם כותבים מתעלמים מכל הכתוב כבר בערך ובלבד שיצליחו להשחיל בקלות ובמהירות את התוספת שלהם.

לגבי ההצעה להוסיף את תאריך הביקור בדף, אני חושב שאין צורך בתוספת זו משתי סיבות:

• יצירת רושם שלילי - אי-עדכון של התאריך יעיד שהערך לא נבדק מזה זמן רב ויחשוף-לכאורה בעייתיות באמינות המידע בערך (ואגב יהיה זה פתח לעריכות רבות מיותרות באופן קבוע שכל כולן עדכוני התאריכים). קוראים שיכנסו לערך שבו מצויין שהבדיקה האחרונה של הקישורים נעשתה לפני חודשים או שנים, ירגישו שהערך אינו מתוחזק גם אם לפי דף הגרסאות הקודמות (שהם לא יכנסו אליו), אין זה כך.
• עניין פרקטי - ניתן לבדוק קישורים באופן קבוע בהקשה אחת עליהם. היה ומצאת שהקישור אינו תקין, הסר אותו או ציין לפחות מתי לא נמצא תקין. מדוע להשאירו כך? לפיכך, איני מוצא טעם באזכור העובדה שבתאריך X דווקא כן היה מידע באותו קישור. האין זה ברור מעצם קיומו של הקישור?

מלבד שני אלה, עומדת גם השאלה הבאה: גם ככה איננו משתמשים בכללי הציטוט האקדמי (שם המחבר נכתב באופן שונה, אין הדגשות, כתב נטוי וכו'), אז מדוע להוסיף דווקא את הנתון הזה? בוויקיפדיה האנגלית יש די עורכים שיתחזקו נתונים מעין אלה. אצלנו כוח האדם מצומצם מאוד וחבל להעמיס עוד מטלת תחזוק. Ldorfman • שיחה 03:56, 23 במרץ 2013 (IST)

שוב, השאלה היא לא אם הקישור תקין או שבור, אלא אם תוכנו עדיין תומך בטענה שבה הוא אמור לתמוך. דוגמה (טיפשית במכוון): "נתניהו: בגלל סוריה התנצלנו בפניה טורקיה" (כותרת ב-ynet, אוחזר ב-23 במרץ 2013). ‏nevuer‏ • שיחה 21:52, 23 במרץ 2013 (IST)

כוונתך שמאמרים מתחלפים באתרי חדשות תחת אותה כתובת? אני לא נתקלתי במצב בו כתובת מסויימת הובילה למאמר חדש כעבור זמן-מה. לעיתים אתרים נוהגים להחליף את הכותרת של מאמרים ישנים, אבל תוכן הדברים נותר כפי שהוא. לפיכך, הדוגמה שהבאת אינה רלוונטית - המאמר ימשיך לדון באותו נושא שלשמו קישור אליו התווסף לערך. תאריך יצירת המאמר הוא הרלוונטי ולא משנה מתי נכנסו אליו בפעם האחרונה. Ldorfman • שיחה 22:43, 23 במרץ 2013 (IST)

תתעלם מהדוגמה הטיפשית, כאמור (זה קישור לדף הראשי של ynet, והכותרת שם כבר התחלפה כצפוי), ותתייחס לעיקרון: בניגוד לדבריך, תוכן הקישור בהחלט עשוי להשתנות במהלך הזמן. ‏nevuer‏ • שיחה 23:44, 23 במרץ 2013 (IST)

הבא דוגמא. לקשר לדף הראשי של האתר זו לא חוכמה. אנו מקשרים למאמרים ספציפיים - לא לדף הראשי של אתר. אם מדובר על קישור לאתר, אז ניתן להוסיף את תאריך האחזור, אולם מלבד ל"אתרי בית" של מוסדות שונים, אנו בד"כ לא מקשרים לדפים הראשיים של אתרים. Ldorfman • שיחה 00:03, 24 במרץ 2013 (IST)

איננו רשאים להניח כמובן מאליו שתוכנו של דף אינטרנט יישאר יציב לאורך זמן, משום שהעניין איננו בשליטתנו. העובדה שלא עלה בידיי למצוא דוגמה ספציפית לדף שתוכנו השתנה איננה סותרת זאת. ‏nevuer‏ • שיחה 00:31, 24 במרץ 2013 (IST)

