הומאופתיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הומאופתיה, מהמילים היווניות הומאו (דומה) ופתיה (סבל), הינה שיטת רפואה משלימה המערבת נטילת "תרופות" ללא חומרים כימיים פעילים. תרופות ההומיאופתיה, המכונות "רמדי" (Remedy), מורכבות מחומרים וצמחים טבעיים, אשר מדוללים עד לרמה שבה כמות החומר אפסית. לטענת ההומיאופתים, יש במים יכולת ל"זכרון החומר". למים שבהם קיים זכרון החומר ההומאופטי יש יכולת להשפעה משמעותית על ריפוי האדם. כיום יש לשיטה פופולריות רבה. בדומה לשיטות אחרות מתחום הרפואה המשלימה.
היסודות האמפיריים והתאורטיים של ההומאופטיה אינם עומדים בקריטריונים מדעיים.
תאוריית ההומאופתיה פותחה על ידי הרופא הגרמני סמואל האנמן ופורסמה לראשונה בשנת 1796. בהיותה טיפול הוליסטי, ההומאופתיה רואה את האדם כמכלול שלם אשר קיים בו קשר הדוק בין הגוף לנפש. עקב כך הטיפול מתמקד באדם כולו ולא במחלה, כלומר מתמקד בריפוי שלם ולא בסילוק הסימפטומים בלבד. העקרון המנחה את ההומאופתיה הוא: טיפול במחלה על ידי דבר מה הדומה למחלה. על פי ההומאופתיה, דבר מה שיכול לגרום למחלה אצל אנשים בריאים עשוי לרפא אדם חולה. כמו כן, לפי גישת ההומאופתיה, ככל שהחומר מדולל יותר, ההשפעה שלו חזקה יותר. רעיונות אלה מנוגדים לגמרי לכל ההוכחות המדעיות הקיימות, ומעולם לא הוכחו בדרך כלשהי.
בנוסף, ההומאופתיה מניחה כי קיימת בגוף האדם אנרגיית ריפוי טבעי, שחוסר בה עשוי גם הוא להשפיע על האדם. בדומה לעקרונות הקודמים, גם אנרגיית ריפוי זו מעולם לא נמצאה, וקיומה לא הוכח. "זיכרון החומר" ההומאופתי המצוי בתרופה, ישפיע על אותה אנרגיה, וידרבן את ריפוי הגוף על ידי עצמו. טענת "זיכרון החומר", המרכזית לשיטת ההומואופתיה, לא הוכחה גם היא, וסותרת את ההבנה הכימית. נקודה חשובה בעניין זה היא חוסר היכולת של הומאופתים, או של מדענים, להבחין (ללא ידיעה מראש) בין "רמדי" הומאופתי לבין מים רגילים.
רמדי הומאופטית הניתנת על ידי מטפל (הומאופת) מותאמת בדרך כלל באופן אישי לכל מטופל, כאשר כל תכונותיו נלקחות בחשבון, ולא רק מחלתו. הרמדי ההומאופתיות מיוצרות על ידי דילול חוזר ונשנה של חומר הגורם לסימפטומים דומים לאלו של המחלה, עד שבחומר המדולל נותר רק שריד אפסי מהחומר המקורי. הרמדי ניתן בצורת נוזל של מים עם אלכוהול או ככדורים העשויים מים עם סוכר. הצמחים והמרכיבים דוללו עד כדי השארה זניחה של החומר כך שנותרו בעצם מים בתוצר הסופי. המים מכילים, על פי התורה ההומאופתית, את האנרגיה אשר אמורה לעורר אצל האדם את כוח הריפוי הטבעי שלו. רמדי הומאופתיות אינן מזיקות, כיוון שאין בהן כל חומר פעיל. בעת המצאתה הייתה הרפואה ההומאופתית איפוא, במקרים רבים, תחליף בלתי מזיק לרפואה הקונבנציונלית דאז, שהשתמשה בתרופות רעילות ביותר ובאמצעים מזיקים, כגון הקזות דם. כך למשל, בעת מגפת הכולרה בלונדון היה שיעור התמותה בית החולים ההומאופתי קטן פי 3 מאשר בבית החולים הכללי וזו בשל ההימנעות מאמצעים מזיקים כגון הקזות דם. כיום אין לרפואה אמצעים להקל על חלק ניכר מהסובלים מכאבי גב, עייפות כרונית או הצטננות והטיפול ההומאופתי (כמו כל טיפול אחר שאיננו מזיק) עשוי להיות עדיף על טיפול רפואי בשל העדר תופעות לואי וקיום אפקט פלצבו [1]
המדענים מטילים ספק בגישה ההומאופטית, וכן רופאים האמונים על שיטת הריפוי המערבית. הם טוענים כי המקרים בהם נראה כי הומאופתיה סייעה לאנשים נובעים מאפקט הפלצבו ולא מתכונות התרופות כשלעצמן. אותם מתנגדים טוענים כי רמדי הומאופתית אינה שונה מכוס מים מבחינת יכולת הריפוי שלה. באוגוסט 2005 התפרסם מחקר מקיף בכתב העת הרפואי היוקרתי LANCET הטוען כי בלמעלה מ-110 מחקרים לא הוכחה תועלת כלשהי בשימוש ברמדי הומאופתיות. למרות זאת, עדיין ישנם רבים התומכים בהומאופתיה.
למרות הטענות שמציגים תומכי התחום, לפיה גופים מארגנים כגון ה-FDA מצהירים שתרופות הומאופטיות אינן מסוכנות, רופאים קונבנציונאלים מתריעים כי החולים מסתכנים בהמנעם מלקבל טיפול רפואי. כך, למשל, גילה תחקיר של הBBC בשנת 2006 כי הומאופטים מכרו למי שמתעתד לנסוע לאזורים אנדמים למלריה רמדי הומאופתי חסר ערך ויעצו לפונים שלא להשתמש בתכשירי מניעה למחלה [2].
[עריכה] הערות שוליים
- ^ :Ben Goldacre; Benefits and risks of homoeopathy;Lancet Vol 370 November 17, 2007
- ^ Malaria advice risks lives
