ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/שיעור כללי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב אהרן ליכטנשטיין מעביר שיעור כללי בבית המדרש של ישיבת הר עציון

שיעור כללי (או כפי שכונה במאה ה-17 ועד אמצע המאה ה-19: הלכה ותוספות) הוא שיעור המיועד לכלל תלמידי הישיבה ונמסר לרוב על ידי ראש הישיבה, להבדיל משיעור יומי אותו מוסר הר"מ לתלמידיו. השיעור הכללי מועבר לרוב פעם בשבוע, והוא נועד להעניק ראייה כוללת ומקיפה על הסוגיה הנלמדת, יותר מאשר השיעור היומי.

חשיבותו של השיעור הכללי ביחס לשיעור היומי משתנה מישיבה לישיבה. כך למשל, קיימות ישיבות (כדוגמת ישיבת חברון ובנותיה), שבהן ראש הישיבה מוסר רק שיעורים כלליים, ולעומתן קיימות ישיבות שבהן ראש הישיבה מוסר גם שיעור יומי, אף שבחלקן (כמו ישיבת פוניבז' ובנותיה) הוא מוסר את השיעור היומי רק במשך חלק מהשנה. דוגמה נוספת ניתן לראות בפער בין הרב אלעזר מנחם מן שך לבין רבי נחום פרצוביץ: בעוד הרב שך היה מסתגר ביום שהיה אומר את השיעור כללי ולא היה מדבר עם איש בשעת הכנת השיעור הכללי,[דרוש מקור] הרב פרצוביץ היה מייחס חשיבות יתר לשיעור היומי על פני השיעור הכללי, מכיוון שלפי שיטתו המיוחדת עיקר הלימוד הוא ההיצמדות לדברי הגמרא והראשונים, ולא סיכום הסוגיה.[1]

בישיבות רבות נהוג שבתחילת כל זמן, מוסר ראש הישיבה שיעור כללי המכונה "שיעור פתיחה", על הנושאים העיקריים במסכת אותה עומדים ללמוד או על הסוגיה הראשונה במסכת.

השיעורים הכלליים היו קיימים כבר במאה ה-17, ה-18 וה-19 במרכז אירופה. הם כונו בשם "הלכה ותוספות" (נפוץ בראשי תיבות "הו"ת"), והיו מתקיימים בעיקר בשבועות הראשונים של הזמן. אופיים היה בשיטת הפלפול שרווחה באותם הימים בישיבות האשכנזיות[2]. אצל מחברים רבים מופיעים בספריהם חידושי "הלכה ותוספות" בנפרד מחידושיהם על גפ"ת[3]. בישיבה בפרנקפורט, כמו בקהילות רבות ביהדות אשכנז, אף היה ניגון מיוחד לברכת החודש של חודשי חשוון ואייר, שנקרא "ניגון הלכה ותוספות" (בחודשים אחרים היה ניגון מותאם לחג שחל באותו החודש)[4]. לעיתים גם דרשות ארבע השבתות נקראו בשם זה.

אמירת קדיש דרבנן אחר "שיעור כללי" (או "הלכה ותוספות") נוהגת כבכל אחר לימוד תורה שבעל פה[5].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ הקדמה לחידושי רבי נחום על מסכת יבמות.
  2. ^ ראו לדוגמה אצל רבי יחזקאל לנדא, שו"ת נודע ביהודה, מהדורא תניינא - אורח חיים, סימן א', ד"ה מכתבו, ואבן העזר, סימן נ"א, ד"ה סיבת, וחושן משפט, סימן כ"ח, ד"ה אמנם;
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    בנימין שלמה המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא, חלק ג', בני ברק תש"ע, עמ' 132 ואילך, באתר אוצר החכמה, על תיאור ישיבת פיורדא בימי רבי אברהם בנימין זאב המבורג, ו
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    חלק א', בני ברק תש"ע, עמ' 458, הע' 128 ו-129, באתר אוצר החכמה;
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    יוסף בוקסבוים, חידושי רבי עזריאל, הקדמה לכרך נשים, חלק א', ירושלים תשמ"ד, עמ' 12, באתר אוצר החכמה, על רבי עזריאל הילדסהיימר;
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שמחה אסף, מקורות לתולדות החנוך בישראל, חלק ד', תל אביב תרפ"ה-תש"ג, עמ' ס"ג, ע"ח-ע"ט, פ"א, פ"ג, צ"ב-צ"ג, קי"ד ועוד, באתר אוצר החכמה על תקנות קהילות שונות על לימוד "הלכה ותוספות";
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    ישאל שציפנסקי, התקנות בישראל, חלק ד', פרק שביעי, ירושלים תשס"ד, עמ' שט"ו ועמ' שמ"ב, באתר אוצר החכמה.
    וראו אצל רבי אליקום גץ (בן המאה ה-17), שו"ת אבן השוהם, סימן י"ג, שמזכיר את "חידוד הלכה ותוספות", וכן אצל רבי יונה לנדסופר (גם הוא בן המאה ה-17), שו"ת מעיל צדקה, צוואת המחבר, אות י"ח, שמזכיר את "עיון הלכה ותוספות".
  3. ^ ראו לדוגמה: הקדמת רבי יוסף תאומים לספרו פרי מגדים, ובהקדמתו לספרו "רב פנינים" - "שושנת העמקים" (ושם שמבדיל בכך בין ספרו "ראש יוסף" לספרו "חילוקא דרבנן"); רבי יעקב לורברבוים, בית יעקב, על תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ע', עמוד ב' (ושם שחידושיו מחולקים לחידושי גפ"ת רגילים, ולחידושי "הלכה ותוספות"). וראו אצל רבי שלמה מחלם, בספרו מרכבת המשנה, וכן אצל רבי יוסף תאומים, בכמה מספריו - ציונים רבים לחידושיהם "הלכה ותוספות".
  4. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    מרדכי ברויאר, "מסורות מוסיקליות בתפילות שבת בק"ק פפד"מ", בתוך: דוכן: מאסף למוסיקה יהודית דתית, כרך י', ירושלים תשל"ד, עמ' 16, באתר אוצר החכמה. וראו גם
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    מכון מורשת אשכנז, ירושתנו, חלק ז', בני ברק תשע"ד, עמ' תכ"א, באתר אוצר החכמה.
  5. ^ ראו:
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שמואל קרויזר (מתרגם), סידור רבינו שלמה ברבי נתן, הפרק הכ"ט, ירושלים תשנ"ה, עמ' ר"י, באתר אוצר החכמה.

קטגוריה:ישיבה קטגוריה:דרכי לימוד התלמוד