איננו רשאים להניח, אבל גם איננו צריכים להוסיף מטלת תחזוקה מיותרת שהבאתי שתי סיבות לאי-נחיצותה. כפי שציינתי, מאמרים אינם מוחלפים באותן כתובות אינטרנט. אם יתגלה אתר שעושה את זה (ואני לא מניח שיש בזה הגיון), מן הראוי יהיה להפסיק לקשר אליו (או לפנות אליו ולשאול לפשר העניין - כבר עשינו דברים דומים בעבר). אם הכוונה היא לקישור לדף שאינו באתר חדשות, אזי ניתן להוסיף את תאריך האחזור, אולם כפי שציינתי, בכל מקרה, איננו מרבים לעשות זאת. Ldorfman • שיחה 01:44, 24 במרץ 2013 (IST)

תאריך האחזור אמור להיות סטאטי - אין תועלת בעדכונו ואין שום סיבה שיעשו זאת. אם מישהו בכל זאת רוצה, שיהיה לו לבריאות. ‏nevuer‏ • שיחה 09:31, 24 במרץ 2013 (IST)

אי-עדכון של התאריך יעיד שהערך לא נבדק מזה זמן רב ויחשוף-לכאורה בעייתיות באמינות המידע בערך (ואגב יהיה זה פתח לעריכות רבות מיותרות באופן קבוע שכל כולן עדכוני התאריכים). קוראים שיכנסו לערך שבו מצויין שהבדיקה האחרונה של הקישורים נעשתה לפני חודשים או שנים, ירגישו שהערך אינו מתוחזק גם אם לפי דף הגרסאות הקודמות (שהם לא יכנסו אליו), אין זה כך. Ldorfman • שיחה 12:00, 24 במרץ 2013 (IST)

איני מסכים כלל וכלל עם הטיעונים שלך לדורפמן. אני לא חושב שהעובדה שקישור צורף בתאריך מסוים, יגרום לתחושה שהערך אינו מתוחזק. ההיפך הוא הנכון. פעמים רבות אנו נתקלים בקישורים בערכים - ולא טורחים להסתכל בהם (כי אין זמן, אין עניין וכיוב'). אם כבר, הוספה של תאריך תעודד אותי להיכנס לאתר כדי לוודא שהמידע עדיין רלוונטי. כמו כן, אתרי אינטרנט משתנים תדיר. כל כמה שנים יש פיתוח טכנולוגי חדש, נחקקים חוקים עם הגבלות מידע חדשות, ונוצרות דרכים חדשות לעקוף הגבלות אלו.
אתרים ידועים מפעם לפעם מעבירים את המידע שלהם לשרתים שונים, ועוברים לעיתים לדומיינים אחרים שיתאימו יותר לצרכיהם.
ציון התאריך בכניסה ללינק - יהווה הסבר ברור לפער שיכול להתגלות בין המידע שמוצג בערך לבין המידע שמוצג בקישור. למשל רשימת 250 הסרטים הטובים ביותר באתר IMDb, משתנה כל כמה חודשים עקב כניסתם של סרטים חדשים והצבעות של גולשים חדשים. ישנן מספיק דוגמאות אחרות לכך.
בכל מקרה אני מסכים מאד עם הצורך ליצור אחידות בכללי ציטוט של ויקיפדיה. הרי גם ככה הכותבים כאן נדרשים לעמוד בסטנדרטים של ויקיזציה לפני שערכיהם מורשים לעלות למרחב הערכים. אין שום מניעה שיהיו גם כללים ברורים ואחידים לכיצד מצטטים. זה יהיה קצת ניג'וס בהתתחלה, אבל ייצור שפה אחידה וברורה יותר.( דוגמא אחת, מני כמה שעלו לי בזמן האחרון - האם לתרגם שמות של כותבים באנגלית לעברית? או להשאיר את כל הערת השוליים באנגלית? לתרגם את George Hamilton לג'ורג' המילטון? האם לתרגם לעברית ולהוסיף בסוגריים את השם במקור? האם לתרגם רק במקרים בהם יש עותק מתורגם לעברית של הטקסט המסוים? וכן הלאה..(אני לא מצפה שיענו לי על השאלה כאן - רק מדגים עד כמה נחוצה מדיניות בנושא זה).גארפילד - שיחה 14:31, 24 במרץ 2013 (IST)

אתה שב ומביא דוגמאות לא רלוונטיות. ממתי אנו מקשרים לרשימת "הסרטים הטובים ביותר" ב-IMDB? מן הסתם, מכיוון שאין זה נתון שמסתמך על מחקרים וכזה הנתון לשינויים, כפי שכתבת בעצמך, הוא אינו אנציקלופדי ולא נציינו. הסברתי שאין צורך לכתוב תאריך עדכון למאמרים. הכוונה היא למאמרים המופיעים באתרי חדשות ובאתרי "מגזינים". אם מקשרים לאתר שאינו כזה, כמו למשל לדף הבית באתר האינטרנט של חברה מסויימת, אז בהחלט ניתן לשקול ציון של תאריך האחזור, שכן אתרים מסוג זה אכן משתנים לעיתים. לעומתם, אתרים המכילים מאמרים, גם אם ישנו את צורתם, עדיין ניתן יהיה ברוב המקרים להגיע למאמרים, לעיתים לאחר ביצוע שינוי מסויים בכתובת הקישור. אם המאמרים יוסרו מהרשת, פשוט נסיר את הקישור אליהם. כשמדובר באתרים אליהם אנו נוהגים לקשר, אנו שמים לב מהר מאוד לשינויים בתפקוד האתר ונערכים בהתאם (ראה למשל את השינוי האחרון באתר גל"צ). במקרה מעין זה, הטיפול בעדכון הקישור/הסרתו יהיה מערכתי - לכל הקישורים המפנים לאותו מקור. לפיכך, כאשר מסתמכים על נתון מתוך מאמר, אין צורך לכתוב מתי הוא אוחזר. כל עוד הוא קיים, הוא לא ישתנה. Ldorfman • שיחה 03:02, 25 במרץ 2013 (IST)

"כל עוד הוא קיים, הוא לא ישתנה" - אז זהו, שאתה טועה. וכבר היו דברים מעולם (אבל לצערי אינני מנהל רישום מסודר של הדברים שהיו מעולם). ‏nevuer‏ • שיחה 15:50, 25 במרץ 2013 (IST)

אני מצטער אם הטון של דברי עלול להשמע תוקפני - אבל נכון לעכשיו לא קיבלתי שום תשובה טובה למדוע לא להוסיף את תאריך האחזור לאתרי אינטרנט. התשובות הן על פי רוב בין "זה לא מקובל" ל"זה לא יראה טוב". אלו לא תשובות ענייניות. התחמקות מהתייחסות ישירה לטיעונים שלי ולרציונאל שעומד מאחוריהם, הופך את היכולת שלי להתייחס ברצינות למגיב לאפסית. הכי קרוב להתייחסות רצינית היה לדורפמן, שהעלה שני טיעונים, אם כי טיעונים אלו חלשים בעיני, ולא ברי הגנה. (רושם רע ותחזוקה - לגבי הרושם רע כבר הגבתי, ולגבי התחזוקה - זה מה שאנחנו עושים כל הזמן כשאנחנו גולשים באתר הזה). וכמובן שהיו התייחסויות רציניות לגבי אלטרנטיבות קיימות במערכת (תבנית: קישור כללי תבנית:Cite web) - שעדיין לא עונות ישירות לשאלתי, האם לא כדאי להפוך את המידע הזה זמין לשאר המשתמשים. במידה ואין התייחסויות רציניות לנושא ולסוגיות שהועלו, אשר משקפות חשיבה על העניין, בניגוד לשליפות מהבטן (טוב/לא טוב), לדעתי צריך להעביר את הדיון לפרלמנט כדי לקבוע מדיניות כללית באתר. במידה ויש למישהו הצעה אחרת, אני מוכן לשמוע אותה. גארפילד - שיחה 08:29, 25 במרץ 2013 (IST)

הרשו לי לספר לכם על הזדמנויות בהן תאריכי האחזור הועילו לי מאוד. בזמנו הייתי עורך המון בויקיפדיה האנגלית, בעיקר בערכים הקשורים לישראל (ישראל, ירושלים וכו'). בערכים אלה, עקב היותם במחלוקת, יש מאות הערות שוליים והפניות למקורות שונים, וככלל מצוינים שם תאריכי האחזור לכל אתר. לעיתים מגלים פתאום שמקור מסוים כבר אינו פעיל - תוכן האתר השתנה, או שהאתר מת. במקרים כאלה אפשר לנסות למצוא את התוכן הרלוונטי באתר כמו מכונת הזמן של ה-Internet Archive, ששומר עותקי טקסט של אינספור אתרי אינטרנט. בעזרת תאריך האחזור, אפשר למצוא את גרסת האתר הרצויה, ולקשר אליה במקום הקישור המת - זה מועיל מאוד לדעת את התאריך, כיוון שלעיתים יש עשרות ומאות שמירות של תוכן האתר, לפני ואחרי הגרסה שאנחנו מחפשים. וכן, אתרי אינטרנט, כולל מאמרים באתרי חדשות, משתנים ועוד איך. מתקנים טעויות, מסירים פסקאות שפוגעות באינטרסים של המו"ל, משנים פרטים לאחר איום ממישהו שרואה עצמו נפגע מהכתבה וכו'. זה לא דבר נדיר.

בכל מקרה, נראה שציון תאריכי האחזור לא יוצר רושם רע במיוחד אצל קוראי הויקיפדיה האנגלית, ואיני רואה כל סיבה שקוראי העברית יגיבו באופן שונה. הטיעון לעיל תקף בדיוק באותה מידה, אגב, לגבי קוראים - גם מי שלא יערוך את ויקיפדיה כדי לתקן את הקישור, עדיין ירצה לקרוא מקור, והתאריך יועיל לו למצוא אותו.

ברמה העקרונית, לגבי הצעות לשים את המידע בהערה מוסתרת - אני חושב שהגישה המפרידה בין קוראים לעורכים ("זה מידע שלא יעניין קוראים, אלא רק עורכים") שגויה מאוד. כל העקרון כאן, בניגוד לאנציקלופדיה קלאסית (כולל אינטרנטית, כמו זו של ynet), הוא שכולנו גם קוראים וגם עורכים. גם אם למעשה רק מעטים מהקוראים הופכים לעורכים, הפוטנציאל תמיד קיים, ויש לחשוף בפני הקוראים גם את "מאחורי הקלעים" של עבודת בניית המידע. עופר קדם - שיחה 12:32, 25 במרץ 2013 (IST)

הסברתי שאין צורך לכתוב תאריך עדכון למאמרים. הכוונה היא למאמרים המופיעים באתרי חדשות ובאתרי "מגזינים". אם מקשרים לאתר שאינו כזה (ולזה מתכוון עופר קדם להבנתי), כמו למשל לדף הבית באתר האינטרנט של חברה מסויימת, אז בהחלט ניתן לשקול ציון של תאריך האחזור, שכן אתרים מסוג זה אכן משתנים לעיתים. לעומתם, אתרים המכילים מאמרים, גם אם ישנו את צורתם, עדיין ניתן יהיה ברוב המקרים להגיע למאמרים, לעיתים לאחר ביצוע שינוי מסויים בכתובת הקישור. בקיצור, אני בעד הפרדה בין מאמרים מאתרים מוכרים (למשל כאלה שיש לנו בוקמרקלטים אליהם) לבין אתרים אחרים, שאנו מסתמכים עליהם בערכים בודדים, ולא באופן שוטף. Ldorfman • שיחה 02:48, 28 במרץ 2013 (IST)

ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכים/ספרי עיון

מכר שאל אותי אתמול אם יוכל לכתוב ערך על ספר עיון שפרסם ושלדבריו נמכר, בין היתר, בכל רשתות הספרים בארץ. הספר עוסק באישיות ביטחונית-פוליטית ישראלית חשובה ועל תהליך שחולל, וככזה, מכיל ראיונות עם עשרות אישים מפורסמים: חברי כנסת, אנשי צבא וחוקרים. גם אם לא יצא לי לעיין בספר עצמו, ניכר כי הושקעה עבודה רבה במלאכת המחקר, ומחברו אף פתח אתר אינטרנט בו הוא מתאר את הספר ואת מלאכת המחקר שקדמה לכתיבתו. מצאתי גם התייחסויות שונות לספר בכלי תקשורת שונים, כולל לפחות בשני ערוצי טלוויזיה. העניין הוא שמדובר ביוזמה פרטית, ואת הספר לא פרסם מו"ל מוכר. משכך, חשבתי לעצמי שעלולה להיות בעייתיות-לכאורה לגבי חשיבותו האנציקלופדית של ערך אודותיו, והייתי רוצה למנוע מאותו מכר את התחושה הלא-נעימה היה והערך על הספר ימצא לבסוף ככזה שראוי למחוק אותו. להבדיל מספרי פרוזה, שלגביהם יש לנו אמות מידה ל"מה ראוי להכתב עליו ומה לא", נכון לרגע זה, לא קיים דף העוסק בקווים מנחים לגבי ספרי עיון עבריים. האם דנו בנושא בעבר? אם לא, האין ראוי לקיים דיון בנושא? ההצבעה המתקיימת כעת (בנושא אחר) מוכיחה לצערי שגם ככה לעיתים כלל לא מתייחסים לקווים המנחים, אולם בכל זאת, לו היו לנו קווים מנחים בנושא, היה הדבר חוסך דילמה מעין זו שיש לי. זאת, גם אם תמיד ניתן לטעון ש"לכל כלל יש יוצא-מן-הכלל" ושיהיו ספרים שיהיו ראויים לערך גם אם לפי הקווים המנחים גרידא אינם כאלה. מה דעתכם? Ldorfman • שיחה 04:39, 23 במרץ 2013 (IST)

אני סבור שהקריטריונים בויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכים/ספרי פרוזה יפים גם לספר עיון. דוד שי - שיחה 08:48, 23 במרץ 2013 (IST)

קשה לתת קריטריונים שאכן יוכלו למדוד בצורה אובייקטיבית את הסוגייה שאתה מעלה. לדוגמא, מה ימנע מברי חמיש, לטעון שספרו על רצח יצחק רבין מי רצח את יצחק רבין הוא ספר עיון רציני שראוי לערך בויקיפדיה? הרי הוא יצא בהוצאה מכובדת, צוטט בעיתון רציני אחד לפחות, והוא בעל חשיבות תרבותית משמעותית (נפוץ מאד בקרב מתנחלים, ומקובל על דעת רבים מהם)?
מנגד אני יכול לטעון שקריאה בספר מעלה המון תהיות, מקורות ציטוט מפוקפקים, וחוסר הסכמה גורף מטעם מומחים להתייחס לטענותיו של חמיש כרציניות. דוגמא נוספת יכולה להיות המקרה של בן כספית, אשר כתב ביוגרפיה על אהוד ברק, בה הוא מחמיא לו על יכולותיו, ומשבח אותו. הספר מתהדר במהימנות וסיקור נייטרלי ככל שאפשר. כיום - בן כספית מתנער מהספר, וטוען שהמון מהתכנים הוטו לפי בקשת אנשי ברק, ושזוהי העבודה שהוא הכי מצטער עליה אי פעם. האם טענותיו של כספית כיום, הופכות את הספר ללא רלוונטי? לא בטוח שכן ולא בטוח שלא. מטרתי במתן הדוגמאות האלו היא להראות עד כמה הנושא הזה הוא חמקמק ולא ניתן להגדרה פשוטה וברורה.
הבעיה העיקרית עם פרסומים אשר יצאו לאור בזמן ההווה - היא שאי אפשר לדעת עד כמה הם חשובים או לא בטווח הזמן המיידי. מה גם שאהדת הקהל והשפעה תרבותית, לא תמיד מלמדות על חשיבות של משהו (כמו הדיון הנוקב בנושא ליהי גרינר). ייתכן שהספר המדובר בשאלתך ייהפך לקאנון, וספר חובה כאשר מעוניינים לצטט מידע על האישיות המסויימת. באותה מידה, ייתכן שהספר יישכח בתהום הנשייה של ספרים שנמכרים ב 4 ש"ח במכירות חצר/במדפי הפגומים של רשתות גדולות.
בשורה התחתונה, בעיני אין מניעה להעלות את הערך - ובמידה ובמשך הזמן יתגלה שאין בו צורך - הוא יעלה להצבעת מחיקה. גארפילד - שיחה 14:51, 24 במרץ 2013 (IST)

מטרתי בהעלאת הדברים כאן ובבקשה לקביעת קווים מנחים היא למנוע מראש מצב בו הערך יצטרך לעמוד להצבעת מחיקה. הכוונה היא לשאול האם ראוי לכתוב על כך - כן או לא? Ldorfman • שיחה 14:57, 24 במרץ 2013 (IST)

הקריטריונים אצלנו לספרים (בניגוד לידוענים שאין להם משלח יד ברור) מקלים למדי ולכן הספרים של ברי חמיש וכספית ראויים לערך, גם אם הם מעוררים תהיות וחוסר הסכמה מצד מומחים ואפילו התנערות מצד המחבר. את כל אלה צריך להזכיר בתוכן הערך בצירוף סימוכין מתאימים כמקובל. ערך על הספר אינו אומר שתוכנו נכון. נרו יאיר • שיחה • י"ג בניסן ה'תשע"ג • 15:02, 24 במרץ 2013 (IST)

ערך בויקיפדיה, אינו בהכרח ביקורת אומנותית או ערכית. ברגע שספר יצא לאור וזכה לתהודה מסויימת, כמו התיחסויות בתקשורת, או התיחסויות מקצועיות, בוודאי שהוכח שיש לו עניין לציבור וניתן לכתוב עליו ערך, גם אם רמתו מהיבטים מסויימים, שנויה במחלוקת.דרול * שיחה ו 15:32, 24 במרץ 2013 (IST)

במידה ותגובתי לא הובנה - אני מסכים עם נרו יאיר ודרול לחלוטין. הדוגמאות שהצגתי נועדו להמחיש ששיפוט ערכי ליצירה אינו רלוונטי לדיון על חשיבות ערך בויקיפדיה. כל עוד יש סיקור עיתונאי והתייחסות ציבורית כלשהי - זה שווה התייחסות(על אחת כמה וכמה אם יש גם ליצירה ביקורות אוהדות מצד אנשים בעלי ידע בתחום). אני מבין את הבעיה בשאלה של לדורפמן. אכן יש בעיה עם הקן הדק שבין פרסום חינם לסיקור מידע בעל חשיבות ציבורית. אני לא מאמין שיש דרך בה ניתן לפתור את הסוגיה הזו בצורה של כללי עשה ואל תעשה בצורה מלאה. כל עוד אתה לא נותן פרטים יותר ספציפיים על הספר/אמצעי התקשורת שהתייחסו אליו והעדויות שהופכות את הספר ל"מחקר רציני" כפי שטענת, אין דרך לתת תשובה שהיא יותר קונקרטית מתשובה עקרונית.גארפילד - שיחה 08:16, 25 במרץ 2013 (IST)

אם כך, האם ישנה הסכמה שניתן להפוך את "ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכים/ספרי פרוזה" ל"ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכים/ספרים" (הפנייה שנוצרה ב-2010 אינה קבילה), כך שהעקרונות יתייחסו לכל סוגי הספרים. להבדיל, ניתן להחליט (ולציין זאת בדף הקווים המנחים) שלגבי ספרי עיון אין קווים מנחים. במקרה כזה, אם הבנתי נכון את גארפילד, ערך על ספר מהסוג שהצגתי ראוי להכתב לאור החשיפה לה זכה והאזכורים שלו במהדורות החדשות המרכזיות ובעיתונות, גם אם לא יצא לאור על ידי אחד המו"לים ה"מוכרים". Ldorfman • שיחה 02:40, 28 במרץ 2013 (IST)

הטילדה

לפני מספר חודשים, במהלך המהומה שסבבה את הדיון במינויה של יעל למפעילת מערכת, פרשנו שנינו מעריכת הטילדה. נראה היה שהודעות אלו אבדו בים הדיונים ששצף את הוויקיפדיה ונבלעו בו מבלי משים. בינתיים עברו הרבה מים בירדן. יעל נחסמה לצמיתות, ואני הודעתי על מעין הפסקת פעילות יזומה עקב לימודים. אני מעלה ומציף את הנושא עכשיו כי נראה לי שדרושים מתנדבים להחליפנו. פומפריפוזה - שיחה 21:10, 23 במרץ 2013 (IST)

אצלנו בכפר נפוצה הלצה שהסבירה למה בפריז זוגות מתנשקים בלי בושה ברחוב ולעומת זאת בכפרנו לא: לפי ההלצה, אם זוג יתחיל להתנשק בשבילי הכפר, מיד יעצרו לידו כפריים אחרים ויתחילו לעוץ עצות.

אמשיך במסורת ואעוץ עצה למתנדב או למתנדבים שיקחו על עצמם את המשימה: באחד הגלגולים הראשונים של הטילדה, זה לא היה רבעון כמו היום, אלא שבועון או דו שבועון, וכמדומני שכך זה עד היום בויקיפדיה האנגלית. לדעתי שבועון או דו שבועון (שמטבע הדברים יהיה הרבה יותר רזה וקצר מהטילדות האחרונות) ישרת את המטרה טוב יותר מהפורמט הקיים. בפורמט של שבועון ניתן יהיה גם להודיע על חידושים ופרטים כמו שינויים בהחלטות של הקהילה, חידושים שמגיעים או עומדים להגיע מכיוון מדיה ויקי (כמו ויקינתונים, סקריבונטו, עורך ויזואלי וכן הלאה), פינה קטנה שמציינת את נושא המיזם השבועי לשבוע או שבועיים הבאים, ציון העובדה שדף "ביכורים" עודכן, אולי ימי ההולדת הצפויים בשבוע הקרוב, וכן הלאה. בנוסף יהיה כמובן אפשר להוסיף ולפרסם "כתבות עומק", כמו אלו שמהוות את רוב התוכן של הטילדה במתכונתה הנוכחית, אבל בצורה מדוללת יותר: אם בטילדה הרבעונית מופיעים נניח בין שש לשמונה "כתבות עומק", הרי שאם בטילדה הדו-שבועית תופיע כתבת עומק אחת, נגיע לאותו מספר כתבות עומק, המפוזרות על פני כל התקופה.

כמובן שהמתכונת תיקבע על ידי המתנדב/ת/ים/ות שירימו את הכפפה, אבל כאמור, מסורת הכפר היא לעוץ. בברכה - קיפודנחש 21:35, 23 במרץ 2013 (IST)

בעד רעיון טוב. WikiJunkie - שיחה 22:19, 23 במרץ 2013 (IST)

בעד שרירי --פָדִיחָה ^ש\_ת 09:58, 25 במרץ 2013 (IST)

אני מצטרף לדעה שרצוי לאמץ פורמט דומה יותר לזה של הטילדות הישנות. בין המדורים הקבועים שהיו בטילדות הישנות: הצבעות ודיונים מעניינים, ערכים חדשים מעניינים וחדשות חוץ. כדי להזיז עניינים צריך מתנדבים להיות אחראיים על הטילדה או על טורים מסוימים בה. ערן - שיחה 07:53, 27 במרץ 2013 (IST)

העין השביעית או לאן קישורים הולכים כשהאגם קפוא

למרבה הצער, האתר החדש של העין השביעית גרם נזק לכמה קישורים (בניגוד לכתוב במאמר של דוד שי). מרבית הקישורים הללו הם לסקירות יומיות שלא אמורות היו מקושרות מוויקיפדיה מלכתחילה (אני מניח שאפשר למצוא אותם פה ושם בדפי שיחה, הן האלמנט המוטה ביותר בעין השביעית). מה שחשוב בנושא הוא:

1. אל תסיקו מבדיקות קישורים בודדים שכל הדפים עדיין מקושרים (נסו את הקישור להסקירה היומית מ-27.9.2011)
2. אל תחשבו שחיוב להירשם הוא רק בעל ההשפעות הצפויות (אני נאלץ לכתוב את התגובה כאנונימי מכיוון שאין בכוונתי ליצור קישור כלשהו בין הזהויות האינטרנטיות שלי)
3. אל תניחו שטענות על הטיה הן בהכרח מצוצות מהאצבע כי אתם לא מוצאים כרגע באתר את הטקסטים. גם אם אוקאם מלמדנו כי לא סביר שהמחיקה היא מכוונת פוליטית, קשה לטעות בתוצאה של מחיקת 90% מההשמצות של ישראל היום מאתר העין השביעית

אגב, כרגיל ה-CAPTCHA היא אסון לאנונימיים והגיע הזמן לאפשר שיטות אחרות שלא מוטות נגד דיסגרפים בברכה, 23:37, 23 במרץ 2013 (IST)

"העין השביעית" ראוי למחמאות שנתתי לו. בוויקיפדיה יש יותר מ-700 קישורים לאתר "העין השביעית". בדקתי עשרות רבות של קישורים כאלה, ומצאתי את כולם תקינים, משום שניתן רה-דיירקט מהכתובת הישנה לחדשה (עדיין יש בוויקיפדיה קישורים רבים במבנה הישן, וכולם עובדים). עלי להודות שלא בדקתי את כל האינטרנט, אך המדגם שבדקתי גדול דיו כדי להיות מרוצה מהטיפול של "העין השביעית". אם יש קישור פגום כלשהו בוויקיפדיה, אשמח אם תצביע עליו (את הקישור שהבאת לעיל לא מצאתי בוויקיפדיה). דוד שי - שיחה 08:12, 24 במרץ 2013 (IST)

דוד היקר, אני לא זלזלתי בהכרח בבדיקה שלך, כאמור לעיל, אם אתה נתקל בקישורים כאלו מדפי הערכים, סביר להניח שהם שגויים ברמה התוכנית (אין סיבה הגיונית לקשר לסקירה היומית). אגב, שוקי טאוסיג (למיטב ידיעתי, האחראי הטכני), קיבל את דבריי והיה לו אפילו הסבר הגיוני לכך שמסקנתך (כמו גם זו שלי) מוקדמת משהו. 19:00, 24 במרץ 2013 (IST)

איחוד ערכי שנים לפני הספירה

בעקבות פעילותו של ויקיג'אנקי, התוודעתי לעשרות ערכים העוסקים בערכים על עשורים שלפני הספירה. הערכים האלה כמעט כולם דלילים באופן מהותי, ואין כמעט סיכוי שהם אי פעם יגיעו לגודל מכובד (אלא אם מציפים אותם בימבה אירועים כמו בוויקיפדיה האנגלית). אני מציע שככלל לא ייכתבו ערכים על עשורים שלפני הספירה, והערכים יכונסו לפי מאות. עדיף כמה ערכים של לא יותר מ-50,000 קילובייט מאשר עשרות ערכים קצרצרים שלעולם לא יורחבו.

זו לא שאלה של חשיבות, אלא של ארגון מידע. כל עשרות הערכים האלה כוללים מערכת ענקית של הפניות שמבלבלות את הקורא, וסתם מטריחים אותו בחיפוש אחר המידע. עדיף לתת סקירה רוחבית מאשר עשרות סקירות קצרצרות. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 11:37, 24 במרץ 2013 (IST)

בעד. יתרון חשוב להצעה הזו היא גם האפשרות להוסיף מידע משמעותי יותר, שיתמצת את מהלך האירועים באותה מאה, דבר שהוא פחות אפשרי לגבי המאות האחרונות, עליהם ידועים לנו כמויות מידע גדולות בהרבה. ‏Hobo ‏X ‏Hobot‏ 23:58, 24 במרץ 2013 (IST)

נגד מאה היא פרק זמן ארוך מדי לערך שכזה; לא כל ערך צריך להיות ארוך; דווקא השינוי המוצע יצור "מערכת ענקית של הפניות שמבלבלות את הקורא, וסתם מטריחים אותו בחיפוש אחר המידע"; אין שום עדיפות לסקירות ארוכות; גם ככה יש שרירותיות בחלוקה, אבל אם נרחיב אותה למאות היא תאבד על שמץ של לגיטימיות; אני מתנגד לגישה המזלזלת, גם אם שלא במתכוון, בחשיבות העבר. אורי • שיחה 05:55, 27 במרץ 2013 (IST)

נגד לפי דעתי ניתן יהיה להרחיב חלק ניכר מהערכים הללו במידה שתצדיק את קיומם כערכים עצמאיים. (דוגמה לערך מורחב בסדרת ערכים זו). WikiJunkie - שיחה 07:14, 27 במרץ 2013 (IST)